מבצע שומר החומות

הקונספציה שכשלה וההסברה המסורבלת: לצד ההישגים, צה"ל נדרש לחשבון נפש

יש אמנם אי-הלימה בין ההישגים הצבאיים לתחושת החמיצות בציבור הישראלי, אבל כשכל מטח ממחיש את פערי הידע של המודיעין על מערך הרקטות בעזה - במערכת הביטחון מבינים שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. מעל הכל, תידרש הכרעה בשאלה אחת: כיצד על צה"ל להגיב מול השיגור הבא

21/05/2021
בווידאו: יירוטים של כיפת ברזל בשמי שדרות (צילום: שי מכלוף)

מבצע שומרי החומות הסתיים הלילה עם תחושת חמיצות גדולה בציבור הישראלי. תחושת הא-סימטריה בין הישגי צה"ל הרבים למה שחש הציבור נובעת בעיקר מהיכולת של חמאס לשגר במהלך המבצע מאלפי בורות שיגור מטחים כבדים לעבד גוש דן, השפלה, אזור הדרום והנגב המערבי תוך איומים מפורשים על תקיפות בשעה ומרחב.

כל מטח העמיק את ההבנה על הפער המודיעיני בצה"ל בעולם התלול-מסלול - אלפי בורות שיגור ומשגרי רקטות שהמודיעין כלל לא ידע על קיומם, ויש מי שטוען במערכת הביטחון בימים האחרונים להזנחה של התחום ולקונספציה צה"לית שכשלה ומחייבת חשבון נפש ופיתוח תפיסה חדשה ויצירתית להתמודדות עם הרקטות. ראש שב"כ נדב ארגמן, לעומת זאת, יכול לרשום לעצמו נקודות זכות רבות על הימים שקדמו למבצע, בהם התריע על מאמצי ההתעצמות הקיצוניים של חמאס; ועל המודיעין המדויק ששירת את תוכניות האש של צה"ל.

עוד בוואלה!

הפסקת האש בין ישראל וחמאס נכנסה לתוקף; צה"ל: יירטנו 90% מהרקטות

לכתבה המלאה
טענות שהקונספציה קרסה. הערכת מצב בקרייה, השבוע(צילום: אתר רשמי, טל עוז, משרד הביטחון)

בראשית המבצע הציג צה"ל נתונים לפיהם אגף המודיעין התריע על הסיכוי להידרדרות ביטחונית, ולכן הרמטכ"ל ביטל את הטיסה המתכוננת לארצות הברית. לאחר מכן גם הוצגה התרעה על הכוונות של חמאס לשגר רקטות לעבר ישראל כפעולת הזדהות על המהומות סביב בירושלים, אך גורמים במטה הכללי טענו כי המידע על שיגור שש הרקטות לעבר ירושלים היה מאוחר מדי, לא מספיק ברור ולא באופן שאפשר להיערך באופן מיטבי. כך או כך, צה"ל נאלץ להמתין לפחות יממה כדי לצבור כוחות באוויר, וביבשה ובמערכים נוספים על מנת להגיב באופן קשה בהתאם להנחיית הדרג המדיני.

הפער בלוחות הזמנים אפשר לבכירי חמאס להסתתר ולהכשיל פעם אחר פעם סיכויים לסיכול ממוקד של יחיא סינוואר, מרואן עיסא ולפחות פעמיים ניסיונות לחיסול מוחמד דף - אחריהם רדפו בצה"ל ושב"כ. לו היה צה"ל מפנים לעומק כי פניו למערכה, היה מביא הישגים בתחום זה כבר בראשית המבצע.

בצה"ל ובשב"כ רדפו גם אחריו. סינוואר(צילום: AP)

בחלוף מספר ימים מימש צה"ל את תוכנית המגירה, משולבת בתרגיל הונאה, להשמדת "המטרו של עזה", מה שהוגדר כתוכנית אסטרטגית של חמאס. גורמי ביטחון בכירים לשעבר, כולל קצינים בכירים בצה"ל שהיו חשופים לתוכניות המסווגות, סברו כי נכון היה לשמור את ההתקפה על "המטרו" למלחמה הגדולה הבאה, כך שתכלול מימד הפתעה גדול יותר שיוביל למאות מחבלים הרוגים. בפועל, תוכנית ההתקפה מומשה ללא אירועי בטיחות או חריגות, ולפי הערכות נהרגו במסגרתה עשרות מחבלי חמאס - וייתכן והמספר יעלה, כי עד כה לא ברור למודיעין מי שהה בזמן אמת מתחת לאדמה. בסיכומו של דבר, בניתוח לאחור, פרויקט "המטרו" קרס. בכך חמאס איבד יכולת שהייתה משפרת את מצבו בכל עימות עתידי, וייקח לו זמן לשקם אותה.

אף שמטרות המבצע עליהן הורה הדרג המדיני היו עמומות וכלליות מדי, כמו "השגת שקט לאורך זמן", הציב לעצמו צה"ל יעדים ברורים לתקיפה, ביניהם יכולות ליבה של ארגוני הטרור: פגיעה באתרי הייצור והפיתוח של אמצעי לחימה ורקטות שהפכו לעקב אכילס של מערכת הביטחון בעשור האחרון, רחפנים וכלי טיס לא מאוישים, אתרי פיקוד ושליטה, יכולות סייבר, כוחות הנוחבה המיוחדים הקרקעיים והימיים של חמאס, התנקשות בפעילי טרור ובהם בכירים, ותחום התלול-מסלול (רקטות ופצמ"רים) שהתמודדות צה"ל איתו מותירה סימני שאלה רבים.

תקיפת פרויקט "המטרו" של חמאס

בווידאו: אילוסטרציה של תקיפת המטרו ברצועת עזה (דובר צה"ל)

חלק מיכולות אלו ספגו מכה קשה, אך בנוגע לחלקן ייאלץ צה"ל לדון לעומק ולפתח שיטות חדשות להתמודד מולן, כי המערכה הבאה מול חיזבאללה תראה בכמה דרגות גבוהות יותר קטלנית ועוצמתית בהיקף האש. בתחום ההסברה, ממשלת ישראל כהרגלה השאירה את הבמה לצה"ל שהגיב בצורה איטית ומסורבלת, ללא אסטרטגיה ברורה, כי זה לא בהכרח היה תפקידו (למעט שיקוף הישגי המבצע). המקרה הבולט ביותר היה חוסר ההבנה כי תקיפת הבניין שבו שכנסי משרדי סוכנות הידיעות אי-פי בעזה תגרור ביקורת קשה במערב בכלל ובארצות הברית בפרט, למרות מידע מודיעיני על כך שהופעלה ממנו לוחמה אלקטרונית נגד צה"ל. התגובה הייתה מאוחרת - וגרמה נזק לישראל.

כעת יידרשו הדרג המדיני וצה"ל לחשוב על מנגנוני סיום לעימות הנוכחי. הראשון שבהם הוא תהליך ההסדרה עם חמאס. בצמרת הצבא קוראים להשבתו המהירה של ההליך למרות עשרת הימים האחרונים - ולו רק כדי למנוע משבר הומניטרי. בנוסף, אחרי ההרס הרב לתשתיות ולמבנים כתוצאה מאלפי התקיפות, חמאס מעוניין בתהליך שיקום מהיר. ואולם, גורמים במערכת הביטחון מתעקשים להתנות את הפרויקטים הגדולים והעברת הכסף מהתורמים בהתקדמות בפתרון נושא השבויים והנעדרים. מעל כולם תרחף השאלה כיצד יגיב צה"ל בפעם הבאה שתשוגר רקטה לעבר עורף המדינה: האם זו תהיה תגובה קשה, או שמא שעון החול יתהפך לקראת המערכה העתידית עם חמאס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully