"אין אקדח מעשן", מיהרו להכריז אתמול תומכיו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אחרי פרסום דוח המודיעין האמריקני על רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. בהסתערות מתוזמרת היטב, הציפו גולשים סעודים את הטוויטר בהאשטגים ובציוצים המביעים נאמנות לנסיך הצעיר, שליטה בפועל של הממלכה. שופרי הארמון אמרו כי הדוח לא מכיל שום מידע חדש ושום ראיות הקושרות ישירות את בנו של המלך למבצע הברוטלי נגד מתנגד המשטר.
מפגן התמיכה הזה הוא פרי עמלו של בן סלמאן לסילוק כל יריביו לכתר החל מהפיכת החצר נגד בן דודו ב-2017. לפיכך, קבעו גורמי המודיעין האמריקניים, לא ייתכן שפעולה בארץ זרה, הכוללת את חברי המשמר האישי של יורש העצר, תיעשה ללא ידיעתו. מסיבות ברורות, הדוח שנחשף לציבור לא פירט כיצד נאספו ראיות המבססות את ההערכה הנסיבתית הזו. לפי דיווחים שפורסמו לאחר הרצח, טורקיה החזיקה בהקלטות מפלילות, ייתכן שדרך אמצעי האזנה שהתקינה בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.
מסקנות דוח המודיעין האמריקני כבר הודלפו לכלי התקשורת בארצות הברית בסמיכות לרצח, אחרי שהנשיא הקודם דונלד טראמפ גונן על חברו בן סלמאן וסירב לפרסם אותן ברבים. מחליפו, ג'ו ביידן, הבטיח בקמפיין הבחירות להעניש את ערב הסעודית ואת יורש העצר על רצח חאשוקג'י, אך הסתפק בסופו של דבר בשיימינג. עיצומים אישיים על בן סלמאן היו מובילים לקרע חסר תקדים עם ערב הסעודית, וארצות הברית עדיין זקוקה לה.
באופן רשמי ביידן אמנם ישוחח רק עם המלך, אך בוושינגטון הבינו כי אין דרך לעקוף את הבן המועדף עליו. למורת רוחם של כמה מחברי המפלגה הדמוקרטית וארגוני זכויות אדם, בן סלמאן לא הפך למנהיג המצורע והמבודד כפי שקיוו. ביידן זקוק ללגיטימציה של ערב הסעודית, כמו גם של מדינות אחרות באזור, על מנת לחזור להסכם הגרעין עם איראן. בו בבזמן, הוא מנסה להציג קו תקיף נגד טהראן ואישר פעולת נקם בסוריה נגד מיליציות הנאמנות לה בעקבות ירי על כוחות אמריקניים בעיראק.
שינוי הטון מול ערב הסעודית מדליק נורות אדומות אצל בעלות ברית אחרות של וושינגטון באזור. היד הכמעט חופשית שנתן הממשל הקודם למצרים, איחוד האמירויות הערביות ובחריין לעשות ככל העולה על רוחן נגד מבקרי השלטון לא תהיה עוד. נכון לחודש הראשון של ביידן בבית הלבן, שמירה על זכויות אדם בעולם עומדת בראש סדר העדיפויות שלו, אפילו אם זה בא על חשבון היחסים עם בעלות ברית. שאלו את נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, שטרם קיבל טלפון מביידן.
זה נכון גם לגבי ישראל. חריקות ראשונות נשמעו אחרי שנודע שהממשלה העדיפה לייצא חיסוני קורונה עודפים למדינות זרות במקום להעבירם לפלסטינים. שר החוץ של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, שוחח על כך עם עמיתו גבי אשכנזי. הסנאטור ברני סנדרס, שלו יש השפעה לא מבוטלת על הממשל, היה חריף יותר בתגובתו לידיעה.
ישראל שינתה בסופו של דבר כיוון, אבל הסוגיה הפלסטינית תשוב להעיב על היחסים עם ארצות הברית. על אחת כמה וכמה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יקים "ממשלת ימין על מלא", כפי שהוא מבטיח, הנשענת על איתמר בן גביר.
הסנקציות וההגבלות המתונות שהטילה ארצות הברית על גורמים סעודיים בדרג בינוני ומטה יותירו מקום להמשך שיתוף הפעולה. חלק ניכר ממדיניות החוץ של הממשל החדש הוקדש לכוונון היחסים עם הממלכה, הכולל את הפסקת התמיכה במלחמה בתימן ועצירת מכירה של כלי נשק התקפיים. ייתכן שכעת, תשקיע ארצות הברית מאמצים דומים גם נגד מדינות יריבות ועוינות.
לחץ רב מדי על בן סלמאן עשוי לגרום לו לזחול לחקן של המעצמות היריבות, רוסיה וסין, שוודאי העריצו את התעוזה בחיסול מתנגד משטר בארץ זרה. הוא רק בן 35, בלי הגבלות כהונה ובלי פריימריז. חיי המדף של רודנים ארוכים בדרך כלל מאלו של נשיאי ארצות הברית המשוכנעים שסנקציות הן הפתרון להכול. במאזן השיקולים הסופי של ממשל ביידן, לריאלפוליטיק היה משקל רב יותר מאידיאולוגיה ועשיית צדק.