לחצו למסור לאימוץ: דוח משרד הבריאות חושף את מעורבות הצוותים בפרשת ילדי תימן

על פי גורם בכיר במשרד, הדוח מצא דפוס גזעני שיטתי של הטעיית עולים וניסיון לקבל את הסכמתם למסירה לאימוץ של ילדיהם. "הם מביאים יותר מדי ילדים", אמר אז רופא בהלל יפה, ואחות תיארה את ההורים כ"מוזנחים ומסריחים". תוכן הדוח, שהושלם וטרם פורסם, הגיע לידי וואלה!

בווידאו: פרשת ילדי תימן: הממשלה אישרה פיצוי למשפחות שנפגעו (מערכת וואלה! NEWS)

דוח של משרד הבריאות חושף כי צוותים רפואיים פעלו בשיטתיות כדי להטעות עולים מתימן ולמסור את ילדיהם לאימוץ בשנותיה הראשונות של המדינה - כך עולה מתוכן המסמך, שהגיע לידי וואלה!. העדויות שנאספו על ידי ועדה מיוחדת של המשרד, בראשות המשנה למנכ"ל לשעבר פרופ' איתמר גרוטו, התגבשו לכדי מסמך רשמי ראשון מטעם גורם ממשלתי שחושף את פרטי הפרשה. למרות שעברה שנה מאז שהושלם, הוא עדיין לא פורסם.

הדוח מתבסס על עשרות עדויות של רופאים ואחיות. על פי גורם המעורה בתוכנו, עולה כי הצוותים סברו כי טובת הילד אינה לגדול בבית הוריו הביולוגיים, ולכן פעלו כדי להשיג מהם הסכמה בעל פה לאימוץ התינוקות. אמנם מהעדויות לא נראה כי הדבר בוצע באופן ממסדי או כהוראה מגבוה, אך נעשה כדפוס קבוע ונפוץ במוסדות.

אותו גורם מוסר כי על פי העדויות, ההורים לרוב לא הבינו היטב עברית ולכן לא ידעו למה הם נותנים את הסכמתם. להורים אחדים שכן הבינו את השפה נאמר כי "הילד יקבל שם טיפול טוב יותר", אך הם סברו שמדובר בהמשך של הטיפול הרפואי שהתחיל בבית החולים, ולכן הם נתנו אישור לאימוץ בנם או בתם.

עוד בוואלה!

משפחות ילדי תימן לא מסתפקות בפיצוי: "לפתוח את המסמכים החסויים"

לכתבה המלאה
ההורים לא ידעו למה הם נותנים את הסכמתם. הפגנה להכרה בפרשה, תל אביב (צילום: פלאש 90, תומר נויברג)

לדברי הגורם, באחת העדויות רופא בבית החולים הלל יפה בחדרה תיאר כיצד צריך לנהוג בעולים החדשים: "הם מביאים יותר מדי ילדים והופכים אותם למסכנים, צריך לסרס אותם". אחות אחרת אמרה כי העולים "מוזנחים ומסריחים, שאינם ראויים להיות הורים", ורופא בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים טען כי "עדיף לילדים לגדול בבתים טובים יותר שיכולים להעניק להם מגוון אפשרויות".

בעמותת "רופאים לזכויות אדם" פנו בתחילת החודש למשרד הבריאות בבקשה לפרסם את הדוח, אך עד כה לא נענו. "מדובר בפרשה כואבת שלא ניתן להניחה מאחור, שכן המשפחות עדיין לא יודעות מה עלה בגורל יקיריהן. העובדה שמשרד הבריאות לקח על עצמו לבדוק את מעורבות קהילת הבריאות בנושא ראויה לציון", אמרה הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותה.

"עם זאת, קשה להבין מדוע עד כה הדוח טרם זכה לפרסום, ומדוע דרישתנו לפרסמו לא זכתה עד כה למענה למרות שאנו יודעים שהוא מוכן זה מספר חודשים. עולה חשש כי בניגוד לאנשי המקצוע שהקדישו מזמנם ולבם לדוח, ראשי המשרד, השר והמנכ"ל אינם מבינים את עומק חשיבותו כצעד ראשון והכרחי בכל תהליך של הכרה, ואולי אף מעדיפים שלא להתמודד עם ממצאיו ועם התובנות העולות ממנו", טענה.

"הם מביאים יותר מדי ילדים והופכים אותם למסכנים". הפגנה להכרה בפרשה, תל אביב (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

לאורך השנים הוקמו שלוש ועדות חקירה לבדיקת הפרשה. הוועדות מצאו כי מתוך 1,053 מקרים שבחנו 979 ילדים שמתו, 69 הוגדרו "עלומים" - מקרים שבהם לא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי של הילדים, וחמישה אותרו כמאומצים. בסוף 2016 פרסם ארכיון המדינה מאות אלפי מסמכים העוסקים בפרשה, ובהם חומרי החקירה מהוועדות. האתר העלה תיקים הכוללים 210 אלף מסמכים, שבהם ניתן לעיין ולראות מה עלה בגורלם של הילדים כמו סיבת המוות והיכן נקברו. לפי הממצאים, אין ראיות לחטיפה ממוסדת של ילדי תימן, המזרח והבלקן.

בחודש שעבר אישרה הממשלה הצעת החלטה למתן פיצויים למשפחות שנפגעו במסגרת הפרשה. המתווה שאושר מסדיר פיצוי כספי עבור המשפחות שנפגעו בסך 162 מיליון שקלים. 150 אלף שקלים יועברו לבני משפחה שלא נמסר להם דבר מותו של ילדם בזמן אמת, ובכלל זה נסיבות המוות, מקום קבורה שלא אותר, או שמקום קבורתו אותר באיחור ניכר. במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של הילד, בני משפחתו יזכו לפיצוי של 200 אלף שקלים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "גורמי המקצוע במשרד הבריאות בחנו את הנושא והוכנה טיוטת עבודה אשר תוצג בהמשך למנכ"ל המשרד כמקובל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully