לתושבי עוטף עזה נמאס להיות בני ערובה. נמאס להם לרוץ לממ"דים ולקום בבוקר עם חרדות. נמאס להם שכל טריקת דלת מורידה את להם את הלב ומכניסה לחרדה. כל זיקוק שעף בשמיים מזכיר להם רקטה. הם פשוט רוצים לחיות חיים שקטים כמו בעולם נורמלי. תושבי עוטף עזה לא מבקשים פריווילגיות מיוחדות. לא רוצים הטבות מס או שירחמו עליהם. הם מבקשים את המובן מאליו - חיים בטוחים.
גם לאחר ירי רקטות הלילה בצה"ל ובדרג המדיני החליטו לא הגיב, מה שמעלה את סף העצבים ותחושת התסכול של התושבים, ש"התרגלו" לשגרת הטילים של החמאס וארגוני הטרור ברצועה. התושבים מאסו בהתנהלות הדרג הצבאי והמדיני כאחד.
לקריאה נוספת על הירי בדרום:
אזעקות "צבע אדום" הנשמעות מכניסות כ-60 אלף תושבים לחרדות. ומה עם הילדים אתם שואלים? רובם - מטופלים במרכזי חוסן בעקבות הטראומות קשות שהם חווים.
מעניין מה היה קורה אם בהתרעת פיקוד העורף היה רשום "תל אביב" או "הרצליה", האם גם אז מדינת ישראל הייתה בוחרת לא להגיב כמו שלא הגיבה לירי הרקטות הלילה? כנראה שחייהם של תושבי עוטף עזה ושדרות לא חשובים מספיק למדינה ישראל.
לכן, אני קורא לדרגים הגבוהים לחשב מסלול מחדש, ולהבין: לתושבי העוטף נמאס ממכבסת המילים של הדרג הצבאי ומחוסר השוויון של הדרג המדיני. רק חבל שאת סדר היום בדרום מנהלים ארגוני הטרור ובראשם החמאס, ולא מדינת ישראל.
יניב כליף, עורך אפליקציית חמ"ל ותושב עוטף עזה