ועדת תירוש צפויה להמליץ בקרוב לשר החינוך יואב גלנט להשאיר את מספר בחינות הבגרות החיצוניות על חמש, כפי שהיה בתקופת הקורונה. בנוסף, הוועדה מתחה ביקורת על התנהלות המשרד במשבר הקורונה תוך ציון חוסר הסכמות בין אגפים שונים במשרד, וכן על היעדר חיבור מספיק למוסדות החינוך שטח.
הצורך להוריד את מספר הבגרויות נולד בעקבות הפערים הלימודיים שצברו תלמידי כיתות י"א-י"ב בשנת הקורונה במהלכה למדו בעיקר מרחוק. לפני תקופת הקורונה עמד מספר בחינות הבגרויות החיצוניות על כ-10-11 בממוצע, וכעת אם ההמלצות יתקבלו על ידי שר החינוך, מספרן ירד באופן קבוע לחמש.
בחודש ינואר הודיע גלנט על הקלות בבחינות הבגרות תשפ"א, אז נקבע גם כי התלמידים ייבחנו בחמישה מקצועות חיצוניים בלבד. בכך אימץ השר את מסקנות הביניים של ועדת תירוש, וביניהן ביטול השימוש בנוסחת שקלול- דיפרנציאלי (שק"ד) שמבצעת נרמול לציוני הבחינות החיצוניות.
הוועדה החיצונית בראשות מנכ"לית משרד החינוך לשעבר רונית תירוש, הוקמה לפני חמישה חודשים על ידי השר גלנט כדי לבחון את תהליכי העבודה בנושא הבגרויות. הצעד הגיע בעקבות הליקויים שנמצאו בהליך מתן הציונים בשנה שעברה, אז תלמידים רבים התלוננו על הורדת ציוני הבחינות הפנימיות בתוצאה הסופית בעקבות השימוש בנוסחת שק"ד. כחודש אחרי הקמתה, הוועדה הגישה את מסקנות הביניים שלה למשרד החינוך והמליצה לשר שלא להמשיך שימוש בנוסחה.
מבקר המדינה: ריבוי הבגרויות מקשה על הקניית מיומנויות
לפני חודש וחצי פורסם דוח מבקר המדינה בנושא "היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה". אחת המסקנות בדוח הייתה כי הלימודים בבתי הספר לא מכינים את התלמידים לחיים במאה ה-21, והבגרויות לא בוחנות את המיומנויות הנדרשות.
בדוח צוין כי בעוד מספר בחינות הבגרות בישראל עומד על כ-10-11, במדינות שונות בעולם עומד מספר בחינות הבגרות על בין 2-5. כך למשל, בשוויץ תלמידי התיכונים נבחנים בחמישה מקצועות (שפה, שפה שנייה, מתמטיקה, מקצוע ראשי ומקצוע בחירה נוסף), ואילו באנגליה מספר הבחינות עומד על בין 4-2, ובפינלנד על 4.
המבקר התריע כי "ריבוי הבחינות בישראל מייצר מערכת המקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים".
הביקורת נעשתה בחודשים ינואר 2019 עד מרץ 2020, טרום תקופת הקורונה, ולכן לא התייחסה לעובדה שבשנת הקורונה ירד מספר הבגרויות ביותר מ-50%.