עתירה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ דורשת לחייב את שב"ס לתרגם לשפה הערבית את כל הפקודות והנהלים שהוא מפרסם, ולהעמיד אותם לעיון העצורים והאסירים וכן לעיון הציבור, באותו האופן שבו הפקודות והנהלים מפורסמים כיום בשפה העברית. את העתירה הגישו עורכות הדין רעות שאער וגדיר ניקולא בשם האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם והמוקד להגנת הפרט.
הרקע להגשת העתירה הוא סירובו של שב"ס לתרגם לערבית את הפקודות והנהלים המסדירים את חובותיהם וזכויותיהם של האסירים. נהלים אלה כוללים, בין היתר, הסדרה של הזכות לקבל טיפול רפואי הולם, מידע על הזכות להגיש תלונות ועתירות, מידע על נהלי חיפוש על גופם של האסירים והעצורים, שימוש באמצעי ריסון וכבילה פיזיים וכן כללים הנוגעים לתחומי חופש הדת והפולחן.
במענה לפניות הארגונים בטרם הגשת העתירה, נימק שירות בתי הסוהר את סירובו בטענה שהוא אינו מחויב לכך על פי חוק, וכי חוק יסוד הלאום פוטר אותו, לשיטתו, מהחובה לתרגם מסמכים לערבית, בהיעדר הסדרה מפורשת של הנושא בחוק. חוק הלאום קובע כי "הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק".
עוד בוואלה!
בעתירה נטען כי מידע בערבית הוא זכותם של העצורים והאסירים הערבים, המייצגים 60% מכלל האסירים. לטענת העותרים, היעדר תרגום הנהלים לערבית מביא לכך שלאסירים דוברי השפה אין גישה למידע ולכללים החולשים על כל תחום בחיי היום-יום שלהם בכלא, ושיש להם השלכות מהותיות על חייהם ועל זכויותיהם הבסיסיות ביותר.
עוד הוסיפו העותרים כי החובה שמוטלת על כל רשות ציבורית לפרסם את הנהלים שעל פיהם היא פועלת, כוללת גם את החובה להנגישם עבור הציבור שנהלים אלו נוגעים אליו ישירות, ועל כן מחייבת את שב"ס לתרגם את הנהלים לערבית.
עורכות הדין רעות שאער וגדיר ניקולא אמרו כי "במאסרם הכלואים מאבדים את זכותם לחירות אך לא מתערטלים משאר זכויותיהם, ודווקא בשל תנאי המאסר והניתוק מהסביבה הקרובה חלה על שב"ס חובה מוגברת לפעול בשקיפות ולהנגיש לאסירים את מלוא המידע אודות מערכת הכללים הרלוונטית למקום שבו הם נמצאים".