הכותרות המתפרצות על סבב השיחות הקואליציוני הראשון של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר ימינה נפתלי בנט התחלפו במהלך סוף השבוע לכותרות מסלימות על אלימות בהר הבית, והדיווחים על פגישות פינו את מקומם לדיווחים על הערכות מצב ביטחוניות.
מתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר מעלים טענות וחשדות להסלמה יזומה, שנועדה לשבש את המאמצים להקמת ממשלת אחדות, אבל גם אם לא מרחיקים עד כדי כך - התבערה בירושלים מאיימת לשבש ללפיד ובנט את התוכניות, או לכל הפחות לדחות את לוחות הזמנים הזריזים שגזרו על עצמם. היא מציפה לפני השטח את כל מה שהפרויקט המשותף שלהם היה מעדיף לשכוח, ומלבה את הרגשות הלאומיים, הלאומניים והדתיים שמשסעים ומחלקים את הציבור הישראלי על שלל שבטיו.
בממשלת בנט-לפיד אמורות לשבת שבע מפלגות, מהקצה הימני של גדעון סער, זאב אלקין ואיילת שקד ועד הקצה השמאלי הקיצון, של ניצן הורוביץ, יאיר גולן ואבתיסאם מרעאנה. בצד אחד יוזמי הסיורים של בתי הספר בחברון ואדריכלי חוק ההסדרה, ובצד השני מזהי תהליכים, תומכי שוברים שתיקה, ומנציחי הנכבה. לולא הם היו מאוחדים ברצון להחליף את נתניהו, הסיכוי שהם היו מוצאים את עצמם באותה קואליציה מזערי עד אפסי, אבל לצורך העניין, הם החליטו לשים בצד את הפערים האידאולוגיים ולנסות להקים ממשלה משותפת.
עוד בוואלה!
כל עוד הסוגיה הפלסטינית רדומה ולא מבעירה את הרחובות והכותרות, הם יכולים להתמקד בסוגיות הכלכליות והחברתיות ולהכריז על ממשלת ריפוי מנתניהו והקורונה. אבל ככל שהלהבות בירושלים עולות, הם עשויים להיגרר למחלוקות האידאולוגיות העמוקות בעל כורחם.
מעבר למלחמות היהודים, ההסלמה עשויה לאתגר את הניסיון להגיע להבנות והסכמות עם הח"כים הערבים, שבלעדיהם ממשלת לפיד-בנט לא תצלח את הצבעתה הראשונה. במיוחד כשמוקד האש הוא בירושלים ובהר הבית, והעניין במתרחש מגיע מכל מקום בעולם הערבי, ועל אחת כמה וכמה כשצעירי המגזר הערבי-ישראלי מצטרפים למחאה ומחזקים אותה. כשמוקד הסכסוך הוא דתי והמערכה היא על אל-אקצא, גם יקיר הליכוד והרבנים הימניים, יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, לא יכול לשתוק. בסוף השבוע הוא אמר שמדובר ב"קו אדום".
בגלל תו ההכשר מנתניהו, עבאס הוא השותף המועדף גם על בנט, וארבע האצבעות של רע"ם הן חלק מהתוכנית שלו להקמת הממשלה. אבל המתיחות בירושלים עלולה להציב את האסטרטגיה של עבאס בנקודת מבחן קשה. לפיד היה מעדיף את ראשי המשותפת, איימן עודה ואחמד טיבי, שמשתתפים בהפגנות בשייח ג'ראח ומובילים את המאבק הפוליטי נגד אלימות המשטרה בהפגנות.
בין לפיד ועודה כבר פרץ עימות טוויטר: לפיד צייץ ש"זו עת לאחריות מצד כולם, בעיקר מצד נבחרי ציבור", ועודה השיב לו: "זו באמת העת לאחריות, אבל אחריות מתחילה מלהסתכל למציאות בעיניים: עם שלם נמצא תחת כיבוש ורק סיומו יביא לשלום שיטיב עם שני העמים". בפתח שבוע נפיץ ורגיש בירושלים, כשהעימותים מתגברים והמחאות מתרחבות, האווירה הציבורית, אצל היהודים והערבים כאחד, עשויה להקשות עליהם לדון בשיתופי פעולה.
לפיד ובנט תיכננו לקיים משא ומתן מואץ וכבר השבוע לחתום על הסכמים קואליציוניים ולהביא את הממשלה להצבעה. ביום שישי הם עשו מעין ספיד-דייטינג עם חמשת ראשי המפלגות שאמורות להיות חברות בקואליציה - גדעון סער, בני גנץ, מרב מיכאלי וניצן הורוביץ. היום, בנט צפוי להיפגש עם עבאס, ולפיד מתכנן להיפגש עם עודה וטיבי בהמשך. כדי לעמוד בדד ליין הקשוח, השניים יצטרכו לבודד את עצמם מהכותרות המתפרצות ולהיות ממוקדים במטרה.
הנחת העבודה של הוגי המרכבה של ממשלת בנט-לפיד היתה שהעניין הפלסטיני קפוא, לא אקטואלי ולא תידרשנה בו החלטות קשות. ההסלמה בירושלים מערערת אותה עוד לפני שלב החתימות, ומציבה את השותפים בה כבר עכשיו בפני מבחן משמעותי ראשון. לאור הקמפיין האגרסיבי שהליכוד מתכנן לעשות לאנשי ימינה כדי להרתיע אותם מכניסה לממשלה, זו עשויה להיות משימה לא פשוטה.
בין אם נתניהו מלבה את המצב עם המשטרה של אמיר אוחנה או לא, ההסלמה משחקת לידיו. בסוף השבוע הראשון אחרי איבוד המנדט, כשהסכנה מעל המשך שלטונו מוחשית מתמיד, הוא המשיך להפגין נוכחות כראש הממשלה, עם הערכות מצב ביטחוניות וניסיונות מדיניים להרגעת השטח. סדר היום המתוח לא רק מערים קשיים על המאמץ של יריביו, אלא גם מאפשר לו להפגין שגרה של הכל כרגיל.