לפני 88 שנים הודפסה הגדת פסח פארודית על יוקר המחייה בתל אביב. מה נשתנה?

בשנת 1450 המאייר היהודי הידוע של התקופה השתתף בהגדה שנכתבה על קלף, ב-1480 קובץ החג הודפס לראשונה בספרד ובמלחמת העולם השנייה גוללו היהודים את זוועות השואה בין דפיה. אוסף הגדות הפסח של הספרייה הלאומית חושף את סיפורן של הקהילות היהודיות לאורך השנים

  • פסח
  • הגדה של פסח
יום קודם נהרגו 22 מחבריהם. הגדה של פסח שהוציא הגדוד השלישי של הפלמ"ח, 1948 (צילום: סריקה)

"דגלנו האדים מאוד, כי כבדה המערכה. פרחי הנוער העברי, ספוגי אורה וחומה של שמשנו הרוו בדמם את אדמת המולדת", כך נכתב בהגדה של פסח שהוציא הגדוד השלישי של הפלמ"ח בפסח תש"ח.

שלושה ימים קודם, ב-20 באפריל 1948, נהרגו 22 מחבריהם בקרב לכיבוש מצודת נבי יושע שבגליל העליון. לקרב זה קדם ניסיון כיבוש נוסף, ב-15 באפריל, שבו השתתפו חיילי פלמ"ח וגולני. בקרב זה נהרגו ארבעה לוחמים.

רק כעבור חודש, ב-17 במאי, נכבש בניין המשטרה על ידי כוח של הפלמ"ח. בעימות זה נפלו שני לוחמים ומניין החללים בכיבוש משטרת נבי יושע בשלושת הקרבות עלה ל-28. כיבוש המצודה, פחות משלושה ימים לאחר הקמת המדינה, נחשב לניצחון הצבאי הראשון של מדינת ישראל שרק קמה.

בתחתית אותו עמוד בהגדת הגדוד השלישי מופיע הפסוק מקינת דוד "הצבי ישראל על במותיך חלל" ומעליו צויר מגנו של שאול ועליו מונחת חרבו.

עוד בוואלה!

הניצחון הראשון של המדינה הצעירה: 70 שנה לכיבוש מצודת כ"ח

לכתבה המלאה
שילוב בין המסורת למסרים לאומיים. הגדת השכול של הפלמ"ח, 1948 (צילום: סריקה)

"הגדת השכול של הפלמ"ח" היא דוגמה להגדות ציוניות-מודרניות ששילבו בין המסורת לבין מסרים לאומיים שהיוו עבורם ביטוי מוחשי לסיפור יציאת מצרים.

הגדה זו היא אחת מכ-8,500 הגדות שנמצאות באוסף ההגדות של הספרייה הלאומית, שנחשב למקיף ביותר בעולם. באוסף הגדות מתקופות שונות ומכל רחבי העולם, חלקן נדירות. רבות מהן בכתבי יד מקוריים עם איורים מרשימים ואחרות בדפוסים נדירים. כל הגדה היא מסמך היסטורי שמספר את סיפורן של הקהילות היהודיות שקראו בהן.

"מה שקרה בעבר קורה כל דור ודור"

במקרא מופיע פסח כחג המרכזי של בני ישראל, המנציח את לידתו של העם ביציאת מצרים. המוטיב המרכזי בטקס הוא הציווי "והגדת לבנך". דרך הטקסט, באמצעותו משיבים ההורים לשאלות ילדיהם על מהות החג, מונחל הסיפור ההיסטורי של יציאת העם מעבדות לחירות והשאיפה שלו לגאולה. הילדים הם שיישאו את הסיפור הלאה כחוליה בשרשרת הדורות.

"מטרת ליל הסדר היא ליצור זיכרון קולקטיבי ולצרוב אותו בתודעה הקולקטיבית, מתוך הבנה שמה שקרה בעבר קורה כל דור ודור", הסבירה דפנה סיגמן מאוסף היהדות בספרייה הלאומית. לדבריה, "ההגדה היא חוויה שיוצרת קשר של כל אחד עם העבר שלו ולכן תמיד אנשים התחברו אליה, השקיעו בה והדפיסו אותה, יותר מכל טקסט אחר".

ההגדה השנייה העתיקה בעולם. הגדת רוטשילד, 1450 (צילום: אתר רשמי, הספריה הלאומית)

ההגדה התגבשה לפני יותר מאלף שנים בתהליך שנמשך כאלף שנים נוספות. הנוסח העתיק ביותר של ההגדה התגלה בסידור מהמאה העשירית, ולאחר מכן שולבו בה הפזמונים. במאה ה-14 החלו לאייר את ההגדות, מנהג שהתקבע והתפתח עד כדי עיטור הגדות בידי אמנים מובילים.

דוגמה להגדה כזאת היא "הגדת רוטשילד" שנקראת כך משום שעד שנת 1939 הייתה בידי משפחת רוטשילד. היא נכתבה בשנת 1450 ומדובר בהגדה הידועה השנייה בעתיקותה בעולם, כשבמקום הראשון נמצאת "הגדת סרייבו" שנכתבה כמאה שנה קודם.

"רק עשירי העם היו יכולים להזמין הגדה כזאת שנכתבה על קלף ושאוירה", הסבירה סיגמן. מאייר ההגדה היה יועל בן שמעון שנחשב למאייר היהודי הידוע באותה תקופה. המצאת הדפוס הביאה לכך שעם הזמן ההגדות החלו לשמש גם את ההמונים.

ההגדה המודפסת הראשונה. הגדה מוואדי אל-חגארה שבספרד, 1480 (צילום: אתר רשמי, מאוספי הספרייה הלאומית)

ההגדה המודפסת הראשונה, שעותק יחיד שלה נמצא בספרייה הלאומית, היא הגדה משנת 1480 מוואדי אל-חגארה שבספרד. ההגדה הודפסה באותיות מרובעות, לא מנוקדות. היא הודפסה 12 שנה לפני גירוש היהודים מספרד ומהווה עדות מיוחדת לרמה הטכנולוגית הגבוהה של הדפוס בקרב יהודי ספרד. עם הגירוש לקחו איתם היהודים את הידע לארצות גלותם באירופה ובאזורי האימפריה העותמאנית, ובכללם צפון אפריקה.

ככל שהדפוס הלך והתפשט, החל במאה ה-16 ליל הסדר להתגבש כפי שהוא מוכר לנו היום. לדברי ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות על שם חיים וחנה סלומון בספרייה הלאומית, "החל במאות ה-20-19 ההגדה וסיפור יציאת מצרים משוחזרים ומחודשים על ידי יהודים ממגוון זרמים ואידיאולוגיות, בהתאם להשקפת עולמם. הם משנים, 'משפצים' ויוצרים מחדש את הטקסטים והאיורים של ההגדה, במטרה לספר את הסיפור שמקדם ומשקף את הנרטיב והצרכים של יוצרי ההגדות".

השואה בהגדה

וכך, אירועים היסטוריים דרמטיים כמו השואה והקמת מדינת ישראל, קיבלו ביטויים בהגדה. "עד אז הטקסט היה אחיד וכתב היד והאיורים הם ששיקפו את התקופה והאוירה שבה חיה הקהילה", הסבירה סיגמן. לדבריה, "בתקופה המודרנית החלו לתת פרשנויות שמתחברות לתוכן של הערב ורואים ניסיון להנגיש לקהל את ההגדה וכך ניתן למצוא הגדות ברוח הציונית-סוציאליסטית, ליברלית, פמיניסטית ועוד".

דוגמה לכך היא "הגדה דה היטליר" שיצאה במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה בעקבות המפנה במלחמה בצפון אפריקה, שבישר את הצלתם של היהודים באזור זה מידי הנאצים ומדינות הציר. את ההגדה חיבר ברבאט נסים בן שמעון, שהתבסס על ההגדה של פסח (בתרגום לערבית-יהודית), ופרסם אותה באישור הצנזורה הצרפתית בסוף 1943. החיבור מגולל את סבלות היהודים בתקופת השואה מנקודת מבטם של יהודי מרוקו, ומלמד פרק בקורות היהודים בצפון אפריקה בצל המלחמה.

פורסמה באישור הצנזורה הצרפתית. הגדה דה היטליר, 1943 (צילום: אתר רשמי, הספרייה הלאומית)

מאורעות השיא, מנקודת מבטו של הכותב, הם נחיתת הכוחות הבריטיים והאמריקניים בצפון אפריקה ב-8 בנובמבר 1942, וביטול חוקי הגזע נגד היהודים.

וכך כתב בן שמעון (בתרגום מערבית-יהודית): "גירשום ממצרים / ועשו בהם שפטים / ולקחו מהם את טוברוק / ורדפו אחריהם עד תוניסיה / ורדפו אותם עד סיציליה / והחריבו את עריהם / והשיבו את היהודים לעבודותיהם / והצילו לנו את אבותינו / וביטלו את תקנון היהודים / ושבו היהודים למשרותיהם / וביקשו לקחת אותנו כולנו לפלשתינה / לכפר על כל עוונותינו".

פארודיה שתקפה גם לימינו. הגדת תל אביב, 1933 (צילום: אתר רשמי, הספרייה הלאומית)

הגדה שהודפסה בארץ ישראל ב-1933 מלמדת על הקשיים הכלכליים באותה תקופה ובעיקר על יוקר הדיור בתל אביב. בהגדה המכונה "הגדת תל אביב" מוצגת בצורה פארודית המציאות הלוחצת, ובין השאר נכתב: "מה נשתנה הזמן הזה מכל הזמנים, שבכל זמן אנו בונים קומה אחת או שתיים, הזמן הזה תיבת נח; כולו חנויות; שבכל הזמנים אין אנו מטבילים את עצמנו אף במשכנתא אחת, הזמן הזה שתי משכנתאות; שבכל הזמנים אנו משלמים ריבית אחת, הזמן הזה שתי ריביות; שבכל הזמנים אנו משלמים ריבית חוקית וריבית קצוצה, הזמן הזה כולנו קצוצים".

כמעט 90 שנים אחרי חיבור אותה הגדה אפשר להמשיך ולשאול "מה נשתנה?"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully