שופטי בג"ץ ביקרו בחריפות היום (ראשון) את אי-העברת תקציב המדינה לשנת 2020, ואת התיקון לחוק יסוד שאפשר להגדיל את התקציב ההמשכי השנתי ב-11 מיליארד שקלים, זאת כחלק מ"פשרת האוזר" שנעשתה במסגרת הממשלה הקודמת. ברוב של שישה מול שלושה, בראשותה של הנשיאה אסתר חיות, קבעו השופטים כי מדובר היה ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת", ואף הוציאו "התראת בטלות", שמשמעותה כי אם ייערך תיקון דומה בעתיד - הוא צפוי להתבטל בבית המשפט.
על פי הקביעה, התוספת של 11 מיליארדי השקלים "נעדרת סימני היכר מזהים המאפיינים נורמה חוקתית. זאת, בין היתר, מכיוון שמדובר בנורמה זמנית ופרסונלית במובן זה שהיא מכוונת כל כולה לפתרון קשיים פוליטיים ספציפיים של ממשלה מסוימת ואינה חלה ביחס לממשלות עתידיות".
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, אמר בתגובה לפסיקה כי היא "החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית". לדבריו, ההחלטה נעדרת מכל תוקף, "בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק".
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר בתגובה לדבריו של לוין כי "המתקפה של יו"ר הכנסת על בג"ץ היא המשך ישיר למתקפה של נתניהו על כל מוסדות השלטון". לדברי לפי, לוין "משתף פעולה עם האגף הכהניסטי בהסתה פרועה הגובלת בהתרת דם. זו התפוררות שלטונית גמורה. יש הבדל בין ביקורת לגיטימית להשתוללות פרועה וחסרת אחריות".
לפיד אף קרא למפלגות גוש השינוי "להתגייס להחלפתו המיידית" של לוין. "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה יו"ר כנסת שמנסה להרוס את יסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק".
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי הוסיפה על דבריו של לפיד, ומסרה: "יו"ר הכנסת משתלח בשופטים בישראל. פשוט ככה. כמה עוד ממשלות נתניהו ינגחו בשלטון החוק? כמה עוד הן ירסקו את ההגנה על הדמוקרטיה מפני התנהלות מושחתת? ממשלות נתניהו מספקות הוכחות בלתי פוסקות למה הן חייבות להפסק".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בחרה לתקוף בהקשר הפסיקה את הממשלה הקודמת, ואמרה כי "הקואליציה משחקת בחוקי יסוד כאילו היו פלסטלינה ורומסת את הדמוקרטיה, רק בשביל צרכיו הרגעיים של נאשם בשוחד. מי שלא רוצים שבית המשפט יפסול חוקים, שלא יחוקקו בניגוד לכוונת המחוקק. פשוט מאוד".
קביעת בג"ץ הובילה לשורת תגובות נגד נוספת, בהן ממפלגת הליכוד, שמסרה כי מדובר בפגיעה חמורה בדמוקרטיה. "היא פוגעת קשות ביכולת של העם לקבוע את גורלו, היא פוגעת פגיעה נוספת במשילות והיא מחדדת את ההכרח בממשלת ימין שתבלום את המגמה המסוכנת הזאת".
"בג"ץ מבטל חוק יסוד מבלי להניד עפעף. כן, אתם קוראים נכון - חוק יסוד! וכדרכו, בתחכום ובלי להרגיז יותר מידי ולקומם את הציבור", ביקר יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "זו 'רק' התראת בטלות. אבל העיקרון נקבע. עכשיו בג"ץ יכול לבטל את חוק הלאום ולמעשה כל חוק שלא ימצא חן בעיניו".
ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, תקפה גם היא: "פשרת האוזר" היא קומבינה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, ועדיין בית המשפט חרג מסמכותו, בפסיקה מקוממת, המהווה צעד נוסף בהפיכה שיפוטית. ושוב, החלוקה בין דעות השופטים בפסק הדין לא מפתיעה ומעידה כאלף עדים על הצורך בהמשך מינוי שופטים שמרנים שישמרו על עקרון הפרדת הרשויות".
יו"ר תקווה חדשה ח"כ גדעון סער, המזוהה עם גוש השינוי, כתב בטוויטר כי הפסיקה "מחדדת את הצורך לחוקק את חוק יסוד: החקיקה. כללי המשחק החוקתיים חייבים להקבע על ידי הכנסת, כנציגת הריבון, ולא על ידי בית המשפט. ויפה שעה אחת קודם."
עמדת שופטי המיעוט
משופטי המיעוט נכתב כי "אין מקום לקיים דיון תאורטי - שנזקו עולה על תועלתו - בהוראת השעה שעברה מן העולם. ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד מעוררת שאלות יסודיות במישור הסמכות, והפעלת
הביקורת השיפוטית במקרה זה עלולה להתפרש כ-'שימוש שלא לטובה' בסמכות זו".
עוד שופטי המיעוט הזהירו כי "אל לו לבית המשפט להיכנס לזירה הפוליטית ולקבוע הסדרים חוקתיים המצויים באחריות נבחרי הציבור החבים דין וחשבון לבוחריהם. הבטחת אמון הציבור בשפיטה היא צו השעה, אין מקום להשיג את גבולה של הכנסת כרשות מכוננת".