"אל תשאירו את כולם כיתה", כתב באחרונה ראש מחקר פיז"ה של ה-OECD למדינות העולם. אם עכשיו כשבתי הספר חוזרים, כל המאמץ יוקדש להשלמת פערים, הוא טען. אז המשמעות היא שהילדים לומדים את החומר של שנה שעברה, או במילים אחרות, הם נשארו כיתה. הניסיון מראה שמי שמביט רק לאחור, נשאר מאחור, הוא טען. אבל מה זה אומר?
בתקופת הקורונה, המורים לימדו יותר. הם בנו שיעורים מקוונים מסביב לשעון, הם שילבו כלים דיגיטליים והמציאו פדגוגיה חדישה. הם השקיעו לילות כימים במאמץ עצום, הכול כדי לאפשר לילדים המשכיות בתוך עולם שלם שהתערער מסביבם. אבל, ככל שהמורים לימדו יותר, הילדים למדו פחות. הפערים גדלו ורבים מהם נותרו מאחור.
לפי דבריו של ראש מחקר פיז"ה, כדי לצאת מהמשבר, חייבים להפחית את העומס של תכנית הלימודים. צריך להתמקד במה שחשוב ולהעמיק בו. חייבים לאפשר למורים ולתלמידים להגיע לרמות גבוהות של הבנה, חשיבה ויישום, ולא להסתפק בלכסות את החומר. יש מדינות בעולם שביצעו את השינוי הזה מזמן, והן מובילות היום את החינוך בעולם.
"ללמד פחות, ללמוד יותר", זו הכותרת שהעניק ראש ממשלת סינגפור לרפורמת החינוך הגדולה לפני שני עשורים. תלמידי סינגפור תמיד הצטיינו במבחני ידע וטכניקה, אבל התקשו בחשיבת עומק, בפתרון בעיות מורכבות ובמצבים של חוסר ודאות. סינגפור רצתה מדעניות ואנשי הייטק, אוניברסיטאות עלית וחברות סטארטאפ, היא רצתה להוביל.
לכן, הם מיפו את תכנית הלימודים וגילו שיש בה אינספור מקצועות לימוד, שכולם חשובים. הם זיהו שבכל מקצוע, היקף החומר הנלמד הוא עצום. לאורך השנים הם הוסיפו עוד ועוד שעות הוראה כדי שהמורים יספיקו "להעביר" את הררי החומר הנערמים. כתוצאה מכך, הם הבינו, שהמורים אמנם מלמדים המון, אבל התלמידים לומדים שטחי, קצת מכל דבר.
באומץ, בסינגפור ביטלו ואיחדו מקצועות לימוד ובאלו שנותרו בחרו רק את מה שחשוב במיוחד, ובו העמיקו. במתמטיקה למשל, הם יצרו בסיס ידע מוצק וטכניקה משוכללת, ומעליה בנו שכבה של חשיבה גבוהה, התמודדות עם אתגרים מהמציאות ושימוש במודלים ואלגוריתמים כדי לפתור בעיות אמתיות מהחיים עצמם.
כתוצאה מכך סינגפור מובילה בעולם לא רק במבחני ידע, אלא גם במבחני פיז"ה שבודקים את המיומנויות של בני הנוער להתמודד עם אתגרי המאה ה-21. סינגפור ניצבת כיום ראשונה ברמת התחרותיות במדד הפורום הכלכלי העולמי ושמינית במדד החדשנות העולמי. האוניברסיטאות שלה מדורגות במקום ה-70 בעולם.
עוד בוואלה!:
למה ילדים צריכים ללמוד 16 מקצועות?
אבל ישראל אינה סינגפור, וגם לא תהיה. נכון שהסינגפורים באים ללמוד מאתנו בתחומים רבים, אולם לפי מדדי החינוך והכלכלה, הם כבר עקפו אותנו בסיבוב. לכן זו הזדמנות עבורנו ללמוד מהם דבר אחד או שניים. מה גם שרפורמת החינוך שלהם, דומה מאוד במאפייניה לזו שננקטה במדינות רבות נוספות שהצליחו לשפר את החינוך שלהן.
אם נביט אל חטיבת הביניים בישראל, שהיא החוליה המרכזית לשיפור החינוך, נמצא שנלמדים בה בין 13 ל-16 מקצועות. כל מקצוע חשוב ועמוס בתכנים. לכל מקצוע לובי מכובד של תומכים בעלי עמדה משכנעת. קשה להחליט על מה לוותר. לשם כך צריך תבונה ורגישות, שתי תכונות חיוניות למנהיגות חינוכית אמיצה.
חטיבות הביניים שלנו שרויות במצב של "תפסת מרובה לא תפסת". על הנייר תכניות הלימודים נפלאות, חכמות ועשירות, אך בפועל, זו משימה בלתי אפשרית. הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה את קפיצת המדרגה, נעדיף איכות על כמות, נחבר את חומר הלימוד לאתגרי העולם ונאפשר למורים ולתלמידים את הזמן שנחוץ להם כדי להעמיק, לחשוב ולהבין.
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך