הייתי שם ב-1995. ראיתי את גל השנאה, התרעתי ולצערי ראיתי את התוצאות הטרגיות. אני רואה את זה קורה עכשיו. תהליך של הסתה ושנאה כלפי אישים פוליטיים. אני זועק מכאב עכשיו. די לשנאה. ראינו את התוצאות ההרסניות. אי אפשר שלא להסיק את המסקנות ולהזהיר.
החברה הישראלית שסועה ומדממת. צונמי השנאה מתחזק ומאיים להחמיר את המצב הקשה אליו נקלענו. מנהיגים שמנסים בכל כוחם לגרום לחברי מפלגות יריבות לעבור אליהם, מטיחים האשמות קשות של "בגידה מוחלטת בערכים הציוניים והיהודיים" בכל מי שמוכן להקים ממשלה חילופית לשלטון הקיים. נבחרי ציבור נאלצים להצטייד באבטחה מקיפה מחשש לחייהם, ויש תחושה של "לשלטון בחרתנו" והכל מותר כדי לשמר את הכוח והשררה.
את השנאה ומחיריה כבר פגשנו לצערנו בצמתים טרגיות בהיסטוריה שלנו. פחד ושנאה תמיד היו לכלים מרכזיים בקרב מנהיגות מניפולטיבית. הם יוצרים הפשטה למציאות מורכבת שלמנהיג אין תשובה עבורה. דמוניזציה של הצד האחר, יחידים וקבוצות, מעלה את הערך העצמי שלנו ונותנת לנו אחיזה פשטנית במציאות מורכבת. זה הבסיס לסטראוטיפים, שנאה ולאפלית האחר.
המנהיג המניפוליטיבי מעביר את המונהגים לחשיבה הישרדותית, מה שמכונה "חשיבת המוח התחתון", מנגנון החשיבה הבסיסי ביותר להשרדות. כתוצאה, הצד השני נתפס בעיניהם כמאיים על קיומם מה שמפעיל אותם אוטומטית ומעביר אותם לחשיבת "הילחם או ברח". האדם מאבד את שיקול הדעת המורכב ועובר למערכת הפעלה בה אין מגבלות התנהגותיות, וכשמדובר בהישרדות הכל מותר.
אכן, יש מצבים בחיים שהם מצבי איום קיומיים, אך גם במצבים אלו עלינו להשתמש במוח העליון ולהפעיל כוח בשיקול דעת ובזהירות. הבעיה נוצרת כשמנהיגים יוצרים תמונה כוללת של איום ומעבירים אותנו לתסריט אוטומטי של איום ומלחמה טוטלית באחר. האיום מהאחר יוצר ציפיות והתנהגות אלימה נגד מי שנתפס כ"עומד לאיים על השרדותי" וזה מה שיוצר פעמים רבות את הנבואה המגשימה את עצמה, בה אנחנו מביאים וגורמים לצד השני בהתנהגותינו האלימה להגיב בהתנהגות מקבילה. אז אנחנו רואים בכך הוכחה שצדקנו.
עוד בוואלה!
תיבת הפנדורה ממשיכה להפתח אף יותר בימים אלו ואם לא יגלו מנהיגי הציבור אחריות, אש השנאה עשויה להפוך בקלות לאש אוכלה. אש שתשרוף את מרקם חיינו המשותף. אש שיכולה חס וחלילה להביא קיצוניים אף לפגוע באלימות במי שהם תופסים כבוגד מוחלט, כזה שמאיים על השרדותם.
בשנת 70 לספירה נחרב בית שני ועם ישראל גולה מארצו. חז"ל ייחסו את החורבן לחורבן בתשתית החברתית, שנאת חינם. האויב החיצוני הכריע את המערכה לאחר החורבן בתשתית הפנימית החברתית. זה קרה אז וזה מאיים לקרות שוב פה ועכשיו.
בית המקדש מסמל את מרקם חיינו המשותף. בית המקדש הוא היכולת שלנו לחיות ביחד למרות השוני. גם אם אתה חושב שהצדק איתך עדיין השג אותו באמצעי צדק בלבד ולא בדרכים של שנאה ואלימות כלפי האחר.
מנהיגות שמשתמשת בשנאה אינה מנהיגות מוסרית. מנהיגות שמשתמשת בססמאות היא מנהיגות מזויפת. מנהיגות שמאיימת לפגוע במרקם חיינו המשותף איננה המנהיגות שאנו רוצים.
יש לנו הזדמנות להשתחרר מהשנאה ולהרחיב את הקבוצות שינסו לאחות ולבנות מחדש את החברה הישראלית. הפעם על הבסיס הרחב ביותר. הפעם לא ב"כאילו", אלא בעבודת עומק ותוך התמודדות עם סוגיות ליבה. לא לאחידות אני קורא, אלא לאחדות.
יאיר עמיחי-המבורגר הוא פסיכולוג חברתי-ארגוני. ששימש כיועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים 1994-1995 והתריע בפניו על השלכות ההפגנות נגד רה"מ יצחק רבין שהסתיימו בהירצחו של ראש הממשלה