עורך דין חושף טריק פשוט בעזרתו תדעו אם הבן אדם שמולכם משקר

לפעמים זה די פשוט לדעת מתי מישהו משקר לך - אבל לפעמים זה הרבה יותר קשה לזהות כשמישהו מחביא את האמת. אם יש מקצוע שדורש חוש שישי כדי לגלות את האמת זה עריכת דין, כשהמקצוענים שבהם טוענים שהו מומחים בלגלות את השקרים ולחשוף את הסיפור האמיתי. כעת עורך הדין מייקל מנדל, שמתמחה בתביעות על פציעות איישות, מגלה שיש שיטה פשוטה כדי לחשוף שקרנים.

בסירטון שהעלה לטיקטוק וצבר כבר קרוב למיליון צפיות תחת הכותרת: "טריק לחשוף שקרן", הוא מסביר שאם אתה חושד שהסיפור שמישהו מספר לך הוא לא אמיתי, תבקשו ממנו לחזור עליו פעם נוספת. "אנשים שאומרים את האמת מוסיפים עובדות ונזכרים בעוד פרטים בפעם השניה שהם מספרים אותו, בעוד ששקרנים בדרך כלל משננים את הסיפור ושומרים אותו בזיכרון כפי שהוא", אומר מנדל, "טריק נוסף הוא לבקש מהם לספר את הסיפור לאחור, זה יגרום להם לחשוב יותר לעומק ותוכלו להשוות את הגירסאות".

אדוארד גייזלמן, פסיכולוג ומרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה, נמנה על צוות שפיתח שיטה המכונה "חקירה קוגנטיבית", טכניקת חקירה משטרתית שפותחה במקור כדי לסייע לקורבנות ולעדים להזכר במידע בצורה טובה יותר. אולם, היא יכולה לשמש גם כדי לזהות מתי מישהו אינו דובר אמת - והיא דומה בבסיס לשיטה שמציג עורך הדין.

כאשר אתם מבקשים מדובר לתאר לכם בפרטי פרטים אירוע, אתם מעצימים את רמת האנרגיה המנטלית שהוא צריך להשקיע בסיפור שלו, מה שמגדיל גם את מה שפסיכולוגים מכנים ה"עומס הקוגנטיבי". בזמן שהם ינסו לשחזר (או לבדות) את הנסיבות שהובילו לאירוע המדובר, אתם יכולים לזרוק לאוויר 'שאלות מאריכות', כמו "באמת?" או "ספר לי עוד על העניין הזה" וכדומה.

בניגוד לגישה מוכוונת ההודאה שבה מרבים לנקוט במשטרה ובמהלכה עושים שימוש בטון פטרוני מובהק (למשל "אני יודע שעשית את זה. עכשיו תספר לי רק למה"), חקירה קוגנטיבית נוקטת בגישה שונה, כמעט עיתונאית, על מנת לאסוף כמה שיותר מידע על האירוע.

הדרך לעשות זאת לדברי גיזלמן היא באמצעות שאלות פתוחות, שמגרות את המשיב להרחיב בדבריו. אדם דובר אמת יענה בדרך כלל לשאלות המשך ויוסיף לתשובותיו פרטים נוספים. בעוד שאדם שמשקר נוטה לדבוק באותן תשובות שלדיות ונטולות פרטים כל הזמן. לכן, בתגובה – בקשו אתם את הבלתי צפוי. גייזלמן ממליץ לבקש מהאדם שאתם מדברים איתו לאייר את האירוע המדובר באמצעות עיפרון ונייר, או לספר את הסיפור מהסוף להתחלה. זה בדרך כלל יוביל להתפרקות הסיפור השקרי ולחשיפת השקרן.

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Applied Psychology בשנת 1985, פרסו גייזלמן ועמיתיו את ארבעת השלבים המרכזיים בחקירה קוגנטיבית: ביסוס הקונטקסט – לבקש מהנחקר להזכר כיצד נראתה הזירה שבה התרחש האירוע ומה היו מחשבותיו ותחושותיו בעת האירוע המדובר. לא להשמיט אף פרט - גם פרטים קטנים וזניחים לכאורה, שנראים כחסרי חשיבות. לשחזר את האירוע בסדר שונה – מהסוף להתחלה וגם מנקודות שונות במהלכו ואילך. לשנות פרספקטיבה - לנסות לתאר את האירוע מנקודת מבטם של אנשים אחרים שהיו מעורבים בו.

לדברי גייזלמן, המפתח להצלחת השיטה נעוץ בהתשה מנטלית של הנחקר. הניסיון לעקוב אחרי כל כך הרבה פרטים תוך כדי שחזור האירוע במספר אופנים שונים "למעשה מביא את הנחקרים לקצה גבול היכולת הקוגנטיבית שלהם", אמר גייזלמן בריאיון לניו יורק טיימס.

אז בפעם הבאה שאתם חושדים שמישהו מורח אתכם, תגרמו לו לספר לכם את הסיפור שוב - בהרחבה ובפירוט. ואז בקשו ממנו לספר את זה מהסוף להתחלה. ואז שיספר אותו מנקודת המבט של מישהו אחר. אחר כך בקשו ממנו לצייר את זה. מפה לשם, או שתגלו את האמת, או שהחברים שלכם פשוט יפסיקו לספר לכם דברים. בכל מקרה, שקרים לא יהיו.