אם תקום ממשלת החלומות של נתניהו, המכונה על ידו ימין מלא מלא, הוא ואריה דרעי יהיו השמאלנים הכי בולטים בתוכה. הקשר העיקרי של נתניהו לימין הוא סמנטי - עם אותיות המילה ימין בשם בנימין. קשה להאמין עד כמה נכונה האמרה שאם תחזור על שקר (או גוזמה) שוב ושוב, הוא יהפוך למציאות באזני השומעים - או במקרה זה המאמינים. נתניהו אלוף בהחדרת מסרים כאלו, בהפיכת שטויות למיתוג. זה מזכיר את הטירונים שצועדים באימונים וצווחים את נשמתם שמחלקה ג' היא הכי טובה בפלוגה.
בחיים הפוליטיים מרבים להשתמש בכינויים "שמאל" ו"ימין", שמקורם במיקום מושביהם של הנציגים באסיפה הלאומית שקמה בצרפת בתקופת המהפכה הצרפתית (סוף המאה ה-18). בישראל -החלוקה בין שמאל לימין נסובה תמיד סביב השאלה המדינית - כן לתת שטחים לפלשתינאים, לסורים, למצרים, או אף שעל, כן התנחלויות או לא. השאלה הזו נעלמה מזמן מהשיח הפוליטי, ולא צפויה בקרוב. בהיבט הכלכלי - השמאל דוגל בשוויון ובמיסוי גבוה על העשירים ואילו הימין דוגל בשוק חופשי (אם אריה דרעי היה ימין הוא היה שולח את מצביעיו לעבוד ולשלם מיסים). נחזור למדיני - בגין היה איש ארץ ישראל השלמה, והחזיר את כל סיני למצרים. רבין עמד בראש מפלגת העבודה השמאלנית, והיה אחד הביטחוניסטים הנוקשים. במילים פשוטות, ימין ושמאל בעידן הנוכחי הן מילים ריקות מכל תוכן פוליטי, ומשמעותן אחת: מיתוג לטובת ההישרדות בבלפור. אם המיתוג הזה משרת את מטרותיו של בנימין, הולכים על זה עד הסוף, מפמפמים ומשלהבים - הפעם זה לא ימין, הפעם זה ימין מלא מלא.
האמירה "ימין, מלא מלא", אינה סתמית, יש חשיבה מאחורי כל מילה. למה "מלא מלא" פעמיים? כי החזרה על המסר - משלשת את עוצמתו ומחדירה אותו עמוק יותר לתת-המודע של השומעים. המיתוג המוגזם הזה, המבוסס כולו על אשליה שאפילו אורי גלר לא היה מבצע באופן כה מושלם, נועד לשחק על רגשותיהם של אנשי ימין אמיתיים כמו סמוטריץ', בנט, ליברמן, סער, כדי שיחששו מעליהום ציבורי שמא בגללם תקום חלילה ממשלת לא ביבי, המכונה "שמאל".
לקריאה נוספת על המגעים להרכבת הממשלה:
הסיפור הזה של מיתוג הימין "מלא מלא" הוא תמצית סיפורו של עולם הפרסום והמיתוג. קח מוצר בינוני, תמתג אותו ותשווק אותו נכון, והוא יעוף אל-על. קח מוצר מעולה ותמתג אותו רע, ישנוני, לא מרגש, והוא ייתפס כבינוני. בבלפור יושב גאון מיתוגי ושיווקי, וזו התוצאה. בין אם יצליח לנתניהו - ראש ממשלה שראוי להמון תודה ומחמאות על הדברים הטובים הרבים שעשה למען מדינת ישראל, רק לא מבין שהגיע זמנו לפרוש - ובין אם לא, מדובר בשופרא-דשופרא של המיתוג.
כדי לחזק את מיתוג הימין, חוזרים גם על המנטרה לפיה יותר ממיליון אזרחים הצביעו לנתניהו, ולכן רק הוא ראוי להיות ראש הממשלה. אבל רגע, לא נתניהו הוא האיש שמדבר בעיקר על חשיבות הגוש? אז מה חשוב, הגוש או המפלגה? מאחר שגם נתניהו חושב שהגוש הוא החשוב, כאן נשאלת השאלה מי חזק יותר במיתוג ומי צועק חזק יותר, גוש הטוענים שהימין ניצח, או גוש הטוענים (ובקושי נשמעים), שרוב העם בחר נגד נתניהו, רק שקולותיו התפלגו בין מספר מפלגות?
ידברו המספרים: בבחירות לכנסת ה-24 (23.3.21) היו 4,410,052 קולות כשרים (הצביעו 4,436,365), מתוך 6,578,084 בעלי זכות הצבעה. שיעור ההצבעה - 67.44%. לנתניהו הצביעו 1,066,892 שזה 24.19%. לכל האחרים הצביעו 3,343,160, שזה 75.81%. יותר מ-56% מהמצביעים (2,488,368 מצביעים) הצביעו למפלגות שהן אנטי-ביבי מובהקות. אבל מה תפס? אתם כבר יודעים. זה כוחו של מיתוג, זה כוחו של המנהיג מבלפור.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי, פאר לוין תקשורת