במהירות הבזק, הגיע אתמול לסיומו משפט ההדחה של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, השני שהוא ניצל ממנו בתוך שנה. ההישג המפוקפק הזה הוא אחד מני רבים שיירשמו בספרי ההיסטוריה של הנשיא השנוי במחלוקת ביותר של ארצות הברית אי-פעם, והזיכוי אתמול אומר כי השפעתו על הפוליטיקה האמריקנית תימשך, לפחות בטווח הקרוב.
אם בימים הראשונים לאחר הפריצה לקפיטול בצבץ תרחיש שבו מספיק סנאטורים רפובליקנים יוציאו כרטיס אדום לטראמפ, שמיד לאחר נאום התוכחה שלו ב-6 בינואר פרץ ההמון לקונגרס ושיחר לטרף, ככל שחלף הזמן התחוור כי גם הפעם נאמנותם למנהיג תגבר על זו לארצם. אפילו אובדן השליטה בסנאט לא שכנע את רוב הסנאטורים הרפובליקנים שהנשיא לשעבר הפך נטל. גם אלו שסולדים ממנו אך חוששים מהתמיכה בו בקרב מצביעי המפלגה תירצו את התנגדותם להרשעתו במיני פרוצדורות קלושות. בסוף, 43 רפובליקנים הגנו על מי שהסית את ההמון לרצוח מחוקקים, כולל אותם.
הבולט שבהם היה מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מיץ' מקונל. בצורה האופיינית לסנאטור הוותיק מקנטאקי, הוא תמך בזיכוי של טראמפ ומיד לאחר מכן נשא נאום תקיף במיוחד נגדו והטיל עליו אחריות למתקפת הטרור בקפיטול. ההסבר שלו היה שמשפט ההדחה בסנאט הוא כלי שאמור לשמש נגד נשיאים מכהנים, ולא נגד נשיאים לשעבר. אך היה זה אותו מקונל שסירב לכנס את הסנאט מיד לאחר הפריצה לקונגרס, כשטראמפ עוד היה בתפקידו, והשאיר את ניהול המשפט למחליפו הדמוקרטי בתפקיד מנהיג הרוב הסנאט.
מצד שני, מקונל רמז למה שייתכן שהניע אותו וסנאטורים אחרים, הסברה שטראמפ ממילא עומד בפני הליכים משפטיים רבים בתור אזרח. פחות מחודש אחרי תום כהונתו, וכבר נפתחו נגדו חקירות פליליות בג'ורג'יה, סביב ניסיונותיו להפוך את תוצאות הבחירות באמצעות שיחות שקיים עם בכירים במדינה, ובניו יורק, שבה נחקרים עסקי הנדל"ן שלו והתנהלותו הכלכלית.
"הנשיא טראמפ עדיין אחראי לכל מה שהוא עשה בזמן שהיה בתפקיד בתור אזרח פרטי", אמר מקונל על עתידו המשפטי. "הוא לא התחמק משום דבר, עדיין".
לדברים הקשים של מקונל נלווית העובדה ששבעה רפובליקנים, חלקם ממדינות שמרניות ביותר, כן הצביעו בעד הרשעת טראמפ, שהייתה פוסלת אותו למעשה מהתמודדות עתידית על תפקיד ציבורי נוסף. הם כבר סומנו על ידי רשת פוקס בתור "הרפובליקנים שהפנו את גבם" לטראמפ. הציוץ נמחק אחרי ההדים שעורר ברשתות החברתיות, אך המסר היה ברור. לא המעשים והמילים של טראמפ חשובים, אלא מי מחברי המפלגה שהעז לצאת נגד המנהיג.
הדמוקרטים יכולים להיות מאוכזבים מתוצאות המשפט. התביעה שלהם הציגה היטב את התיק נגד הנשיא לשעבר, בעוד שצוות ההגנה של הנשיא לשעבר היה מבולבל וסתר את עצמו, אך לא היה סחף רפובליקני כפי שקיוו. למרות זאת, באף אחד משלושת משפטי ההדחה הקודמים בהיסטוריה האמריקנית לא הצביעו כל כך הרבה חברי מפלגת הנשיא בעד הרשעתו.
אבל משפטי ההדחה בסנאט לא יכולים באמת אובייקטיבים, ועל אחת כמה וכמה זה האחרון. כמה סנאטורים רפובליקנים, בהם טד קרוז, היו שותפים לקונספירציה של טראמפ לסכל את הניצחון של ביידן בעת אשרור התוצאות בקונגרס ב-6 בינואר. הם לא היו יכולים להצביע על שום דבר אחר פרט לזיכויו, ולמעשה לזיכויים שלהם.
טראמפ חגג את הזיכוי בהצהרה לוחמנית טיפוסית, שבה תקף את "ציד המכשפות" נגדו והבטיח כי תנועתו רק בהתחלה. עם זאת, לדבריו היו תהודה פחותה מזו שהיה רגיל אליה בעבר, מאחר שהרשתות החברתיות עדיין מנדות אותו ומגבילות את תפוצת שקריו וכזביו.
ביידן, שהזהיר כי הדמוקרטיה האמריקנית "שברירית" אחרי הזיכוי, נשם לרווחה אחרי שהדמוקרטים חזרו בהם מרצונם לזמן עדים למשפט ולהאריך אותו בכמה שבועות. סביר להניח שהתוצאה לא הייתה משתנה, וקידום החקיקה והמינויים של הנשיא היה מתעכב. השארת גורלו של טראמפ בידי מערכת המשפט ולא בידי הפוליטיקאים תפנה לנשיא הדמוקרטי את הדרך ליישום המדיניות שלו ללא הפרעות, בעוד שהקרע במפלגה הרפובליקנית יתעצם.
אחרי שגם ניקי היילי, השגרירה לשעבר לאו"ם ומי שנחשבת מועמדת פוטנציאלית ב-2024, התנערה בסוף השבוע מטראמפ, הסיכוי לפיצול הרפובליקנים - שכמה עשרות מהם דנים בהקמת מפלגה שלישית - הולך וגדל. אם מלחמת האזרחים הרפובליקנית תיגרר, השמרנים, בין אם תומכי טראמפ או יריביו, יתקשו להחזיר לעצמם את השליטה בקונגרס בבחירות האמצע בנובמבר בשנה הבאה.
על התמודדות של טראמפ ב-2024 אין כרגע מה לדבר. ארבע שנים הן נצח במונחים האלו, ויתרה מכך, זה לא תלוי רק ברצונו ובחוסנו של טראמפ, אלא בשאלה אם יצליח להתחמק מהדין, הפעם בתור אזרחי פרטי שאינו נהנה מהמבצר המשפטי של הבית הלבן.