בצל הירידה בתחלואת הקורונה, באגף לאיכות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות ערכו דוח מקיף על ההתמודדות של בתי החולים לאורך כל תקופת המשבר, שנותר בשלב זה חסוי מהציבור.
בעיקרי הדוח, שהגיע לידי וואלה!, צויין כי העומסים הכבדים בבתי החולים גרמו לירידה במדדי איכות הטיפול שיצרו תמותה עודפת. בדוח מצוינים שלושה בתי חולים עם עומס רב וחריג מיתר בתי החולים - הדסה עין כרם בירושלים, בית החולים שערי צדק בירושלים ובית החולים בני ציון בחיפה. בתי החולים מדגישים כי הדוח אינו קושר את העומסים בבתי החולים הללו לתמותה העודפת.
עוד עלה כי 10% מהמתים מקורונה הקשישים - מתו בשל המעבר מבית החולים לבידוד ביתי או למלונית. בהקשר זה, נכתב כי לעתים היו חולים חשודים או קלים שלא היו זקוקים לאשפוז, שהכבידו על הצוותים ותפסו מיטות ייעודיות לשווא - ובעקבות כך חולים רבים לא התקבלו בבתי החולים.
פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות הטיפול, עמד בראש הוועדה, במסגרתה התקיימו 25 ישיבות, ובוצעו 25 ביקורים בבתי חולים במתווה אחיד. המתווה כלל את הצגת האסטרטגיה הניהולית, סיכום האשפוזים במחלקות הקורונה וביחידות לטיפול נמרץ, פרוטוקולים טיפוליים, תוצאי טיפול, תובנות והמלצות וביקור במחלקות הקורונה. כמו כן, בוצע המחקר הרטרוספקטיבי - מדגם סטטיסטי של כ-6,000 חולי קורונה מתוך כ-40 אלף שאושפזו בבתי החולים הכלליים.
מתוצאות המחקר הרטרוספקטיבי, ניתן לראות כי זמן האשפוז הממוצע עלה עם הגיל והיה ארוך יותר בחולים עם מחלות רקע, תסמיני חום וקוצר נשימה ותוצאות בדיקות פתולוגיות בקבלתם. מספר מחלות הרקע היה בקורלציה ישירה עם שעור התמותה. התמותה בבתי החולים היתה 13.76% ותוך 30 יום מהקבלה עלתה ל-15.86%. מתן חמצן בזרם גבוה, או הנשמה חודרנית היה בקורלציה למין גברי, גיל, מחלות לב, מחלות כליה, מחלות ריאה.
עם זאת, במערכת הבריאות מתגאים בתמותה הנמוכה שהיתה בישראל מנגיף הקורונה, ביחס למספר המאומתים. כך לדוגמה בישראל היו פי ארבעה יותר חולים מאשר ביוון, אך מספר מתים שווה. הפער יכול להיות בשל האוכלוסייה הצעירה המאפיינת את ישראל, אך גם בזכות מערכת בריאות איתנה ששומרת על החולים שלה מפני הידרדרות קשה.
עוד עולה מהדוח כי הנשמה חודרנית היתה ב-8.11% מהחולים ואקמו. בבתי החולים בהם אין אקמו סבורים כי יש לצייד כל יחידה לטיפול נמרץ במכשיר, ולהכשיר צוות להפעלתו. דווח גם על חוסר בטכנאי הנשמה המוכשרים לתחזק אקמו, עם 55 בלבד בכל הארץ.
הוועדה בנוסף ממליצה על אסטרטגיה מרכזית שונה בין בתי חולים גדולים וקטנים בתפקוד מחלקות הקורונה, כך שבבתי חולים קטנים עדיף להקים מחלקה חדשה עם צוות ממחלקות שונות, בעוד בבתי חולים גדולים יש עדיפות להסבת מחלקה פנימית שלמה לכך.
הדוח שם דגש מיוחד על תזונת חולי הקורונה המאושפזים. מהממצאים עולה כי קיים קשר ישיר בין המצב התזונתי עם גורמים המנבאים תמותה לתת-תזונה ולהשמנת יתר.
ירידה חדה במדדי האיכות
כבר בתחילת המגיפה, מחלקת הבריאות האמריקנית המליצה על הימנעות מניתוחים ופרוצדורות רפואיות לא הכרחיים בזמן הפנדמיה ועצירת תכניות למדדי איכות. בתי החולים בארץ דיווחו כי בחודשי מרץ, אפריל ומאי בשנה שעברה, חלה בהתאמה ירידה של 18%, 48% ו-13% במספר הניתוחים לעומת 2019. בנוסף לכך, ירדו בשלושת החודשים המדוברים מספר הביקורים במרפאות בכמעט 6%, בקבלות למלר"ד ב-14% וקבלות לאשפוז ב-9%. לעומת זאת, לא היתה ירידה בבדיקות ה-MRI, ואף נרשמה עלייה של אחוז בודד בהן.
למרות מיעוט החולים הכלליים, היתה ירידה חדה בכל ממדי האיכות. בהערכת סיכון לפקקת (קריש דם הסותם את אחד מכלי הדם ומוביל לשבץ מוחי) היתה ירידה של 20%, וירידה של קרוב ל-15% בטיפול דופלקס (אולטרסאונד של העורקים ושל הוורידים) תוך 72 שעות מרגע הגעת החולה, על פי הנדרש. שחיקת עייפות הצוות הובילה גם לחוסר ערנות ביחס לטמפרטורה הרצויה בפגיה ובחדר התאוששות.
בדוח מצוין כי ייתכן שגם מעבר הצוותים בין המחלקות הוביל לטעויות אלו. עם זאת, בכיר באגף לאיכות הטיפול הסביר לוואלה! כי המדדים טובים יותר ממה שציפו בתחילת העבודה על הדוח, "זו היתה שנה קשה בכל ההיבטים, יש ירידה ברורה באיכות הטיפול, אך היה יכול להיות גרוע יותר".
הוועדה חילקה את אסטרטגיית האשפוז לפי התארגנות בין גלי התחלואה. במהלך הגל הראשון נפתח החניון התת קרקעי בבית החולים רמב"ם בחיפה, והוכשרה מחלקת אשפוז נוספת בחניון התת-קרקעי בבילינסון בפתח תקווה. מהדוח עולה כי אזורים תת קרקעיים, חניונים ומרתפים אינם מתאימים לאשפוז לטווח ארוך, גם אם הם מותאמים למצבי חירום כמו מלחמה.
בגל הראשון נרשם כי היה:
- אשפוז של כל מאומת
- מיעוט בחדרי בידוד
- חוסר כוח אדם ייעודי שגרר הכשרות מזורזות
- העדר ציוד מיגון ומדיניות מיגון ברורה
- חוסר בקיטים מעבדתיים
בגלים השני והשלישי, נכתב כי דווח על ירידה באיכות הטיפול בעקבות עומס רב, בעיקר בגל השני, וצורך בוויסות חולים בין בתי החולים. כמו כן, ירד היחס בין המספר היחסי של אחיות לחולים. בנוסף לכך, לא אושפזו בגלים אלו מאומתים א-תסמיניים, כך ששיעור המתים בקרב המאושפזים עלה בהתאם - למרות שהוא ירד בקרב המאומתים הכלליים לעומת הגל הראשון.
בעקבות התחסנות האוכלוסייה הבוגרת, ב-25 בינואר היתה נקודת היפוך, כשרוב החולים הקשים והמתים לא היו מחוסנים והיו צעירים יותר.
בגל השלישי נרשם כי היה:
- אשפוז חולים קשים בלבד
- טיפול בשחיקת אנשי צוות
- מענה לצרכי מטופלים ובני משפחותיהם
- אוטונומיה רחבה לבתי החולים
- הנחיות מיגון ברורות
- מיעוט יחסי של הדבקה ובידוד אנשי צוות
קורונה בילדים ו-long Covid
בצל ההחלטה שלא להמליץ באופו גורף על חיסון ילדים בשל רמת התחלואה הנמוכה, הדוח מקדיש פרק שלם לילדים, ומציין כי הם אושפזו בדרך כלל עקב סיבות אחרות ואובחנו כחולי קורונה בעת האשפוז. הדוח קובע כי יש להתאים את היחידות לטיפול נמרץ לאשפוז ילדים עם מחלות זיהומיות, בהתחשב בכך שילדים לא יכולים לחבוש מסיכות וזקוקים לליווי צמוד של ההורים. הדוח התריע כי חלק מהילדים מתקשים לחזור לחיי שגרה ומומלץ לעקוב אחריהם במרפאת מחלימים - בעיקר ממצאים ריאתיים ונפשיים.
כ-10% מחולי הקורונה המאושפזים מתלוננים על תסמינים רבים, גופניים ונפשיים, תקופה ארוכה לאחר שחרורם מבית החולים. חברי הוועדה מציעים לשקול הקמת מרפאת מחלימים בבית החולים ובקהילה, כמרפאה עצמאית או כחלק ממרפאת מעקב פנימית, או מעקב רופא המשפחה לאור תסמינים רבים שמתלוננים עליהם המחלימים, ומחשש למעבר לתסמונות כרוניות.
"הדסה לא מחכה לקבל מדליות"
מהמרכז הרפואי הדסה נמסר בתגובה הכי "הדסה לא מחכה לקבל מדליות בגין התגייסותה לטיפול במגיפת הקורונה. הציבור בישראל מכיר ומוקיר את הצוות הנפלא של הדסה ברגיעה ובמשברים. צוותי הדסה טיפלו בשנת הקורונה, יום ולילה בחולי הקורונה הקשים ביותר - במספר הגבוה ביותר של מאושפזים ובמקרים הקשים ביותר שפונו אליה".
"ההנהלה והצוותים מלאי גאווה על ניהול המשבר לאורך כל שנת הקורונה ועל ההתגייסות המדהימה של כולם במסירות בנתינה אינסוף למען הטיפול והחלמתם של החולים. הדסה לא רק שהגיעה להשגים רפואיים בינלאומיים, אלא הצליחה לשמור על רמת השירות הגבוהה ביותר, תוך מתן מענה לבדידות החולים ולקשר האנושי שהיו כל כך זקוקים לו".
עוד הודגש כי "הדסה מציינת בסיפוק את אחוז המחלימים המרשים של חולי הקורונה הקשים כיאה למרכז רפואי מוביל בארץ. לבתי החולים בירושלים במיוחד מגיע צל"ש על הטיפול בחולים רבים כל כך, זאת בשעה שהאחראים על תקציביהם השאירו אותם, ואת בתי החולים הציבוריים האחרים 'מיובשים' וחסרי יכולת לסייע ליותר מטופלים. הדסה לא תשתתף בטקסים ותמשיך לעשות הכל על מנת לדאוג למטופלים היקרים שלה".
"שערי הצדק הוביל בטיפול בקורונה"
מבית החולים שערי צדק נמסר בתגובה כי: "שערי צדק הוביל בטיפול בחולי קורונה. למעלה מ-4,000 חולים טופלו ומרביתם המוחלט החלים. אנו דוחים את המסקנות - כל חולה שהגיע לשערי צדק קיבל את הטיפול הטוב ביותר שיכל לקבל במסירות ובמקצוענות רפואית".
"הדוח הוא עדות לכשל המערכתי של המדינה בחלוקת הנטל בין בתי החולים, כאשר מרבית החולים היו בירושלים. המדינה גם הוסיפה חטא על פשע כאשר לא רק העמיסה מטופלים על בית החולים, אלא גם לא העבירה לו תקציבים שיאפשרו את המשך הפעילות הסדירה. המדינה צריכה לקחת את הדוח וללמוד ממנו כיצד עליה לחלק את הנטל ולתמוך בבתי החולים העמוסים והמובילים".
"בני ציון העניק טיפול מצויין במשך כל תקופת המגיפה"
תגובת המרכז הרפואי בני ציון: "אנחנו מבקשים להדגיש כי המרכז הרפואי בני ציון לא מוזכר כבית חולים שנרשמה בו פגיעה כלשהי במדדי האיכות ותמותה עודפת! יתרה מכך, המרכז הרפואי בני ציון העניק טיפול מקצועי מצויין במשך כל תקופת מגיפת הקורונה לכל החולים שטופלו, הן במחלקות הקורונה והן במחלקות הרגילות".