גופות שני האזרחים התאילנדים שעבדו בישראל ונהרגו אתמול (רביעי) מפגיעת רקטה יועברו לקבורה בארצם. השניים עבדו בבית אריזה שספג פגיעה ישירה של רקטה במושב אוהד בעוטף עזה. ההרוגים הם וויראוואט קרונבורירק וסיקהרין סאנגמרם, ואחד מהם הגיע לעבוד בישראל רק בשבוע שעבר.
באירוע נפצעו גם שמונה עובדים זרים מתאילנד, בהם שניים במצב קשה. בעיתונות התאילנדית נכתב כי מדובר במקרה הקשה ביותר שבו נפגעים עובדים תאילנדים במהלך הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שגרירות תאילנד בישראל קראה לאזרחי ארצם שנמצאים ביישובי עוטף עזה להתעדכן בהתרעות ולתפוס מחסה בעת אזעקה. עם זאת, ברוב מקומות העבודה של העובדים הזרים אין מיגוניות או אמצעי הגנה אחרים ולכן אין להם יכולת ממשית לתפוס מחסה.
אל תפספס
בעקבות האירוע, שגרירת תאילנד בישראל פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר החוץ גבי אשכנזי במהלך התדרוך לשגרירים הזרים, ואמרה כי היא מודאגת מכך שהעובדים התאילנדים בדרום ישראל חשים בלתי מוגנים, ללא אזעקות באזור בו הם מתגוררים וללא מיגון. נתניהו השיב לפנייתה, ואמר כי יטפל בנושא.
בריאיון ל-BBC סיפר אחד הפועלים התאילנדים שעובד בישראל, כי במקום בו הם נמצאו בזמן הירי מעזה - לא נשמעה אזעקה. לדבריו, הירי התרחש בזמן ששהו במנוחה בין השעות 15:00-13:00, בשל החום הכבד. עוד הוסיף העובד כי בזמן ההפסקה הם שמעו שני קולות פיצוץ ולאחר מכן חיפשו מחסה. הוא ציין כי אחד מהנפגעים מת במקום.
עובדת שטח בארגון קו לעובד, דיברה אתמול עם הפצועים. הם אמרו לה כי הם היו בהפסקה ושהו במגוריהם, שם יש מעין מחסה שלו הם קוראים "בונקר", אבל מכיוון שלא נשמעה האזעקה הם לא היו בתוכו.
"בחממות ובשדות בהם הם עובדים אין להם כל אמצעי הגנה. העובדים מתאילנד יוצאים לעבוד מדי יום, ויום העבודה שלהם נמשך כ-12 שעות, גם בימים אלו. חלקם ישנים בלילה באותו "בונקר", מחשש לירי, אולם התנאים בו אינם מתאימים לשהיה ממושכת של מספר לילות" אמרה.
עוד ציינה כי נוכח המצב הביטחוני הקשה ביישובי עוטף עזה לעובדים הזרים יש זכות, על פי חוזה ההעסקה שלהם, לבקש לעבור למקום אחר. לדבריה בודדים ביקשו זאת עד אתמול.
כבר ב-2019 פנתה עמותת "קו לעובד" לפיקוד העורף וכן לרשות האוכלוסין וההגירה בנושא חיי העובדים הזרים בעת לחימה. בין היתר, הוצגו עדויות של עובדים זרים על כך שמעסיקים מסכנים את חיי העובדים הזרים אף בזמן איסור של פיקוד העורף, וכי על הרשויות לחקור את הנושא ולתרגם את ההנחיות לשפות שונו, אולם לא קיבלו מענה לפניותיהם.
ד"ר יהל קורלנדר, מומחית לנושא העובדים מתאילנד מהמכללה האקדמית תל חי ואוניברסיטת תל אביב, אמרה לוואלה! כי "במבצע שומר החומות, כמו במבצעים צבאים אחרים, העובדים מתאילנד מתבררים כעובדים שקופים שלחייהם אין חשיבות. לפי הנהלים בישראל העובדים חייבים להתגורר במבנים זמניים - בקרוונים ובמכולות, מגורים שהתגלו כבר מספר מקרים כמו גם בפרוץ מגיפת הקורונה כלא ראויים למגורי אדם וכרגע ללא מקום מחסה והתגוננות בפני טילים".
קורלנדר ציינה שעל כך מתוספת בעיית התקשורת והעברת המסרים שהעובדים מתאילנד זכאים להם - דרך רשתות לא פורמליות ורק דרך מתורגמנים לא מורשים ולא מפוקחים. "רק היום, ביום השמיני ללחימה פרסם ארגון ה-TIC האחראי על העובדים דף המסביר את ההתגוננות בפני טילים בשפה התאית. לשני העובדים שנהרגו היום זה כבר לא יעזור", סיכמה.
את העובדים התאילנדים שעדיין מאושפזים בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ביקר היום שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר. "הפגיעה בפועלים התאילנדים באה על רקע בקשות חוזרות ונשנות של חקלאי עוטף עזה להגדיל את מספר המיגוניות המפוזרות בשטחם", ציין. במשרד החקלאות אמרו כי בשבועות האחרונים פעל השר מול גורמים במשרד הביטחון כדי לספק לחקלאים אמצעי מיגון נוספים.
תג המחיר של מיגונית יחידה על 40-35 אלף שקלים, ועל פי סקר מקדמי שנערך, יש צורך מיידי בתוספת של כ-130 מיגוניות בכל רחבי העוטף, בעלות של כ-5-4.5 מיליון שקלים. שוסטר הדגיש כי יש לחזק בראש ובראשונה את מרכיבי הביטחון ביישובים צמודי הגדר.
כעת, תר שוסטר אחר מקורות תקציביים שיאפשרו באופן מיידי את רכישת, הובלת והצבת המיגוניות החדשות, וכן את העתקת המיגוניות הקיימות לנקודות בהן הן הכרחיות יותר. מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר פנה למשרד האוצר בבקשה למצוא בהקדם מקורות תקציביים לתוספת המיגוניות.
בתוך כך, הקרן הקיימת לישראל הודיעה כי קק"ל ותורמיה בעולם פועלים לסייע בקבלת תרומה של מיגוניות בתיאום היחידה להתיישבות במשרד הביטחון. בקק"ל אמרו כי המיגוניות יוצבו בשיתוף עם הרשויות המקומיות, תוך התייחסות מיוחדת לאזורי חקלאות בעוטף עזה, דבר שיאפשר לחקלאים בזמן עבודתם להתמגן מהמתקפות החוזרות ונשנות ע"י החמאס.