יצחק הרצוג, שלפני כמה שנים היה מועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת "המחנה הציוני", נבחר היום (רביעי) לתפקיד אחר שהוא מכיר היטב מהבית - נשיא המדינה ה-11.
הרצוג הוא בן למשפחה שזה 85 שנה מוכרת היטב בציבוריות הישראלית: סבו, הרב יצחק הרצוג שעל שמו הוא קרוי, היה הרב הראשי השני של ארץ ישראל והרב הראשי הראשון של מדינת ישראל. אביו, חיים הרצוג, היה אלוף בצה"ל, שגריר ישראל באו"ם, חבר כנסת (מטעם מפלגת העבודה) ונשיא המדינה בעצמו, השישי במספר. בכך יהפוך הרצוג לנשיא הראשון שהוא גם בנו של נשיא לשעבר. עם זאת, זו לא תהיה הפעם הראשונה שמתקיימים קשרי משפחה בין נשיאי המדינה - הנשיא השביעי, עזר ויצמן, היה אחיינו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן.
יצחק הרצוג נולד בשנת 1960 בתל-אביב לאורה וחיים הרצוג. בגיל צעיר דבק בו שם החיבה "בוז'י" שבו השתמשה אימו. בילדותו התחנך בבית הספר צייטלין שמשתייך לזרם החינוך הממלכתי דתי. אחר כך עבר עם משפחתו לניו-יורק, בתקופה בה כיהן אביו כשגריר באו"ם. בשנים אלו למד בעיר בבית הספר התיכון ישיבת רמז.
כבר בשירות הצבאי הלך בעקבות אביו. בסוף שנות ה-50 פיקד חיים הרצוג על אגף המודיעין של צה"ל. כעבור שנים, בנו שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין.
לאחר שחרורו מהצבא פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן המשיך ללימודים באוניברסיטת קורנל שבמדינת ניו יורק. במהלך השנים היה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן - משרד שאביו נמנה על מייסדיו ונחשב לאחד הגדולים והמובילים בישראל.
הדרך הפוליטית, והכתם שנותר
על ההליכה בדרך שהתווה אביו ניתן ללמוד גם מידיעה קטנה בעיתון מעריב משנת 1984. יצחק הסטודנט הצעיר טייל אז באירופה והגיע לפגוש בהולנד את אביו, ששהה שם בביקור נשיאותי. האם אורה החלימה בישראל משבר ברגלה, ויצחק בן ה-24 הוזמן במקומה להיות בן לוויה לאביו בסעודה הרשמית. ההולנדים התלהבו מהבחור הצעיר ואחר כך הזמינו אותו גם לשאר הטקסים הרשמיים. "הוא עשה רושם טוב", אמרו במשלחת הישראלית, בטרם חזר אביו לבית הנשיא. הסטודנט הצעיר יצחק המשיך את הטיול ברחבי אירופה.
יצחק הרצוג, הנשיא ה-11 של מדינת ישראל
- בן 60, נשוי ואב לשלושה. מתגורר בת"א
- עורך דין במקצועו
- בנו של נשיא המדינה ה-6 חיים הרצוג
- קרוי על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק הלוי הרצוג
- כיהן כשר השיכון, שר התיירות ושר הרווחה
- עד לבחירתו לנשיאות, שימש יו"ר הסוכנות היהודית
בראשית שנות ה-90 החל הרצוג להיות מעורב בפעילות מפלגת העבודה, והיו אף כאלה שייעדו לו את תפקיד ראש לשכת ראש הממשלה בממשלת פרס - שלא קמה בסוף עם כישלון "התרגיל המסריח". הרצוג, שנמנה אז על המחנה היוני במפלגה, היה מהפעילים הבולטים שהובילו לקיום פריימריז בעבודה - המפלגה הראשונה שערכה בישראל בחירות מקדימות לקביעת מועמדיה לכנסת, ב-1992.
בבחירות 1999 היה הרצוג פעיל מרכזי במטה הבחירות של אהוד ברק שהתמודד על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו. דוח מבקר המדינה מצא כי מאותו מטה הוזרמו כספים לעמותות אשר תרמו לקמפיין הבחירות - כספים שלא היו חלק מהמסגרת התקציבית החוקית של המפלגה. אחרי שנחקר, הרצוג לא הועמד לדין - אך כתם פרשת העמותות דבק בו, גם בגלל העובדה שבחקירתו שמר על זכות השתיקה. אחרי שברק נבחר לראשות הממשלה, מונה הרצוג להיות מזכיר הממשלה.
בשנת 2003 נבחר מטעם מפלגת העבודה לכנסת ה-16 ובה כיהן עד שנת 2018. בשנת 2005 הצטרפה מפלגת העבודה לממשלתו של אריאל שרון לתקופה של עשרה חודשים בלבד, והרצוג מונה לשר בפעם הראשונה וקיבל את תיק הבינוי והשיכון. אחר כך היה שר גם בממשלת אולמרט - בתחילה במשרד התיירות, לאחר מכן כיהן כשר לענייני תפוצות ובמשך קרוב לארבע שנים - שר הרווחה.
ב-2013 זכה בבחירות לראשות מפלגת העבודה, ובבחירות 2015 רץ ברשימה משותפת עם ציפי לבני ברשימת "המחנה הציוני". הרשימה זכתה בהישג אלקטורלי מרשים של 24 מנדטים, אך הישג זה הספיק להרצוג כדי לעמוד בראשות האופוזיציה בלבד. ב-2017 הודח הרצוג מראשות המפלגה וכעבור שנה נבחר לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית. כעת, 28 שנים אחרי שאביו סיים כהונה של עשר שנות נשיאות, נבחר יצחק הרצוג לתפקיד.