המבצע בעזה מערער על הנורמליזציה העדינה בין ישראל למדינות המפרץ

המבצע המתמשך ברצועת עזה הוביל לזעם ברחבי מדינות המפרץ נגד ישראל ולהזדהות עם הפלסטינים. ההתנגדות לישראל, בהפגנות, ברשתות החברתיות ובטורי העיתונים, באה חודשים אחרי החתימה על הסכמי אברהם ומקשה על המשטרים לגייס תמיכה בציבור לנורמליזציה מלאה עם מדינת היהודים. מומחים סבורים כי הסכסוך יפגע במאמצים של ישראל להגיע להסכמים עם מדינות ערביות נוספות, כמו ערב הסעודית.

הביקורת כלפי ישראל לא רק מעמידה את המדינות שנרמלו את יחסיהן עמה בעמדה לא נוחה מול אזרחיהן, אלא גם מבהירה שהסוגיה הפלסטינית עדיין פורטת על עצבים רגישים ברחבי המזרח התיכון.
"לא משנה מה העדיפויות הלאומיות או האזוריות שלך ברגע זה, כשדברים כאלו קורים, הסוגיה הפלסטינית חוזרת ומכה בך", אמר הפרשן האמירתי עבד אל-אחלק עבדאללה.

ועדיין, הקריאות הפתוחות למען זכויות הפלסטינים והגינויים לישראל שנשמעו על ידי אזרחים רבים במדינות המפרץ השתקפו בגדול בהצהרות הרשמיות של ממשלותיהן, שכולן גינו את האלימות בצורה מסוימת. היו כאלו שהלכו רחוק יותר, ועבדאללה אמר כי הוא קיווה שההצהרה האחרונה של האמירויות שקראה להפסקת הלחימה מצד "כל הצדדים" הייתה נועזת יותר ומציינת את ישראל כתוקפת.

בבחריין, ארגוני חברה אזרחית חתמו על מכתב שבו הפצירו בממשלה לגרש את השגריר הישראלי. בכווית, מפגינים ערכו שתי עצרות ודרשו לקבל אישור לקיים הפגנות נוספות. בקטאר, הממשלה אפשרה למאות אנשים להשתתף בסוף השבוע בנאום שנשא מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה. באמירויות, חלק מהתושבים פרסמו באינסטגרם תמונות שלהם חובשים כאפיות בצבע שחור ולבן בעוד שאחרים צייצו תחת האשטגים פרו-פלסטינים.

בשנה שעברה, איחוד האמירויות הערביות הפכה למדינה הערבית הראשונה זה יותר משני עשורים שכוננה קשרים עם ישראל, אחרי מצרים וירדן. היה זה מהלך נועז שעקף את הפלסטינים, שראו זאת כבגידה ודקירה בגב, והוא סלל את הדרך לשלוש מדינות אחרות - בחריין, סודאן ומרוקו - להודיע על הסכמים דומים עם ישראל בתוך זמן קצר.

מיד לאחר שהאמירויות נרמלה את קשריה עם ישראל בספטמבר, צונאמי של תעמולה רשמית שטף את כלי התקשורת וההסכם תואר בתור תחילתו של עידן חדש של שלום, סובלנות דתית וביטחון באזור.

הציבור האמירתי לא הפגין התנגדות משמעותית להכרזת השלטונות על כינון יחסים עם ישראל, ודמויות בולטות בטוויטר עם עשרות אלפי עוקבים עודדו באגרסיביות את ההסכם, ולאורך העימות הנוכחי עם הגנו על היחסים עם ישראל ולעגו לתומכי הפלסטינים. עם זאת, בניגוד לדמוקרטיות מערביות, היעדר ההפגנות במפרץ אינו מעיד על הסכמה. באיחוד האמירויות לא קיימות מפלגות פוליטיות וחופש הביטוי מוגבל ביותר.

"מפגן התמיכה שראינו בימים הראשונים לנורמליזציה, מייצג לדעתי משהו עמוק יותר בחברה האמירתית - והוא שהרוב המוחלט תומך בממשלה", אמר עבדאללה. "זאת הייתה הבעת תמיכה בממשלה יותר מהפגנת תמיכה בנורמליזציה".

מירה אל-חוסיין, אזרחית האמירויות ומועמדת לדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג', אמרה כי הציבור חש שהממשלה דואגת ומעריכה אותו, עם אספקת רשת ביטחון סוציאלית רחבה. "אבל זה לא אומר שאנחנו מרגישים בנוח עם מה שקורה סביבנו", אמרה.

היא שינתה את התמונה בטוויטר שלה לצורך הבעת תמיכה בפלסטינים מאז תחילת המבצע, ומשתמשת ברשת החברתית כדי לתקוף את המדיניות של ישראל ואת תוצאות המלחמה. "אתה לא חותם על מסמכים ומצפה שהאסון ההומניטרי ייעלם", היא אמרה על ההסכם עם ישראל.

בשנים האחרונות נעשו שינויים במערך הלימודים בבתי הספר במדינות המפרץ, והתכנים הפאן-ערביים ופאן-אסלאמיים הוחלפו בזהות לאומית שנועדה לאחד את האזרחים סביב הדגל.

קריסטין סמית' דיוואן, מומחית במכון למדינות המפרץ בוושינגטון, אמרה כי האמירויות ניסתה לנווט את השיח הציבורי לעבר הלאומיות ודחיית התנועות האסלאמיסטיות. "אניח ושב שהיחסים עם ישראל נתפסו כדרך לבסס זאת עוד יותר. אני לא יודעת איך זה יעבוד עכשיו", הוסיפה.

אל-חוסיין אמרה כי אחיה הצעיר, שבשנות ה-20 בחייה, מעולם לא למד על הסכסוך הערבי-ישראלי בבית ספר. עם זאת, "הוא למד זאת עכשיו מהרשתות החברתיות".

עבור מיליוני אזרחים ערבים, הרשתות החברתיות הן המרחב היחיד שבו ניתן להביע חופש ביטוי, גם אם באופן מוגבל. מאז תחילת הלחימה בעזה, המשתמשים מוצפים בתמונות של ילדים פלסטינים מתים המחולצים מהריסות המבנים שהפציצה ישראל, כוחות הביטחון יורים רימוני הלם וגז מדמיע במסגד אל-אקצא, משפחות מפונות משייח ג'ראח ועימותים קטלניים ברחבי הגדה המערבית.

230 פלסטינים, בהם עשרות ילדים ונשים, נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע, לפי משרד הבריאות של חמאס, שאינו מפרט כמה מהם היו אנשי הארגון ויתר הפלגים.

באדר א-סיף, פרופסור מאוניברסיטת כווית, אמר כי "חוסר הפרופורציות המוחלט" גרם לרבים במדינות המפרץ לבקר את ישראל. "כדי שהישראלים יחושו בטוחים, הם צריכים להרגיש שמקבלים אותם", אמר. "התחושה הזאת לא תושג מבלי שהם יתמודדו עם הסוגיה הפלסטינית".

המומחית הסעודית מדוואי א-ראשיד, שגולה בבריטניה בשל ביקורתה החריפה נגד השלטונות בממלכה, אמרה כי למרות דיכוי פעילי הזכויות - רבים מהם תומכים נלהבים בזכויות הפלסטינים - הזעם שהביעו רבם ברשתות חושף את הפער בין המאמצים של ההנהגה הסעודית להתקרב לישראל לבין התחושה ברחובות.

"זאת הוכחה לכך שלמרות כמה שנים של שימוש בשיח הנורמליזציה בתקשורת הרשמית הסעודית, התחושות של הציבור לא הוסטו מהנושא הפלסטיני", אמרה.