אבריו של הנער מוחמד כיואן מחאמיד שנורה למוות במהלך ההפגנות בוואדי ערה בשבוע שעבר נתרמו והושתלו בשישה בני אדם שונים. "זה שחמישה יהודים וערבי אחד ניצלו זה משמח אותי ואת אימא שלו. אנחנו מבסוטים", אומר בסוכת האבל שליד בית המשפחה באום אל-פחם, האב מחמוד, בן דודו של חבר הכנסת המנוח האשם מחאמיד שכיהן גם כראש עיריית אום אל-פחם.
"כל בן אדם יש לו את הכבוד שלו. אנחנו מכבדים את כל האנשים. הן ערבים והן יהודים. אני באמת חי במדינה הזו ואני מבקש שכל האנשים שנמצאים במדינה יחשבו טוב אותו דבר, כמוני. יהודי או ערבי זה אותו דבר. ככה הייתי רוצה. אין מה לעשות". מוחמד בן ה-17 היה הצעיר בבניו. קודמים לו הבן יוסף, אח מוסמך בן 26, הבת מריאנה בת ה-28, אקדמאית מורה לאנגלית, והבן הבכור עומר בן ה-29, איש עסקים עצמאי.
אלפים מגיעים עתה מדי יום כדי לנחם את ההורים השכולים של מי שייזכר כקרבן הגדול של אירועי 2021 בוואדי עארה. הם מציינים כי גם חבר הכנסת עופר כסיף הגיע ונשא דברים. מדובר במשפחה מוכרת ומכובדת בעיר, רבים מבניה ובנותיה אקדמאים. גם מוחמד המנוח התכוון ללכת בדרכם.
מוחמד, שכיהן כיו"ר מועצת התלמידים של בית הספר המקיף "אל-תסאמח" ("סובלנות"), נורה בראשו במהלך ההפגנות בתקרית שנסיבותיה לא התבררו עדיין. באום אל-פחם משוכנעים כי נורה למוות בידי שוטרים. במשטרה לא לוקחים אחריות על האירוע ומציינים כי הוא עדיין נחקר, גם במח"ש. אין מחלוקת כי מוחמד הירוי הובהל למרפאה באום אל-פחם ומשם העביר אותו נט"ן מד"א לבית החולים רמב"ם בחיפה כשהוא במצב אנוש. מאז התקרית לא שב להכרתו. בחצות הלילה בין יום רביעי לחמישי, שבוע בדיוק לאחר שנפצע ולמרות מאמצי הרופאים, נאלצו לבסוף לקבוע אצלו מוות מוחי נשימתי. קרובי המשפחה הרבים והמקורבים יצאו לבית באום אל פחם. האבא נשאר בבית החולים מחוץ לחדר הניתוח, "נשארתי עד הרגע האחרון. ב-23:45 הודיעו לי שזהו, מת". האימא לילא, עדיין מתקשה לדבר על האסון.
"כמו כולנו האימא ברגשות מעורבים והיא בוכה וגם שמחה בעת ובעונה אחת", משתף הדוד, ד"ר ראאד מחאמיד, "היא כואבת ומבכה את האבידה הגדולה של הבן הקטן שלה, ושמחה על שאבריו הצילו חיים של שישה אנשים, שהרחם שילד את מוחמד המנוח נתן חיים לשישה בני אדם. היא אפילו שמחה שחמישה מהם הם יהודים. זה כבר אומר את הכול. אנחנו משפחה שמאמינה בדו קיום ורצינו להציל חיים ללא הבדל דת גזע ומין. אנחנו מאד גאים בזה. מוחמד הלך למעלה, אבל הנשמה שלו נתנה חיים לשישה בני אדם. זו הגאווה שלנו. זה החינוך שקיבלנו. אנחנו רוצים בדו קיום אבל שיכבדו אותנו. שזה יהיה דו קיום הדדי. אנחנו לא נוותר. אנחנו חזקים, אנחנו מלומדים, אנחנו מחונכים, אנחנו מבינים ואנחנו מאמינים". הדוד מוסטפא מדגיש: "זה בשביל אלוהים".
למשפחה נמסר כי לבו של מוחמד הושתל בבית החולים שיבא בתל השומר לגבר יהודי בן 36; כליה אחת ולבלב נתרמו לאשה יהודיה כבת 35 בבית החולים איכילוב; כליה שניה לנערה יהודיה בת 16 ברמב"ם; ריאותיו הושתלו באשה יהודיה בת 64 בתל השומר; כבד נתרם לגבר יהודי בן 69 בבית החולים בילינסון; אונה של כבד לילד ערבי בן 14 חדשים, בבית החולים שניידר. טרם נודעו תוצאות קליטת האיברים שהושתלו. ממרכז ההשתלות הארצי צפויה הודעה רשמית בצהרים.
ביום רביעי ב-07:45 התברר כי אין יותר סיכוי להציל את חייו של מוחמד. ההחלטה היתה צריכה להתקבל במהירות. היא מקובלת על כולם אבל לא כולם היו שותפים בזמן אמת. "האימא ושני האחים לא ידעו את נפשם. הם היו במצב רגשי כזה שאפילו לא ידעו אם הם בחלום בלהות או במציאות הנוראה".
הקרובים מספרים על נער מחונן, שהיה אמור להבחן בבגרות במתמטיקה ביום חמישי, למחרת היום בו נקבע מותו. "הוא היה חברותי מאוד ואהוב מאד על ידי חבריו", הדוד האשם מחאמיד, מורה לאנגלית, הוסיף, "מדובר בנער גאון שהיתה לו אישיות חזקה. הוא היה מייצג אותם ולא מפחד להתעקש בשמם גם מול המורים, להתווכח עם המנהל. כזה הוא היה. לא סתם הם בחרו אותו לייצג אותם".
"מבחינתי זה דבר טוב וחשוב לכל האנשים", אמר האב לוואלה!, "נכון שהבן שלי זכרונו לברכה מת אבל אני רוצה לתת לאנשים שייחיו, שלא ימותו חס וחלילה. מאז שנפצע כל הזמן הייתי ליד המיטה שלו בבית החולים. לא השארנו אותו לבד לרגע ביום או בלילה. אם הייתי נוסע הביתה בלילה להתרענן אז אח שלו, הבן שלי יוסף, היה מחליף אותי. בבוקר הייתי חוזר ונשאר עד חצות. ככה כל יום. כשהבנתי שהבן שלי חלאס, שהוא נגמר והוא מת אז היה לי טבעי לתרום את האיברים שלו להציל אנשים אחרים. שמישהו אחר לא ימות. אם אני יכול לעזור אז אנחנו עוזרים. ברוך השם מה שחשבתי קרה".
על הבן מוחמד סיפר "הוא רצה ללמוד באוניברסיטה ולא הספיק לגמור את הלימודים. הוא חשב להיות מהנדס. הוא מת לפני שהספיק ללכת לאוניברסיטה. אני מבקש מאלוהים שיכניס אותו לגן עדן עכשיו. באמת שהיה בחור טוב. יותר מזה אין מה להגיד".
אחד השותפים ללבטים של האב היה ד"ר סמיר סובחי מחאמיד, היום ראש העיר, לשעבר מנהל בית ספר ומומחה להנדסה גנטית. השבוע הוא היה לצד האב ברמב"ם. אך לפני שנתיים, כשהתבשר על כך שמוחמד-בנו-שלו, מוחמד־סמיר סובחי מחאמיד שאמור היה לחגוג כמה ימים אח"כ את יום הולדתו ה־15 מת בבית החולים שבו היה מאושפז הוא עמד בפני דילמה דומה, והחליט על תרומת איבריו שהצילו שלושה אנשים. "גם אז הדילמה לא היתה פשוטה" הוא אומר.
גם ד"ר חסן מחאמיד, קרוב משפחתו של הנער המנוח, סייע להחלטה. הוא אורתופד ותיק שאשתו, ד"ר יבגניה מחאמיד, היא סגנית מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי ומנהלת היחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגיה, בקריה הרפואית רמב"ם. בין יתר תפקידיה היא משמשת כנאמן השתלות איברים בתוכנית הארצית לאיתור וטיפול בתורמים פוטנציאליים של איברים להשתלות. "זו החלטה קשה והאמת, לא ידעתי שכל כך מהר יקבל האבא את ההחלטה", אומר ד"ר מחאמיד, "זה אקט שמכבד את כולנו כבני אדם".
ממרכז מוסאוא שליווה את המשפחה בימים האחרונים נמסר, "מדובר בהחלטה אצילית ואמיצה של ההורים שהצילו חיי שישה בני אדם. עו"ד אלביר נחאס מטעם מרכז מוסאוא יפנה למח"ש כדי לוודא שחקירת הירי אכן נחקרת, וכי השוטר שירה בו יתן את הדין".
כיתת י"ב של בית הספר המקיף לסובלנות תסיים בימים הקרובים את לימודיה התיכוניים. ואסים, דודו של מוחמד, מציג את תמונת המחזור שקיבל מחבריו, במרכזה, מעוטר בסרט שחור, צילום מוגדל של חברם, יו"ר מועצת התלמידים המנוח שלעד ייזכר כי מצא את מותו בהפגנות של 2021.
"מסיבת הסיום תוכננה לחודש הקרוב. הוא אפילו לא ראה את הצילום הזה". ואסים מבטיח כי מוחמד יונצח, "הוא יקבל את הכבוד. שהוא צריך לקבל. אנחנו גאים בו ובאבא שלו, אדם נדיב שהיה לו את הרעיון לתת את האברים לאנשים אחרים לחיות ולהציל אנשים אחרים גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית והוא דוגמא ומופת לכל המדינה ערבים ויהודים. האבא נתן לנו את כל הכוח. אנחנו לקחנו את הכוח מאבא שלו".