האגודה לזכויות האזרח פנתה אתמול (חמישי) במכתב למפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי, בדרישה להפחית את השימוש ברימוני הלם כאמצעי לפיזור הפגנות לא-אלימות. במכתב שהגיע לידי וואלה! נכתב כי "מעדויות שאספנו עולה תמונה מדאיגה של שימוש מסיבי ובלתי מרוסן ברימוני ההלם תוך הפרה שיטתית ומתמשכת של הנהלים המסדירים את אופן השימוש ברימוני הלם. היד הקלה על נצרת הרימון הובילה לפציעתם של אנשים רבים שהשתתפו בהפגנות בלתי אלימות לגמרי".
באגודה לזכויות האזרח ציינו כי הם מודעים למצב הביטחוני הרגיש ששרר בתקופה האחרונה ולהתקפות האלימות על שוטרים. יחד עם זאת, הם הדגישו כי "במקרים רבים מאוד השימוש ברימוני ההלם היה בלתי מרוסן, חסר כל הצדקה ותכליתו לייצר בהלה ופחד". הם הוסיפו כי "ראוי כי השימוש באמצעי זה ייעשה באירועי הפרות סדר חמורים ומסוכנים בלבד כפי שהיה בעבר".
האגודה פירטה מספר דוגמאות לשימוש שאינו סביר, לטענתם, ברימוני הלם שהשליכו השוטרים לעבר מפגינים בתקופה האחרונה, מה שהביא לפצעים עמוקים, כוויות, שריטות ושטפי דם - כפי שניתן לראות מתמונות שהועברו לידי וואלה! ונשלחו גם אל מפכ"ל המשטרה.
"אחת המפגינות משייח ג'ראח, מרים בן דוד, נפצעה ברגלה כאשר רימון נפל בסמוך אליה. היא סבלה מפצע פתוח, נזקקה לתפרים ואושפזה בבית החולים. מרים סובלת מכאבים עזים גם כיום, שבועיים לאחר האירוע, ומתקשה לתפקד", תיארו באגודה לזכויות האזרח דוגמה לכך.
"גם בהפגנה שהתקיימה ברח' בן גוריון בחיפה בתחילת חודש מאי נעשה שימוש ברימוני הלם לעבר המפגינים, למרות שההפגנה לא הייתה אלימה. לאחר כשעה וחצי החלו השוטרים לבצע מעצרים ולפזר את ההפגנה באמצעות רימוני הלם. הרימונים נזרקו לא רק לעבר הכביש שבו התקיימה ההפגנה אלא גם לצדדים - לסמטאות ולמדרכות שאליהן ברחו המפגינים. אחת המפגינות, איריס בר, בת 59, נפגעה מרימון שנחת על רגלה. למרות שהיא נעלה נעל סגורה, הרימון גרם לשטף דם חמור ברגלה, לכאבים ולנפיחות. בנוסף, נפצעה מפגינה נוספת מרימון הלם שפגע ברגלה והיא אושפזה למשך מספר ימים בבית החולים", ציינו באגודה לזכויות האזרח.
במכתבם למפכ"ל הם הזכירו מקרה נוסף שאירע ביפו. בתיעוד מאמצע חודש מאי, בזמן ההתפרעויות בערים המעורבות, נראים שוטרים כשהם הולכים ברחוב בעיר כשלפתע אחד מהם נעצר וזורק כלאחר יד רימון הלם לעבר סמטה שממנה נשמעו קריאות לעבר השוטרים.
"אמצעי מסוכן שמוביל לפציעות חמורות"
באגודה לזכויות האזרח אומרים כי "השימוש המאסיבי והבלתי מובחן ברימוני הלם משקף התייחסות פסולה לאמצעי זה כאמצעי בטוח שפגיעתו מזערית. בפועל, מדובר באמצעי מסוכן שמוביל לפציעות חמורות. השילוב בין היותו של רימון ההלם אמצעי 'לא מדויק' שלא ניתן לכוון אותו לעבר מפר סדר בודד או אדם אלים לבין הסיכון הגופני שנשקף ממנו - מחייבים התייחסות זהירה הרבה יותר המגבילה את השימוש ברימוני הלם לנסיבות קיצוניות בלבד שלא ניתן להתמודד עמם בדרכים אחרות". באגודה קראו "לבחון בדחיפות את החזרת השימוש באמצעי זה למדרג ד' כפי שהיה בעבר".
נוהל "הטיפול המשטרתי בהפרות סדר בהפגנות" שנכנס לתוקף ב-2003 קובע מדרג לחומרתן של הפגנות וסוג האמצעים שמותר להשתמש בהם כדי לפזר אותן. הנוהל קבע כי השימוש ברימון הלם ייעשה באירועים במדרג ד' בלבד, ולאחר השימוש באמצעים "קלים" יותר ובכלל זה פרשים ומכת"ז. הנוהל קובע עוד כי "ניתן לעשות שימוש באמצעי זה החל מרמה ד' (לאחר שימוש במכת"ז) בהפרות סדר חמורות ומסוכנות". החל משנת 2014 נכנס לתוקפו נוהל "הטיפול המשטרתי בהפרות סדר" ולפיו השימוש ברימון הלם הועבר למדרג ג' לאחר מכת"ז ופרשים. לצד זאת, נוהל זה מדגיש כי ככלל יש להקפיד בכל מדרג ומדרג על שימוש מדורג באמצעים: "אין לעשות שימוש באמצעי חמור יותר לפני שנעשה שימוש באמצעים קלים ממנו". ואולם, בנוהל "הפעלת אמצעים באירועי הפרות סדר" החדש שנכנס לתוקף השנה - רימון ההלם מותר לשימוש כאמצעי ראשון במדרג ג'.
בסיכום המכתב ביקשה האגודה לזכויות האזרח ממפכ"ל המשטרה להחמיר את הנסיבות המאפשרות שימוש ברימוני הלם, לחקור את הדוגמאות שהובאו בפני המפכ"ל במכתב ולחדד לשוטרם בשטח את הנהלים בנושא.
המשטרה מסרה בתגובה כי היא "מבצעת איזון בין מימוש זכותם של המפגינים לחופש הביטוי לבין שמירה על הסדר הציבורי, הרכוש והבטחון של כלל הציבור. במהלך ההפגנות השוטרים פועלים בהתאם לנהלים סדורים ופקודות מבצעיות והכל בכדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו. לאחרונה ובחלק מהארועים המתוארים בפניה, משטרת ישראל התמודדה עם ארועים קשים, אלימים וחסרי תקדים של הפרת הסדר הציבורי תוך פגיעה בנפש, בגוף וברכוש. נדגיש כי השימוש ברימון הלם נעשה בהתאם לנהלים ולפקודות כנדרש".