החוסר בשר משפטים מסוכן לאזרחים. בג"ץ חייב להתעשת ולהגן על המדינה

ישיבת הממשלה הסוערת אתמול, והחלטת בג"ץ להקפיא את מינויו של השר אופיר אקוניס לתפקיד שר המשפטים, עלולות להסיט את תשומת הלב הציבורית מהנזק הגדול שנגרם לכל מי שחי במדינה הזו מכך שאין שר משפטים בישראל.

אין ספק, ראש הממשלה בנימין נתניהו דרס אתמול פעם נוספת את שלטון החוק: הוא התעלם מהוראות חוק-יסוד: הממשלה, לשמר את הזיקה של שר המשפטים המיועד לגוש כחול לבן; הוא התעלם מהוראות חוק היסוד לגבי מנגנון קבלת ההחלטות הפריטטי (כלומר, זכות וטו לכל גוש בממשלה); הוא התעלם מהחלטת הממשלה מחודש מאי 2020 המחייבת שקביעת סדר היום בממשלה תיעשה בהסכמה בינו לבין ראש הממשלה החליפי בני גנץ; וגם לא הסכים לשמוע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפני ההצבעה בממשלה.

אין עוררין כי מדובר באירוע בלתי מתקבל על הדעת. אבל בעצם, מתברר שמתקבל גם מתקבל. הרי אין זו הפעם הראשונה שראש הממשלה פועל במודע ובמכוון בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי, ומפר את החוק בעיניים פקוחות לרווחה. כך היה בהצבעה בממשלה בפברואר האחרון על הארכת הסגר, שבוטלה משום שהתקבלה בניגוד לעקרון הפריטטיות. כך היה גם בהחלטה של ממשלת המעבר בפברואר בשנה שעברה להקים ועדת בדיקה ממשלתית בעניין מח"ש (שבוטלה על ידי בג"ץ). וישנן עוד דוגמאות. בתקופה האחרונה, בכל פעם שצץ צורך פוליטי נוסף, ראש הממשלה לא חושב פעמיים ומצפצף על החוק.

אבל בל נשכח שמעבר לרמיסת שלטון החוק - חמורה ככל שתהיה - יש למעשים של ראש הממשלה השלכות מעשיות מידיות חמורות נוספות. הרי המינוי הבלתי חוקי של השר אקוניס הוא חלק ממהלך ציני שנועד לשמש כמסך עשן, למרוח זמן ולהימנע ממינוי חוקי של שר משפטים.

לשם המחשה עד כמה המצב הנוכחי חריג וחמור - לא ידוע על תקופה כה ארוכה שבה לא כיהן שר משפטים. מדובר באחד השרים הבכירים בממשלה, בעל סמכויות חשובות בדברי חקיקה רבים, ביניהם פעילות מערכת בתי המשפט ומערכת התביעה, הליכי מינויים ועוד. במצב הנוכחי שנקלענו אליו, אין מי שיכול להפעיל אותן. הנה דוגמה אחת מני רבות: עד לפני מספר ימים, ניתן היה לקיים דיוני מעצרים בווידאו במקום בבית המשפט, כיוצא מן הכלל של תקופת הקורונה. אולם ההסדר הזה פקע ואין מי שיאריך אותו בהעדר שר משפטים. לכן נאלצים עצורים להגיע לאולמות בתי המשפט, ומכיוון שלפי נתוני שב"ס רובם אינם מחוסנים, מדובר בסיכון בריאותי של ממש, הן לציבור והן לעצורים.

ישנן דוגמאות נוספות להשלכות החמורות של היעדר שר משפטים מכהן, כגון שיבוש פעילות ועדות השרים החשובות ביותר (כגון הקבינט ו-ועדת השרים לחקיקה), שיבוש פעולות ועדות מינויים (כגון הוועדה לבחירת שופטים) וחוסר האפשרות להעניק חנינות. אולם הנזק הגדול ביותר הוא בכך שאין מי שיגן על מערכת המשפט, תפקידו המסורתי של שר המשפטים בשיטה החוקתית שלנו. סביר להניח שזו בדיוק הסיבה בגינה מונע ראש הממשלה מינוי תקין של שר משפטים. למעשה, הוא מונע מהרצון להחליש את מערכות אכיפת החוק על רקע ניגוד העניינים שהוא מצוי בו, בין תפקידו כראש ממשלה לבין היותו נאשם בפלילים. במובן זה, מהלך זה של ראש הממשלה מצטרף למהלכים נוספים שנקט על רקע זה, כגון סירובו לחתום על הסדר ניגוד העניינים שנוסח בייעוץ המשפטי, וסירובו לקדם את מינוי פרקליט המדינה.

בשורה התחתונה, ייתכן שחוסר התפקוד הממשלתי החריג שמייצר ראש הממשלה ייאלץ את בג"ץ לתת סעד חריג לא פחות כדי להגן על מוסדות השלטון. בינתיים, בימים האלה אין שר משפטים בישראל, וראש הממשלה הישר בעיניו יעשה - ולא משנה מה אומר החוק.

ד"ר גיא לוריא הוא חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה