330 מטר של מכת מוות יפליגו בקרוב לתוך מפרץ אילת

בזמן שאנחנו טרודים במשבר הקורונה, מתגבשת תכנית מסוכנת שבמסגרתה עשרות מכליות ענק נוספות בשנה ישנעו נפט בין האמירויות לאילת - וממנה לאירופה. המפרץ יהפוך לעמוס יותר, ומספיקה דליפה אחת כדי לפגוע קשות בים ובתיירות. אסור שהשלום עם האמירויות יותיר אחריו כתם שחור

נועה שנקר
בווידאו: טקס חתימת ההסכם עם איחוד האמירויות ובחריין (צילום: לע"מ ורויטרס, עריכה: איתי עמרם)

בעוד שבאיחוד האירופי ובישראל מקדמים בסכומי עתק מעבר לאנרגיות ידידותיות לסביבה, מתוך הכרה בתרומה של שימוש בנפט ומוצריו למשבר האקלים, לאחרונה, למרבה האבסורד, נשמעים אצלנו גם קולות המתגאים בחתימה על "הסכם היסטורי", שבמהלכו צפויות להגיע בעתיד הלא רחוק עשרות מכליות ענק נוספות בשנה למתקני קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) באילת. חברת קצא"א כבר חתמה על מזכר הבנות מחייב עם חברת MED-RED להפעלת גשר יבשתי לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום.

ייתכן שכבר בחופשה הבאה שלכם באילת תראו מחלון בית המלון שלכם מכלית ענק, אם לא שתיים או יותר. ולטובת מי שלא בקי בגודלי מכליות, "ענק" אינו שם תואר מספיק כדי לתאר כלי שיט כה עצום. דמיינו שלושה מגרשי כדורגל מחוברים אחד לשני, או את מגדל אייפל שוכב על הצד, או שתכפילו את הבניין העגול של עזריאלי. מכליות הענק שישנעו את הנפט בין איחוד האמירויות לאילת הן באורך של כ-330 מטרים וברוחב של כ-60 מטרים. זה ממש לא משהו שאפשר לצבוע בכחול כדי שייטמע לו בנוף.

העלייה הדרמטית בעומס התנועה במי המפרץ עלולה לפגוע בסביבה הימית ולעלות את הסיכוי לתקלה שתוביל לאסון סביבתי.

עוד בוואלה!

נהגי השטח ממשיכים לגרום נזקים לשדות ולרכוש: "מסכנים את עצמם ואת המטיילים"

לכתבה המלאה
הנוף העתידי של חדרי המלון באילת? מכלית נפט במצרי הורמוז במפרץ הפרסי (צילום: רויטרס)

על ה"היגיון" הפוליטי והכלכלי לא ארחיב, זה לא התחום שלי. אך כביולוגית ימית המתמחה בהשפעות של מזהמים על בעלי חיים ימיים, אני מבטיחה לכם שנפט ושונית אלמוגים לא הולכים ביחד. מכלית ענק שעוגנת במרחק של 500 מטר משמורת אלמוגים, שהושקעו בה מאמצים בלתי נדלים לשימור ולהגנה, זו המצאה ישראלית. אסור לקחת פה סיכונים מיותרים שיגרמו לכך שלאזרחי ישראל לא תהיה כבר שונית אלמוגים כה מרהיבה.

הרבה יותר מכתם שחור

כמו לכל כלי תעבורה, גם למכליות עלולות לקרות תאונות, ונפט שמשונע במכליות, שעובר לצינורות ומשם למכלי צבירה - טבעו לדלוף. יעידו על כך אסונות הנפט הגדולים כמו המכלית המפורסמת אקסון-ואלדז באלסקה שעלתה על שרטון וגרמה לתמותה של מאות אלפי בעלי חיים, וכמו דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה לפני כשש שנים, שהשפעותיה עדיין ניכרות.

כאשר מדובר בשונית אלמוגים הסכנה חמורה אף יותר, ואינספור מחקרים כבר הוכיחו את ההשפעה הבלתי הפיכה של תרכובות נפט על גדילה, על רבייה, ועל שרידות של אלמוגים ושל בעלי החיים הרבים המוצאים בשונית האלמוגים את ביתם.

ההשלכות של זיהום נפט באות לידי ביטוי לא רק בכתם צבע שחור הנגלה לעין. קיימות בנפט תרכובות מסוכנות הפוגעות במגוון רחב מאוד של בעלי חיים, לרבות בני האדם, כך שגם במקרה שמצטיידים בטכנולוגיות החדישות ביותר לטיפול באירועי דליפה, כל מקרה של תקלה בהכרח גורם לנזק במקרה הגרוע פחות, ולאסון סביבתי בלתי הפיך במקרה הגרוע ביותר.

במקרה הטוב התקלה תסב נזק, ובמקרה הרע - לאסון סביבתי בלתי הפיך (צילום: גוגל, הדמיה: דורון ברזה)

לאזרחי ישראל נראה מובן מאליו שבימים כתיקונם הם יכולים להיכנס לאוטו, להגיע תוך מספר שעות בודדות לאילת ולפסוע קלות אל עבר שונית יפיפייה. יש מעט מקומות בעולם שבהם שונית כה מפותחת וגם כה נגישה לציבור הרחב.

על כן חשוב להבין שההתנגדות להפיכת אילת לעיר נפט היא לא רק מאבקם של תושבי העיר או מאבק של מדענים העוסקים בתחום. אילת היא עיר החופש והשמש, והיא חייבת להישאר כך. לשם כך כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לנקוט עמדה חד משמעית המתנגדת להסכם שינוע הנפט בין איחוד האמירויות לקצא"א. יש גם עמותות ומוסדות שחברו לשם כך תחת האמרה Save Red-Med.

בכל רחבי העולם מוכיחים האזרחים, במיוחד הצעירים שבהם, שהם הכוח לשינוי אמיתי ביחס לסביבה, וגם כאן כוחם חייב להתגייס עבור המטרה - אל תסכימו שיהרסו את האוצר הזה על חשבונכם. את השלום עם איחוד האמירויות יש לקדם לטווח ארוך, בצורה שלא תשאיר אחריה כתם שחור.

פרופ' נועה שנקר היא חוקרת ומרצה בבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע באוניברסיטת תל-אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully