כ-3,000 מפגינים בהם יהודים וערבים החלו הערב (שבת) בצעדה מכיכר רבין לכיכר הבימה בתל אביב, בתמיכה בהפסקת האש ולשותפות יהודית-ערבית.
בנוסף, המפגינים קוראים לממשלת ישראל לא לעצור במהלך החשוב של הפסקת האש אלא להמשיך ולפעול לסיום הכיבוש, ולחתור לשלום ישראלי-פלסטיני שיבטיח ביטחון אמיתי לשני הצדדים, וימנע הסלמות נוספות שיגבו חיים של עוד חפים מפשע.
בסוף הצעדה התקיימה עצרת בכיכר הבימה, בה נשאו דברים, בין השאר הסופר דויד גרוסמן, העיתונאי עודה בשאראת, יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, וח"כ תמר זנדברג ממרצ.
עוד בוואלה!
את ההפגנה יזמו תנועת עומדים ביחד וארגון שוברים שתיקה, בשותפות עם חד"ש, מרצ, שלום עכשיו, לוחמים לשלום, יוזמות אברהם, עמותת סיכוי, מחזקים, ועוד שורה של ארגונים.
סאלי עבד ואיתמר אבנרי, מתנועת עומדים ביחד, אמרו הערב כי "נתניהו לא דואג לביטחון שלנו - הוא דואג לאינטרסים שלו. הוא אף פעם לא היסס להסית, לשקר, להבעיר את הרחובות. הוא הכניס לכנסת כהניסטים בדלת הראשית".
הסופר דויד גרוסמן נאם הערב וביקש לפתוח את דבריו בהתייחסות לילדי עוטף עזה וילדי רצועת עזה. "הלהיטות של כל צד במלחמה 'לצרוב בתודעה' את הניצחון שלו יצרה אלפי תבוסות קטנות. דור שלם של ילדים, בעזה ובאשקלון, יגדל ויחיה כנראה עם טראומת ההפגזות וההפצצות והסירנות. אתם - הילדים - התודעות הצרובות - באמת של הסכסוך, ואני מרגיש צורך להתנצל בפניכם, על שלא השכלנו ליצור עבורכם מציאות טובה ומיטיבה יותר, כזו שכל ילד בעולם זכאי לה", אמר.
הוא הוסיף כי "כל זה יוכל להימשך לנצח - אלא אם כן ג'ו ביידן עושה סימן קל עם האצבע, ופתאום אנחנו מתעוררים מן המקסם ההיפנוטי של ההרס, ומביטים סביב ושואלים, מה קרה פה? מה ש ו ב קרה פה?"
"אני שואל, שוב, איך זה שישראל, ארצי, מדינה עם כוחות אדירים של יצירה והמצאה ותעוזה, מסובבת כבר למעלה ממאה שנה את אבני הרחיים של הסכסוך, ואינה מסוגלת להפוך את הכוח הצבאי העצום שלה למנוף שישנה את המציאות, שישחרר אותנו מהקללה של המלחמות המחזוריות? שיפתח לנו דרך אחרת?".
בנוגע לאירועים שהתרחשו בערים המעורבות אמר כי מה שקרה ברחובות הערים בארץ היה איום ונורא ושאין שום דרך להצדיק את זה. "לעשות לינץ' באנשים רק מפני שהם יהודים או ערבים - זו הדרגה הנחותה ביותר של שנאה ואכזריות", הוסיף.
"לא קשה לנחש איך פוליטיקאים ייפנו אל החרדות והחשדות, אל הגזענות ותאוות הנקם. היצרים הירודים ביותר שפרצו במציאות הישראלית יהיו חומרי הבעירה של מערכת הבחירות הזאת, ומלאכתם של המסיתים תהיה קלה מתמיד".
לסיום איחל לכך "שנצליח לבסס ולחזק שוב, מחדש, את הכוחות הבריאים בשתי החברות, את אלה מאיתנו שמסרבים להיות משת"פים של הייאוש. כך שגם אם יפרוץ עוד גל רצחני כזה - ואני חושש שהוא יפרוץ מדי כמה שנים - אנחנו נוכל לעמוד בפניו עמידה מפוכחת ובוגרת".
יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה עלה לנאום גם הוא ואמר "דרכנו היא דרך משותפת של יהודים וערבים, שביחד ורק ביחד נוכל לצעוד בדרך לעבר סיום הכיבוש והמצור ולעבר שלום, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי".
ח"כ תמר זנדברג ממרצ אמרה כי הימים האחרונים הראו לנו שהחיים בארץ הזו יכולים להיות חלום בלהות. "אנחנו לא רוצים להפוך את שעון החול ולחכות למלחמה הבאה, אלא לשנות כיוון לשלום. לחיות ביחד בשותפות אמת, ולא בשנאה ובפחד. זה לא מקרה שהאלימות הזו התפרצה דווקא כשהרגשנו שיהודים וערבים יכולים לשתף פעולה גם בפוליטיקה, כי היו מי שרצו להרוס את החזון הזה. אבל הערב הזה אנחנו אומרים להם: די!".
היא פנתה לחבריה מגוש השינוי ואמרה כי "גם עכשיו אפשר וצריך להקים ממשלה אחרת, שלא תסית ותפריד בין יהודים וערבים, אלא שתחליף את האווירה הרעילה בישראל. אני קוראת מכאן לבנט, סער וגנץ - אל תתנו שהמסר מהימים האחרונים יהיה להפנות עורף לשותפות יהודית-ערבית ולקדם גזענות וכהניזם. זה יהיה ההפסד שלנו. הניצחון יהיה ממשלה שתסמן את הדרך לחיים משותפים בישראל, של שלום ושוויון, של יהודים וערבים ביחד".
העיתונאי עודה בשאראת תקף גם הוא את מדיניות הממשלה: "במדינת ישראל, ברוב התחומים יש אי שוויון, כלומר יש השפלה ובשפע. אך בכל זאת אנחנו אומרים לאחינו הערבים, גם כאשר אתה נאבק למען עניין צודק אל תיגרר למעשים לא צודקים".
"עזה נהרסת כבר פעם רביעית. אלפי קורבנות במשך כעשור. הדם הנשפך שם מבהיל, הוא קורא לכולנו להתחיל לפעול. להיות יחד כאן, ערבים ויהודים היא התשובה הנכונה המפיחה תקווה, שזה לא הגורל שלנו, שבנחישות אנחנו נצייר דרך אחרת, גם לנו וגם לבנים שלנו", אמר.
אריאל, לוחם בפלס"ר נח"ל במבצע צוק איתן וכיום חבר בארגון שוברים שתיקה אמר "עברו שבע שנים מאז שישבנו שם בדיונה מחוץ לבית חנון, והמנהיגים שלנו לא עשו חצי דבר לקדם פתרון מדיני ולמנוע את הסבב הבא".
לדבריו, "שבע שנים שלא מציעים לנו דבר מלבד ייאוש, בעוד שמוכרים לנו אשלייה של נורמליות. דורשים מאיתנו לטמון את הראש בחול ולחשוב שהמצב הנוכחי הוא בסדר וטבעי. אבל אין דבר נורמלי בדיקטטורה צבאית, במצור חונק ובמציאות של אפרטהייד בשטחים".