בדצמבר 2013 חוותה ישראל את אחד מאירועי מזג האוויר החורפי הזכורים ביותר. סערה בקנה מידה יוצא דופן השתוללה במשך יומיים והביאה למצב של עשרות אלפי בתים מנותקים מחשמל ללא מים זורמים, ולאזרחים שנזקקו לטיפולים רפואיים או חילוץ בירושלים וצפת ונאספו על ידי נגמ"שים של צה"ל. אבל יותר מכל זכורות התמונות של צירי תנועה חסומים, בלתי עבירים, ושל טורי עשרות מכוניות שננטשו בכביש 1 ובכביש 443.
האירוע הזה הדהד בשיחה עם מנהל מרחב מרכז בנתיבי ישראל, אלון פלג, שנערכה לפני הסערה החורפית. "אנחנו לא רואים מצב של הגעה לחסימת צירים. זה הקו האדום שלנו", הבהיר. אבל כדי להגיע למצב של הבטחת יכולת תנועה כמעט ללא תלות במה שעתידה הייתה הסופה להמטיר על הכבישים, נדרשו פלג ואנשיו להיערכות שהתחילה הרבה לפני הבוקר הקפוא בו נפגשו במחלף שורש.
מערך השלג של נתיבי ישראל במספרים
- 360 כלים הנדסיים
- 680 אנשי מקצוע
- 220 טון חומר למניעת החלקת כלי רכב
- 60 צוותים בנקודות היערכות
- 8,500 ק"מ כביש באחריות נתיבי ישראל אליהם ערוכה החברה לתת מענה
לקריאה נוספת
סמנכ"ל חטיבת התפעול והאחזקה בנתיבי ישראל, ארז סיקסיק, סיפר כי החברה "נערכה על בסיס תכנית עבודה סדורה". תכנית ההיערכות אליה הוא מתכוון יוצאת לפועל ברגע בו מתקבלת אינדיקציה למערכת חורפית במיוחד מהשירות המטאורולוגי, מולו עובדת נתיבי ישראל, ולפי הערכות השירות היא מכינה את העובדים והכלים ההנדסיים בפריסה בנקודות המתאימות.
לדבריו של מנהל אגף האחזקה, מעדא גדבאן, מדובר בתהליך שמתחיל הרבה לפני החורף, ולמעשה החל עוד באפריל בשנה שעברה. התהליך כלל עבודות ריבודי כבישים, תשתיות ניקוז, עבודות למניעת קריסת עצים, הכנת הכלים ההנדסיים שיספקו את המענה המבצעי ופעולות נוספות.
"הפעם התחלנו לשנע כלים כבר 72 שעות לפני תחילת הסופה", סיפר פלג. "48 שעות לפני אנחנו כבר מוכנים עם כל הכלים בנקודות כינוס ומשם הם מגיעים לנקודות ההיערכות".
מסדר ציוד: הכלים ששומרים על הצירים פנויים
- מפלסת: הכלי הארוך מצויד בכף ענקית בתחתית שלו, הכף בעלת יכולת כוונון לגובה ולזווית משמשת בשגרה לפילוס מצעים בסלילה של כבישים, ובמבצע הנוכחי לסילוק שלגים מהנתיב
- שופל: השופל הוא כלי העבודה העיקרי של העבודות הנדשות במהלך הפעילות הנוכחית. יכולת התמרון שלו טובה משל המפלסת והכף הגדולה שלו מאפשרת סילוק תלוליות השלג הנערמות בצידי הצירים
- מחפרון: "מעמיס דו-כפי", מצויד בכף קדמית נפתחת ובזרוע חפירה אחורית. היתרון שלו הוא באפשרות התמרון הטובה יותר מזו של המפלסת והשופל לעבודה במקומות צפופים יחסית וזרוע החפירה בה ניתן לעשות שימוש לפינוי תעלות וכו'
- עגלות חץ: עגלות נגררות ועליהן גופי תאורה היוצרים "חץ" המפנה את התנועה לנתיב סמוך או עוצר אותה. בנוסף מכילה קונוסים ואמצעי סימון נוספים
- גררים: מיועדים להעמסה ופינוי מהיר של כלי רכב תקועים בצירים
- משאית סיור: משאיות המשמשות בשגרה את צוותי הטיפול במפגעים בכביש. מלבד אמצעי תיקון בדרכים מועמס עליהן מיני מעמיס המכונה "בובקאט" לעבודות הנדסיות קלות
- ניידת שירות: משמשת כרכב עזרה ראשונה עם דלק, שירותי החלפת גלגל, מים או סיוע אחר הנדרש לנהגים התקועים בדרכים
- מפזרת מלח: מפזרת המלח המותקנת על עגלה נגררת עושה שימוש בכפות המפזרות את המלח (מלח בישול רגיל) המשמש להפשרה מהירה של השלג על הכבישים ברוחב של נתיב וחצי מאחוריה
שוטרים וסקרנים
מבט על נקודת היערכות מבהיר את המורכבות הלוגיסטית בתפעול האירועים. 5-4 משאיות גרר, שלושה טנדרים עם עגלות חץ המסמנות לנהגים שהנתיב חסום ומועמסות בעשרות שקי מלח, מפלסת ענקית, מחפרון, שופל, משאית סיור ועליה בובקאט, ניידת שירות ומפזרת המלח ערוכים בכל אחת מ-20 נקודות באזור סובב ירושלים, כולל מענה נקודתי לבתי החולים. לאלו מצטרפות עוד עשרות נקודות בשומרון ובצפון הארץ.
העובדים עצמם מסתובבים בין שלל הכלים ההנדסיים, מפות כבישים שנפרסות על שולחנות ומאיימות להתעופף ברוח, שוטרי תנועה וסקרנים שמצלמים את המסדר החריג בנוף. כשהחלה הסערה, הם יצאו לכבישים, פינו תלוליות שלג ועצים שקרסו, פעלו לחסום נתיבים מסוכנים, הגישו סיוע לכלי רכב תקועים וחילצו את אלו שנאלצו לנטוש על הכביש את נוסעיהם, עמוק אל תוך הלילה.
הצוותים עובדים במשמרות כדי לא לשחוק את הערנות הנדרשת לפעילות בתנאי מזג אוויר קשים, ראות נמוכה ובכלים כבדים הדורשים ריכוז ומיומנות. לעומתם, פלג נשאר במקום לאורך כל הלילה הארוך בין רביעי וחמישי, כדי לנהל את המבצע בשעות הראשונות והקריטיות שלו.
מתוך ניסיון השנים הקודמות, טכניקת העבודה כוללת זיהוי מוקדם של אותם אירועים מתפתחים בשלבים הראשונים שלהם. לאחר מכן, נחסם מקטע הכביש הרלוונטי על ידי ניידות משטרה ורק בהמשך מוזנקים אליו הכלים ההנדסיים. הרעיון מאחורי ההפרדה הסטרילית נובע מהקושי של הכלים הכבדים לתמרן בכבישים עמוסים במכוניות, שאינן מסוגלות לנוע על מנת לפנות דרך למפלסות, השופלים והמחפרונים.
וזה כמובן כשמדובר בצירים המרכזיים יחסית. בכל האזורים ההרריים של סובב ירושלים, כמו הר אדר, בר גיורא והסטף, פלג נאלץ לקוות שתושבים לא ינועו בצירים בשעות הסערה. "אלו כבישים מפותלים, תלולים עם מדרונות. לא מקום סימפטי להיתקע בו".
ההיערכות הנכונה לקראת מזג האוויר הסוער שפוקד את ישראל בימים האחרונים השתלמה. עד כה לא היו חילוצים יוצאי דופן או אירועים חריגים - והצוותים הצליחו להכיל את המתרחש.