בית המשפט העליון של גרמניה קבע היום (חמישי) כי הממשלה חייבת להציב מטרות ברורות להפחתת פליטות גזי החממה אחרי 2030 משום שהחקיקה הנוכחית לא מרחיקת לכת מספיק כדי להבטיח ששינויי האקלים יוגבלו לרמות נסבלות. העתירה הוגשה על ידי כמה אנשים מגרמניה ומקומות אחרים, בתמיכת ארגונים למען הסביבה, בטענה שהזכויות שלהם נפגעות מהעדר היעדים הברורים לעשור הבא.
גרמניה, כמו מדינות אחרות באיחוד האירופי, מתכננת לקצץ ב-55% בפליטות הגזים הרעילים עד 2030 בהשוואה לרמתם ב-1990. החוק שעבר ב-2019 הגדיר מטרות ברורות למגזרים כמו הדיור והתחבורה לתקופה זו, אך לא עבור היעד ארוך הטווח להגיע לניטרליות בפליטות הפחמנים עד 2050. השופטים קבעו כי התקנות "הטילו מעמסה כבדה על הפחתת הפליטות בתקופה שמעבר ל-2030".
הם הזכירו את הסכם האקלים של פריז, שלפיו המדינות החתומות מתחייבות לפעול כדי למנוע עד סוף המאה מהטמפרטורה הממוצעת בעולם להיות גבוהה משני מעלות הנוכחית בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית, בתקווה לעמוד ברף מאתגר עוד יותר - מעלה וחצי. השופטים הורו לממשלה לגבש יעדים חדשים לאחרי 2030 עד לסוף השנה הבאה.
עורך הדין פליקס אקרדט, אחד העותרים, אמר כי גזר הדין הוא "פורץ דרך" עבור גרמניה. "יהיה צורך בשינוי מאסיבי במדיניות האקלים של גרמניה", אמר.
גם פעילים למען המאבק בשינויי האקלים חגגו את ההחלטה. "זאת בשורה יוצאת דופן עבור מאות אלפי צעירים", אמרה הפעילה לואיסה ניובאוור, אחת מקבוצת העותרים.
גרמניה תלך לקלפיות בספטמבר, והמפלגה הירוקה, שדוגלת ביעדים נוקשים יותר לצמצום פליטות הגזים הרעילים, מובילה בכמה מהסקרים.
העתירה בגרמניה היא חלק ממאמץ עולמי של פעילים למען הסביבה לאלץ את הממשלות לנקוט צעד תקיף יותר במאבק נגד שינויי האקלים. בין ההצלחות הבולטות ביותר היו פסיקת בית המשפט העליון של הולנד ב-2019, שאישר פסיקה המחייבת את הממשלה לקצץ את פליטות המזהמים בלפחות 25% עד סוף 2020 בהשוואה לרמות של 1990.