מתחילת המהומות בחודש האחרון עומדים רבים ושואלים לאן נעלם הדו קיום? איך ייתכן שצעירים ערבים, שעובדים יום יום עם יהודים, חלקם גם בתפקידים רפואיים, פתאום תוקפים מקללים ומעלים פוסטים מסיתים?
יש הרבה תשובות. עוני, חוק הלאום, פלסטינים, הכיבוש, הגרעינים התורניים, בן גביר ועוד. הכול תירוצים. התשובה היא פשוטה: הסתה פרועה שמחוללים קומץ אנשים עם תקציבי עתק מטורקיה ומדינות ערביות, שמסיתים נגד יהודים 24/7.
נתחיל בסיפור. בראש השנה של 2015 אלכס לבלוביץ, תושב ירושלים, חוזר מבית אמו אחרי סעודת חג. בדרכו לביתו בשכונת הנציב נזרקו עליו אבנים, הוא מתהפך ומת במקום. שב"כ שמגיע לזירה חוקר את הרצח ומוצא את האשמים - ארבעה נערים ממזרח ירושלים בגילים 15 עד 19.
בחקירה מספר אחד הנערים, עאבד דויאת, שהוא השתתף בעצרת של התנועה האיסלמית באום אל פאחם בראשות ראאד סאלח, שבו הוא קרא שאל אקצא בסכנה וחובה להגן עליו. דויאת יצא לפיגוע האבנים כשהוא עטוף בדגל חמאס, אותו קיבל בעצרת.
גם שני בני דודים, ילדים בני 13 ו-15, שהיו בכנס הזה עשו מעשה. חודש אחרי הכנס השניים תיכננו וביצעו פיגוע דקירה קשה בילד בן גילם, נאור בן עזרא, בשכונת פסגת זאב בירושלים ופצעו אותו באורח אנוש. באותו כנס השתתף גם עלאא אחמד זיוד מאום אל פאחם, ששבועות אחדים לאחר מכן דרס ודקר חיילים ואזרחים בצומת גן שמואל.
כמה חודשים לאחר מכן, הקבינט הביטחוני מדיני הוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. אבל האם ראאד סאלח ישב בכלא על זה שבגללו אירעו פיגועים רצחניים אלו? חשוב לזכור הפיגועים האלה פגעו ביהודים, אבל לא פחות באותם נערים שיכלו לגדול בצורה נורמלית ללמוד ולהתקדם בחיים. כעת הם יושבים מאחורי סורג ובריח, ביתם של חלק מהם נהרס ובחיים הם לא יוכלו לרכוש השכלה אקדמית או לעבוד במקום מכובד. המציאות מראה - זהו דפוס שנמשך שנים.
לקריאה נוספת:
רק בחודש האחרון נחשפנו שוב ושוב לאימאם של לוד ולכך שהוא מסית נגד יהודים כבר שנים רבות.
כך למשל אמר "להיאבק גם אם בכל יום מישהו יהפוך לשאהיד", "היהודים הם טרוריסטים", "החלטנו שהכיבוש לא יצליח בכך (בעניין המאבק על אל אקצה) אלא לאחר שיפלו שאהידים", "הכיבוש הציוני יחוש במתים שאנחנו נביא עליו".
בעבר, מתוך המסגד שלו בלוד תכננו שלשה ערבים לחטוף חייל. הוא כמובן לא גינה אותם וכשאחד מהם השתחרר הוא בא לקבלת הפנים וכך "אמר אנו בעיר לוד גאים בשחרורו של הלוחם הצעיר איימן קדורה... מאסרו היה למען העניין הפלסטיני, למען אל-אקצה, למען ירושלים ולמען עזה. תמיד היית בלבנו ואנו מברכים את עצמנו על היותך עמנו".
ציוצו של ח"כ איימן עודה ביום ירושלים
רק ביום ירושלים העלה יו"ר הרשימה הערבית ח"כ איימן עודה סרטון, שבו נראים צעירים רוקדים בכותל בזמן שיש שריפה בהר הבית. הסרטון הועלה לחשבון הטוויטר שלו בלי שום מילת רקע או הסבר וזכה למיליוני צפיות. לדעתי, ההקשר ברור - יהודים שמחים שהר הבית נשרף על ידי יהודים. האמת? היא כמובן הפוכה לגמרי. ערבים הדליקו זיקוקים בהר הבית במטרה לפגוע בשוטרים. השוטרים כיבו בסוף את האש והיהודים רקדו כי מדי שנה רוקדים ביום ירושלים.
לאיימן עודה הייתה אפשרות להנמיך את הלהבות, אבל הוא בחר ללבות אותם. כל זמן שמדינת ישראל לא תבין שיש גופים וראשי דת מוסלמים שמלבים את האש 24/7 במסגדים בדרשות בלוויות ועוד, ימשיכו להיות אלפי בני נוער מוסתים.
על רשויות האכיפה להציג קו נוקשה וברור בו כל מי שמסית נעצר מיידית ומועמד לדין על הסתה ממניעים גזעניים. רק כך תיעצר ההסתה והשקט והשלווה יחזרו לשרור.
שי גליק, מנכ"ל בצלמו - ארגון זכויות אדם ברוח יהודית