הממשלה החליטה אמש (שני) להעניק פיצויים לנפגעים מפרשת היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן ולהכיר במעשים, אך המשפחות מבהירות כי הצעד אינו מספק. לטענתם, ההחלטה היא ניסיון לטייח את הפרשה, והדבר הראשון שיש לעשות בדרך לריפוי הפצעים הוא לחשוף את המסמכים החסויים הנוגעים לעבירות שנעשו בקום המדינה.
"זה לתת כסף כדי לסתום לנו את הפיות. ככה אני חושבת", אמרה יונה עיראקי הכהן, בת 77, שסיפרה כי שלושה מאחיה נלקחו. עיראקי הכהן תהתה "איפה היו כולם כל השנים. אני כועסת כי הוריי כבר אינם, ואני הבטחתי שעד יום מותי לא אוותר, עשו עוול לתימנים. אני מתקוממת".
לדבריה, אחותה, שהייתה בת עשרה חודשים, נלקחה כשהגיעו לישראל מתימן. לאמה נאמר כי אחותה נראית צהובה, וביקשו ממנה לבוא להניק אותה. ביום השישי, הגיע האב לקחת אותה, ונשלח למשרד לקחת מכתב שחרור. "כשחזר לבית תינוקות, היא כבר לא הייתה שם. האחות אמרה לו שמתה מזמן, אבל הוא אמר 'איך, שלחתם אותי למשרד'. אז הוא אמר 'טוב נלך לקבור אותה', ואמרו לו שכבר קברו אותה. אז איפה הקבר?", שאלה.
לקריאה נוספת בנושא
עיראקי הכהן סיפרה כי כמה שנים לאחר מכן נולדו לאמה תאומים בבית. השתיים הלכו יחד לבית החולים שם התאומים נלקחו. לאחר זמן קצר נאמר להם שמתו. כשהאב הגיע וביקש לקבור אותם אמרו לו כי כבר נקברו, אך לא קיבלו כל מסמך שמאשר זאת. "הילדים לא מתו. ואם הם מתו אז איפה קברו אותם? עבדו על ההורים שלי בעיניים. בושה וחרפה שאנחנו במדינת ישראל, מדינת היהודים עושים דבר כזה".
מיכאל שרעבי, שנאמר לאמו שאחיו התינוק מת כשהיה בן שנתיים וחצי, מתח ביקורת על ההחלטה. "אנחנו לא דיברנו על פיצוי כספי, דיברנו על זה שיחשפו את האמת, שיפתחו את מה שאמור לפתוח. זה שהקימו ארכיון והדפיסו חלק מהדברים שהיו מוכרים זה בסדר, זה לא חידש לנו דבר. רוצים שיפתחו את כל התיקים והמסכמים החסויים ושיכירו באחריות של המדינה ויתנצלו בפני המשפחות על כל העוול. אחרי זה יהיה אפשר לדבר על פיצוי", אמר.
"אנחנו כרגע מבקשים שיחשפו את האמת, שייקחו אחריות על מה שנעשה שם, ולא ככה לבוא ולהגיד קחו פיצויים להשתיק את העניין", הוסיף. שרעבי המשיך ותיאר את הדברים ששמע מאמו על כך שיום אחד אמרו לה לשלוח את בנה לבית תינוקות. "באו להורים ואמרו להם שיביאו את הילדים לבית התינוקות ושיטפלו בהם יותר טוב. אמרו שיהיו שם בלילה וביום עם ההורים".
לדבריו, באחד הימים של השלג עוד ראתה אמו את בנה משחק בכדור ושותה כוס תה. אך ביום למחרת כבר אמרו לה שהוא מת. "ההורים תמימים היו, היא חזרה הביתה וזהו", אמר. אך בשנות ה-60 לפתע הגיעו הביתה שוטרים, מאחר שאותו ילד לא התייצב לצו גיוס. "מפה התחילה כל הפרשה", סיפר, והוסיף כי כל פעם קיבלו מסמכים שונים, אחד על מוות ואחר על יציאה מהארץ.
האיגוד הספרדי העולמי מסר בתגובה כי החלטת הממשלה "פוגעת ברגשות המשפחות שילדיהן נעלמו באחריותה. בהחלטת הממשלה נכתב כי הפיצוי נעשה לפנים משורת הדין. אך זוהי פגיעה בהיסטוריה ובכאב שהמשפחות נשאו בלבבן כל יום מאז שאיבדו את ילדיהם. פיצוי לכשעצמו אינו מספיק. על הממשלה להכיר באחריות של מדינת ישראל לאירועי היעלמות הילדים".
נשיא האיגוד, פרופ' שמעון שטרית, איבד בעצמו את אחותו שרה שנעלמה כשהייתה בת עשרה חודשים. "מעולם לא שכחנו את אחותי שרה, ומעולם לא איבדנו תקווה למצוא אותה לאחר כל השנים. דמעות רבות ולילות ארוכים שלא מצאנו מנוח. הוריי והורי הילדים האחרים היו מתהפכים בקברם לו היו יודעים כי מדינת ישראל, לאחר כל השנים, מסרבת להכיר באחריותה ומנסה לטייח את האחריות באמצעות 'פיצויים לפנים משורת הדין'", טען.
גם עמותת עמר"ם, שהייתה ממובילות המאבק סביב הנושא בשנים האחרונות, לא התרצתה מהמהלך. "ההחלטה הנוכחית התקבלה ללא דיאלוג עם המשפחות והעמותות הפעילות בנושא, ובלי מרכיב זה לא ייתכן תהליך של תיקון וריפוי", מסרו בתגובה. "ההחלטה כוללת כשלים מהותיים כגון הפרדה שרירותית ומדירה בין משפחות אשר פנו לוועדות, וזכאיות להגיש בקשה לפיצויים, לבין משפחות אשר לא עשו כן".
עד 200 אלף שקלים למשפחה
במסגרת החלטת הממשלה, שהתקבלה כחודש לפני הבחירות, נקבע מתווה המסדיר פיצוי כספי עבור המשפחות שנפגעו, בסך 162 מיליון שקלים. 150 אלף שקלים יועברו לבני משפחה שלא נמסר להם דבר על מות ילדיהם בזמן אמת, ובכלל זה נסיבות המוות, מקום קבורה שלא אותר, או שמקום קבורתו אותר באיחור ניכר. במקרה שמסקנת הוועדה האחרונה הייתה כי לא ידוע מה עלה בגורלו של הילד, בני משפחתו יזכו לפיצוי של 200 אלף שקלים.
שלוש ועדות עסקו בפרשה לאורך השנים: ועדת חקירה לגילוי ילדי תימן, הוועדה לבירור גורל ילדי תימן הנעדרים וועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948-1954. בני משפחות שנקבע באחת מהוועדות כי ילדם מת או שלא נודע גורלו יוכלו להגיש בקשה לפיצוי כספי בחודשים יוני עד נובמבר 2021.
כמו כן, הממשלה הכירה לראשונה בפרשת היעלמות הילדים. "במסגרת ההחלטה, ממשלת ישראל מביעה צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה, ומכירה בסבלן של המשפחות שילדיהן היו חלק מפרשה כאובה זו", נמסר.