התסכול בשורות כוחות הביטחון של לבנון הולך וגדל אחרי שהמשבר הכלכלי מחק את רוב משכורותיהם, על רקע הזעם החברתי והעלייה בפשיעה. בהתבטאות חריגה, הרמטכ"ל ג'וזף עאון אמר כי אזהרותיו שהלחץ על משכורות והמורל של החיילים יובילו ל"קריסה" נפלו על אוזניים ערלות.
ערך הלירה הלבנונית צנח ב-85% מאז סוף 2019, אז החלה הקריסה הפיננסית המהווה את האיום הגדול ביותר על יציבות המדינה מאז מלחמת האזרחים של 1975-1990.
"החיילים רעבים כמו העם", הוא אמר ביום שני, ותקף את הפוליטיקאים מבלי לציין שמות. "האם הם רוצים את הצבא או לא? האם הם רוצים שהצבא יישאר על רגליו או לא? לא אכפת להם".
משכורתו החודשית של חייל או של שוטר הייתה כ-800 דולר לפני תחילת המשבר, אך היום היא שווה פחות מ-120 דולר. בשנה שעברה, הצבא קיצץ במנות הבשר שלו בשל קיצוצים תקציביים.
בסימן לזמנים הקשים, שגרירות צרפת תרמה בחודש שעבר מנות מזון לצבא לבנון, הנתמך על ידי מדינות המערב כמשקל נגד לחיזבאללה. כמה גורמים הביעו חשש שכוחות הביטחון לא יצליחו להתמודד במקרה של הסלמה בהפגנות.
יותר ממחצית מהאוכלוסייה ענייה. המשכורות נחתכו, המחירים מזנקים ואין תכנית חילוץ ממשלתית באופק. זאת הייתה המציאות עוד לפני שהלירה הגיעה לשפל חדש בשבוע שעבר, אחרי חודשים של שיתוק פוליטי.
הצבא, הרמטכ"ל ושר הפנים בפועל הכחישו דיווחים שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת המקומיים על עריקות מהצבא בשל הקשיים הכלכליים. עם זאת, שלושה מקורות ביטחוניים אמרו לרויטרס כי הלחץ הגובר על החיילים הזוטרים חיזקו את החששות מפני נטישה.
חבר אחד בכוחות הביטחון, שדיבר בעילום שם, אמר כי הוא רוצה לעזוב אחרי שנים רבות משום שהוא מתקשה לשלם את שכר הדירה. הוא אמר כי הוא מכיר שלושה אחרים שנטשו את תפקידם, אף שהם עשויים להיענש על פי חוק, וכי המפקדים החוששים יסרבו לבקשתו להשתחרר.
"אם שום דבר לא יעבוד, אצטרך לברוח", אמר. הוא הוסיף כי בעבר הוא הצליח לרכוש לילדיו כל מה שהם רצו, אבל עכשיו הוא בקושי יכול להרשות לעצמו כמה מצרכים.
גורם ביטחוני שני אמר כי שיעור העריקות מהצבא לא חורג מזה שקדם למשבר, אף שיש תכניות להגביר את הסיוע כדי להימנע מעלייה במספר המקרים.
"אנחנו מרגישים חנוקים, אבל אנחנו שורדים את זה", אמר. הוא הסביר כי תחושת החובה הלאומית והמחסור במשרות במגזרים אחרים מונעים שחיקה מוחלטת של הכוחות, אך הזהיר כי אין "לדחוק אותם עד לקצה".