הוצאות השכר השנתיות של המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי, משרד החינוך, הגיעו בשנת 2019 ליותר מ-23 מיליארד שקלים - כך עולה מדוח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון של הממונה על השכר במשרד האוצר שמתפרסם היום (שלישי). לפי הדוח, השכר הממוצע למשרה מלאה במשרד החינוך עמד בשנה זו על 13,700 שקלים - גבוה ב-27% מהשכר הממוצע במשק באותה שנה.
משנת 2012 גדל מספר עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית ב-25%, בעוד מספר התלמידים גדל ב-18%. היחס בין מספר התלמידים למורה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD - והוא עומד, לפי הדוח, על כ-12 תלמידים לעובד הוראה. במשרד האוצר מסבירים את המצב בפועל, שבו ישנה צפיפות גבוהה בכיתות ובגנים, בעזרת העובדה שרק 57% מעובדי מערכת החינוך מועסקים במשרה מלאה. היקף המשרה עולה עם הוותק - ככל שהמורה ותיק יותר כך הוא זוכה לעבוד במשך יותר שעות.
הגידול במספר המורים נבע מכמה סיבות, הבולטות שבהן הן רפורמות שכללו את הקטנת הכיתות בישראל, והגידול הטבעי הגבוה במדינה. "גידול זה יוצר קושי להבטיח רמת הוראה איכותית", נכתב בדוח.
לקריאה נוספת
הרפורמות במערכת החינוך הגדילו את תקציב שכר עובדי ההוראה במערכת החינוך בעשרות אחוזים. כך, בשנת 2019 הוא עמד על כ-38.6 מיליארד שקלים. עם זאת, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה, והן בין הנמוכות במדינות ה-OECD.
רכיב הוותק הוא המשמעותי ביותר בקביעת השכר. כפועל יוצא, הפערים בין שכר המורה הוותיק למורה המתחיל הם מהגבוהים ב-OECD. מבנה השכר המעוות והיקף משרה נמוך מונעים את כניסתם של בעלי המיומנויות הגבוהות לענף החינוך.
מיומנות מתמטית נמוכה בהשוואה למערב
אחד המדדים למיומנויות המורים הוא מבחן ה-PIAAC, שבוחן את הכישורים של מבוגרים בתחומי השפה, המתמטיקה ופתרון בעיות בסביבה טכנולוגית. לפי הדוח, הציון החציוני במתמטיקה של עובדי ההוראה בישראל נמוך ביחס לציון החציוני של עובדי ההוראה בעולם. בעקבות זאת, רמת המיומנות המתמטית של המורה בישראל נחשבת נמוכה.
פערי השכר בין עובדים ותיקים לחדשים מהגבוהים ב-OECD
ישראל היא אחת המדינות המובילות בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב מדינות ה-OECD. זאת, בשל רכיב הוותק שהוא הדומיננטי ביותר בקביעת שכרם של מורים בישראל. שכרו של המורה הוותיק ביותר מגיע ליותר מכפליים משכר של מורה מתחיל.
אנשי אגף השכר כותבים בהקשר הזה כי "רצוי שעובדי הוראה יוכלו להגיע לרמות שכר גבוהות אם יצטיינו בעבודתם. התפתחות בקריירה תורמת למשיכה למקצוע ההוראה". עוד נקבע בדוח כי שכר המורים אינו נמוך בהשוואה בינלאומית - שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר האקדמאים גבוה מהממוצע ב-OECD.
עובדים פחות בהשוואה ל-OECD
עובדי הוראה בישראל עובדים בממוצע 34%-23% פחות ממקביליהם במדינות המפותחות. זאת בניגוד לכלל המשק הישראלי, אשר עובד בממוצע יותר שעות מהנהוג במדינות ה-OECD. נתון זה אפשר להסביר בעזרת העובדה שרק 57% מעובדי מערכת החינוך הממשלתית מועסקים במשרה מלאה.
הפער בימי החופש בין ההורים למורים עולה ביוקר למשק
אחד היתרונות הבולטים והידועים במקצוע ההוראה הוא ימי החופשה המרובים במערכת החינוך. עובד במשק מקבל פחות מרבע מתקופת החופשה השנתית של המורה. בעקבות זאת נוצרת בעיה משקית - ההורים צריכים לטפל בילדיהם בזמן החופשות הללו. פער זה יוצר למעשה "עומס חופש" על ההורים.
היעדר חפיפה זו בין זמני החופשה של מערכת החינוך לימי החופשה של ההורים מתבטא בעלות כלכלית להורים ומוערך במיליארדי שקלים של אובדן התוצר. על פי האוצר, הפתרון המתבקש הוא להקטין את מספר ימי החופשה בבתי הספר על ידי ביטול הלימודים בימי שישי. פתרון זה הוצג בעבר גם על ידי בנק ישראל.
פער מגדרי גדול בין גברים לנשים
למרות שכ-85% מהמשרות במערכת החינוך הממשלתית מאוישות על ידי נשים, גברים העובדים במערכת החינוך מרוויחים יותר. הפערים המגדריים במערכת החינוך הצטמצמו עם השנים והם נמוכים ביחס למגזרים אחרים במשק, והם נובעים מריבוי יחסי של גברים במקצועות ניהול במערכת החינוך. גברים מהווים פחות מ-15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ-30% מהמנהלים.
מזכ"לית הסתדרות המורים: "עומס בלתי נסבל במערכת החינוך"
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, התייחסה לדוח הממונה על השכר ואמרה כי הנתונים לא משקפים נאמנה את המציאות. "בניגוד לתמונה שפקידי האוצר מנסים לצייר, המציאות היא של עומס בלתי נסבל במערכת החינוך. כולנו הרגשנו את זה באופן משמעותי במשבר הקורונה. מערכת החינוך בישראל לא מותאמת לצרכי החינוך בעידן המודרני, הצפיפות העצומה בגני הילדים ובכיתות ושעות העבודה הפרונטליות של המורים בישראל, מייצרות מצב קיצוני שלא קיים באף מדינה ב-OECD", אמרה.
בנוגע לפער בימי החופשה אמרה בן דוד כי במקום לדבר על ימי החופשה של המורים, צריך לדבר על העלאת ימי החופש ליתר הענפים במשק. לדבריה, "למשרד האוצר נוח לדבר על ימי החופשה של המורים והגננות, שאינם גבוהים יחסית לעולם, במקום לדבר על המספר הזעום של ימי החופשה המקובלים בישראל ביחס לעולם ולשכר ההתחלתי הנמוך ממרבית מדינות ה-OECD".
"אם ממשלת ישראל רוצה להמשיך להתרסק במדדים הבינלאומיים בחינוך שתמשיך להתעסק בימי חופשה, אבל אם רוצים לחולל פה שינוי אמיתי צריכים לבצע שינויים בשלושה תחומים: העלאת שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתה והפחתה במספר השעות הפרונטליות של כל אנשי החינוך. בדרך אולי גם נזכה בחיזוק מעמדם של עובדי ההוראה בציבור ונפסיק לשמוע התבטאויות שליליות כלפי גננות ומורים מפי בכירים במשרד האוצר כפי ששמענו השנה", הוסיפה בן דוד.