ככל שישראל צללה לתוך הקורונה, מספר הקנסות למשתמשים בקנאביס זינק

כמות הדוחות שניתנו על אחזקת קנאביס טיפסה באופן ניכר בשנת 2020 לעומת השנה שקדמה לה - כך עולה מנתוני הדוחות שהגיעו לידי וואלה! ונחשפים היום (שישי). כך, במהלך 2020 חולקו 17,636 דוחות, לעומת 2019 - במהלכה חולקו מאז יצאה הרפורמה לדרך בחודש אפריל רק 10,381 דוחות.

מדובר בפער של 70%, אך גם אם נחסיר ממנו את שלושת החודשים הראשונים של השנה, ונשווה בין חודשי אפריל-דצמבר בכל אחת מהשנים, ניתן לזהות גידול של כמעט 30%.

חלוקת הדוחות היא תוצאה של רפורמת אי-ההפללה של צרכני הקנאביס בישראל, שיזם השר לשעבר גלעד ארדן, ששינתה את מדיניות האכיפה: קנסות במקום פתיחת תיקים פליליים על אחזקת קנאביס לשימוש עצמי.

השוואת החודשים המקבילים בשנים 2019 ו-2020 חושפת את ההבדלים. עליות משמעותיות במיוחד נרשמו בחודש מאי 2020, אז נרשמה עלייה של 557 דוחות ביחס לחודש מאי 2019; בחודש נובמבר 2020, אז נרשמה עלייה של 577 דוחות ביחס לנובמבר 2019; ובחודש אוקטובר 2020, אז נרשמה עלייה של 510 דוחות לעומת החודש המקביל בשנה שלפני כן. באותו חודש חולקו בסך הכול 1,862 דוחות - נתון שיא מתחילת הרפורמה.

מדיניות אי-ההפללה, שהחלה באפריל 2019, לא הפכה את הקנאביס בישראל לחוקי. החוק מגדיר עד 15 גרם ככמות לשימוש עצמי, ושימוש עצמי של כמות כזו לא יהווה עבירה פלילית, אלא כזו שהעונש עליה יהיה קנס כספי בלבד. כך, על אזרח שנתפס מעשן קנאביס או עם קנאביס בכליו לצריכה עצמית בגרמים בודדים בפעם הראשונה יוטל קנס בסכום של 1,000 שקל. במקרה של עבירה שנייה בפרק זמן של חמש שנים יוטל כפל קנס, 2,000 שקל.

גם בפעם הרביעית, הדבר לא מחייב בהכרח הגשת כתב אישום, וההחלטה נתונה לשיקול דעתה של המשטרה. גלעד ארדן, שהוביל את הרפורמה כששימש שר לביטחון פנים, הגדיר אותה כ"צעד חשוב" והסביר כי "הדגש יעבור מההליך הפלילי לקנסות, חינוך, הסברה וטיפול".

יודגש כי אכיפת המשטרה בנושא דוחות הקנאביס לא נעשית באופן אקטיבי ויזום, ולא מתקיימים "מבצעי אכיפה" ממוקדים. קנסות מחולקים, אם כן, במקרים בהם שוטר מבחין באזרח שצורך קנאביס במרחב הציבורי.

מהנתונים שהגיעו לוואלה! עולה עוד כי בשנים 2020-2019 חולקו 23,810 דוחות על עבירה ראשונה ו-4,202 דוחות על עבירה שנייה. הגידול ניכר: ב-2019 חולקו 9,377 על סך 1,000 שקלים ו-1,004 דוחות על סך 2,000 שקלים, בעוד בשנה החולפת המספרים קפצו באופן משמעותי: 14,433 דוחות על עבירה ראשונה, ו-3,198 על עבירה שנייה. חמישה דוחות נוספים ניתנו על סכומים אחרים - שלושה בגובה 500, ושניים בגובה 5,000.

גם בעבירות של גידול, ייצור והפקת-סמים נרשמה עלייה מתמדת. אם בשנת 2018 הגישה המשטרה 439 כתבי אישום בגין גידול סמים, בשנת 2019 מספרם עלה ל-485 ובשנת 2020 מספר כתבי האישום כבר טיפס ל-534. בסך הכול, משנת 2018 ועד שנת 2020 כולל הוגשו 1,454 כתבי אישום בקטגוריה זו.

בעבירה של סחר, ייבוא ויצוא סמים הוגשו בין השנים 2020-2018 כ-12,076 כתבי אישום. כאן דווקא חלה ירידה מתמדת במספר כתבי האישום מאז 2018, אז הוגשו 4,392 כתבי אישום בגין סחר בסמים, לעומת 4,197 כתבי אישום ב-2019 ו-3,487 כתבי אישום בשנת 2020.

"כמות הקנסות הגבוהה מעידה על העובדה כי אין די באי-הפללה בתחום זה, ועל כך שהגיעה העת להסדרה חקיקתית של היבט הלגליזציה של סם הקנאביס", אומרת עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, המתמחה בדין הפלילי, הציבורי ובחקיקה, "העולם המערבי המודרני מתקדם ברובו לדה-קרמינילזציה או ללגליזציה מלאה, ועל ישראל להתאים את עצמה לנורמות החברתית הקיימות בדמוקרטיות נאורות, מתוך הבנה שהעולם השתנה והשימוש בקנאביס הוא מציאות שיש להתמודד איתה".

לצד זאת, היא הבהירה כי היא תומכת באיסור על מכירת קנאביס לקטינים ועל שימוש במרחב הציבורי, כמו גם בהגבלת הכמות המותרת לשימוש עצמי "בהתאם לנוהג ולדין במדינות רבות".

"חשוב להבין כי הרכבת כבר יצאה מן התחנה, ואנחנו רק צריכים לבחור מתי לעלות עליה", סיכמה.