למרות היעילות המוכחת: ישראל בתחתית השימוש בחגורות בטיחות במערב

ישראל נמצאת במקום ה-25 מתוך 31 מדינות שנסקרו בכל הקשור לשימוש בחגורות בטיחות - כך עולה מנייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. זאת, למרות המובהקות הסטטיסטית והעובדתית על אודות התפקיד מציל החיים של חגורות הבטיחות.

חומרת המצב מתבהרת כשמבינים שישראל ממוקמת מתחת לארצות הברית, בה ל-60% מהמדינות כלל אין חובת חגירה במושב האחורי. כמו כן, בעוד במדינות המובילות כמו גרמניה, צרפת וצ'כיה נתוני החגירה מלפנים עומדים על 98% בכולן לעומת 89% בישראל, מבחינת נתוני החגירה מאחור המצב גרוע יותר - בזמן שהן עומדות על 99%, 88% ו-72% בהתאמה, ישראל עומדת על 70% בלבד שחוגרים במושב האחורי.

יעילותן של חגורות הבטיחות המודרניות כבר מזמן אינן מוטלות בספק - המערכות שלהן מסוגלות להציל חיים ולמנוע פציעות חמורות בזמן תאונה. ההערכות של ארגון הבריאות העולמי ומינהל הבטיחות בדרכים האמריקני הן שחגורות בטיחות מפחיתות את הסיכוי למוות בקרב יושבי המושב הקדמי ב-50%. כמו כן, את הסיכוי למוות ופציעות חמורות בקרב היושבים מאחור הם מעריכים ב-25%.

גם נתוני האיחוד האירופי, שיצרו חיבור בין חלקם של הנוסעים והנהגים שלא היו חגורים לבין נתוני ההרוגים בתאונות דרכים, אינם משאירים מקום לספק: באירלנד מדובר ב-16% מהמקרים, בעוד שביוון מדובר ב-72%. הדברים נכונים גם לגבי חגירה במושב האחורי, כשבמקרה של תאונה, נוסע שאינו חגור נזרק בתוך חלל תא הנוסעים ועשוי לפגוע ביושבי הרכב האחרים. גם כאן, המספרים מלמדים שנוסעים חגורים במושב האחורי מפחיתים ב-45% את הסיכון למוות או פציעה קטלנית של היושבים במושב הקדמי.

מחקרים בכל העולם מצאו מאפיינים משותפים לאוכלוסיות המקפידות לחגור ולאלו שלא, דפוסי התנהגות שחוזרים בכלל המדינות הנסקרות.

• נהגים מבוגרים נוטים לחגור יותר מצעירים
• נשואים והורים לילדים נוטים לחגור יותר מנהגים שאינם נשואים
• נשים חוגרות יותר מגברים
• אנשים בעלי השכלה ומעמד גבוה נוטים לחגור יותר
• בעלי מכוניות חדשות ויקרות חוגרים יותר מבעלי מכוניות ישנות וזולות
• שיעור החוגרים במכוניות פרטיות גבוה יותר בטנדרים ומשאיות
• אנשים שאינם מעשנים או נוהגים תחת השפעת אלכוהול מקפידים לחגור יותר
• בעלי רקע של תאונות נוטים לחגור פחות מאשר נהגים ללא רקע של תאונות או תאונות מעטות

לטענת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המצב בישראל השתפר מאז נערך הסקר העולמי האחרון, אם כי אנו עדיין רחוקים ממובילות הטבלה. גם אם ישראל תעלה ל-91% חגירה במושבים הקדמיים ול-71% במושבים האחוריים היא עדיין תיוותר בשליש התחתון של הטבלה.

סקר התצפיות שערכה הרשות מחדד את ההבדלים בין אוכלוסיות ומגזרים שונים בכל הקשור לשימוש בחגורות. בעוד שביישובים ערביים שיעור החגירה בקרב נהגים עמד על 68%, ביישובים חרדיים עלה הנתון ל-94% וביישובים יהודיים ומעורבים ל-98%. שיעור החגירה במושב הקדמי עמד על 68% ביישובים ערביים, 93% בישובים חרדיים ו-96% בישובים יהודיים ומעורבים. אך בכל הקשור לחגירה במושבים האחוריים, האחוזים צונחים דרמטית - רק 64% ביישובים ערביים, 67% ביישובים חרדיים ו-74% ביישובים יהודיים ומעורבים.

"חגורת בטיחות הוכחה כאביזר בטיחות אפקטיבי ומציל חיים, ככל הנראה המאפיין הבטיחותי והיעיל ביותר בכלי הרכב", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "למרות זאת, שיעורי החגירה בישראל נמוכים ומציבים אותנו בתחתית המדינות. זהו כישלון הסברתי גדול וכישלון אכיפתי גדול לא פחות. נהגים לא חוששים להיתפס על ידי המשטרה ולכן נוהגים ומסיעים נוסעים לא חגורים".

קיטה סבור כי המצב נוצר עקב מחסור בכוחות על הכבישים. "זו תוצאה ישירה להיעדר של כ-200 ניידות שחסרות למשטרת התנועה. ניתן לצמצם באופן משמעותי את מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות שבהן הנוסעים ברכב לא היו חגורים, זאת באמצעות חיזוק ההרתעה המשטרתית ותוספת של ניידות ושוטרים, במקביל להגברת המודעות בקרב הציבור".

נושא האכיפה רלוונטי במיוחד בכל הקשור לחגירת ילדים במושב האחורי - כרבע ממקרי המוות של ילדים עד גיל 18 הם כתוצאה מתאונות דרכים, אולם מנתונים אלו לא ניתן להסיק אם סיבת המוות הייתה חגירה לא נכונה או אי חגירה. לעומת זאת, מנתוני המשטרה עולה כי בין השנים 2019-2016 חלה עלייה של 82.5% במתן דוחות כתוצאה מאכיפה של תקנות הנוגעות להושבה וחגירה מאחור.

נכון להיום, גם כשנעצרים נהגים שאינם חגורים, גובה הקנסות הקבועים בחוק רחוקים מיצירת הרתעה, בוודאי בהתחשב ברמת הסיכון של העבירה. אך יצוין שגובה הקנסות משתנה כשמדובר באי חגירה של ילדים.

• נהג ללא חגורת בטיחות: 250 שקלים ו-6 נקודות
• נוסע ללא חגורת בטיחות: 250 שקלים ו-4 נקודות
• נהג המסיע נוסע לא חגור (מעל גיל 14): 250 שקלים ו-2 נקודות
• נהג המסיע נוסע לא חגור (בגילאים 14-8): 500 שקלים ו-2 נקודות
• הסעת ילד בטרם מלאה לו שנה שלא הפוך לכיוון הנסיעה: 250 שקלים ו-2 נקודות
• הסעת ילד שטרם מלאו לו 3 שנים שלא במושב בטיחות: 1000 שקלים ו-8 נקודות
• הסעת ילד בין הגילאים 8-3 כשאינו במושב בטיחות או בוסטר: 750 שקלים ו-8 נקודות
• הושבת ילד מול כרית אוויר פעילה: 250 שקלים ו-8 נקודות

"הפתרונות המרכזיים להעלאת שיעורי החגירה הם אכיפה משטרתית, יחד עם כיסוי תקשורתי מקיף ומתן תמריצים", אומרים באור ירוק. "שני משתני המפתח הקובעים את יעילותה של אכיפה הם תפיסת הסיכוי להיעצר ועוצמת הענישה. כלומר, ככל שאנשים תופסים את סיכוייהם להיעצר ולהיענש בחומרה, כך הם ייטו יותר לחגור חגורת בטיחות".

מסקנות הדוח של הרלב"ד מובילות לאותן נקודות ומוסיפות דגשים בתחומי החינוך, ההסברה וגם האכיפה לקבוצות האוכלוסייה בעלות שיעורי החגירה הנמוכים, כמו גם הטמעה של אמצעים טכנולוגיים - כמו מערכות התרעה ותזכורות על אי חגירה, הן באמצעות תמריצים והן באמצעות חקיקה שתחייב קיום מערכות אלו במכוניות.