שיקום ריאתי לחולי קורונה וטיפולי שיניים לילדים: סל התרופות 2021

במסגרת העדכון לסל הוכנסו 117 תרופות וטכנולוגיות, שנאמדות ביותר מחצי מיליארד שקלים ומיועדות ל-170 אלף חולים. חלק נכבד יוחס לחולי הסוכרת לצד טיפולים ייחודיים במחלות נדירות ובדיקות גנטיות. בין הטיפולים שנותרו בחוץ - ממוגרפיה לנשים מעל גיל 45

נתניהו: "אבקש להוסיף לפחות שבועיים לסגר הגבולות" (צילום: שי מכלוף)

ועדת סל התרופות פרסמה היום (רביעי) את המלצותיה בנוגע להרכב הסל לשנת 2021. חברי הוועדה הגיעו להכרעה בתום שלושה חודשי דיונים, והם העבירו את המלצותיהם בנוגע לתרופות והטכנולוגיות שייכנסו לסל לידי שר הבריאות, יולי אדלשטיין.

חברי הוועדה המליצו על 117 תרופות מתוך 880 שהוגשו בעלות של חצי מיליארד שקלים. השנה הוקצו לוועדה 50 מיליון שקלים נוספים במסגרת סיכום בין שרי הבריאות והאוצר. יותר מ-170 אלף ישראלים יזכו לסבסוד או מימון של תרופות וטכנולוגיות במסגרת ההתוויות שהוכנסו לסל.

רשימת התרופות המלאה ל-2021

יו"ר הוועדה, פרופ' שוקי שמר, הגיש את מסמך ההמלצות לשר הבריאות. "במבחן התוצאה אני בודק את עצמי - אם מה שנכנס טוב וחשוב שייכנס לסל", אמר. הדבר הראשון שהושקע בו הרבה כסף זה סל התרופות זה תחום הסוכרת בסכום 70 מיליון שקלים. הנושא השני זה תחום הריאות".

שווי הסל - חצי מיליארד שקלים (צילום: אתר רשמי, דוברות המשטרה- מרחב נגב)

אדלשטיין ציין מצדו כי "ועדת הסל הזכירה לנו שאנחנו לא משרד הקורונה, אלא משרד הבריאות". הוא הוסיף: "אני מצטער בשביל אלו שלא קיבלו את הבשורה על התרופות שלהם. אני מקווה שבשנה הבאה יהיה לי בשורות טובות יותר".

כצפוי, דיוני הוועדה התמקדו בין השאר בסיוע לחולי קורונה ובמאמצים להתמודד עם תסמיני הנגיף. בצל המגיפה, חברי הוועדה החליטו לייחס חשיבות מיוחדת לנושא השיקום הריאתי לו נדרשים החולים והוחלט להעביר תוספת חד פעמית בגובה של כ-33 אלף שקלים עבור הקמת מכוני שיקום ריאות חדשים בפריסה ארצית. עם זאת, שאר הטיפול התרופתי הקשור בנגיף הקורונה ייכלל בתקציב ייעודי של משרד הבריאות ולא במסגרת סל התרופות.

התמקדות בשיקום ריאתי. מחלקת קורונה בבית החולים הלל יפה (צילום: ראובן קסטרו)

חברי ועדת הסל העניקו השנה התייחסות מיוחדת לתרופות ולטכנולוגיות להתמודדות עם סוכרת. השנה הוחלט לראשונה לתקצב את הסוכרת כמחלה, ולא כל תרופה בנפרד. המשמעות היא הגדלת הנגישות לסובלים מסוכרת מסוג 2, הפועלת במנגנון משולב. בנוסף החליטו להרחיב את המענה למחלה באמצעות תרופות המונעות השמנה ולחץ דם, וכך למנוע את הידרדרותה.

חלק נכבד מהמלצות הוועדה התייחס לחולים האונקולוגים ולהתוויות הנדרשות להתמודדות עם מחלת הסרטן, אם כי בהיקף מופחת לעומת שנים קודמות. חברי הוועדה המליצו לאשר תרופות וטכנולוגיות עבור חולים בסרטן ריאות, שד, שחלות ולוקמיה בעלות כוללת של כ-60 מיליון שקלים. השנה הוכנסו 20 תרופות חדשות שיסייעו לכ-3,000 חולים. בין היתר חברי הוועדה אישרו סבסוד של התרופה Abraxane לטיפול בסרטן שד מתקדם ובלתי ניתן לניתוח. ישנן 42 חולות שמחכות לתרופה זו, בעלות כוללת של 1.7 מיליון שקלים לשנה.

"איך אפשר למנוע את הבדיקה מנשים אחרות". גורודצקי (צילום: באדיבות המצולמים)

למרות זאת, גם השנה הוחלט שלא להכליל טיפולי ממוגרפיה לנשים מגיל 45, אלא מגיל 50 בלבד, כך ויתרו על טיפול מונע לנשים בסיכון לחלות בסרטן השד. "אני מופתעת ומתקשה להאמין לכך שמקבלי ההחלטות מתעלמים מנשים כמוני שחלו מתחת לגיל 50", אמרה ג'ני גורודצקי המתמודדת בימים אלה עם המחלה. "רק בזכות פוסטים של העלאת מודעות של עמותת 'אחת מתשע' באוקטובר האחרון הלכתי להיבדק. לאחר שכנועים ותירוצים שונים הרופא אישר לי לבצע את הבדיקה שהצילה את חיי. אני לא יכולה להבין איך אפשר למנוע את זה מנשים אחרות".

באשר לבריאות הנפש, הוחלט על הכנסת תרופה אחת בלבד לסל, Rexulti, המיועדת לחולי סכיזופרניה. התרופה מיועדת ל-710 חולים בעלות של 1,556 למטופל לשנה. העלות הכוללת היא 1.105 מיליון שקלים.

תרופה ייחודית לחולי לב ותסמונת אפילפטית

במסגרת דיוני חברי ועדת הסל, הוחלט להמליץ על תקצובן של תרופות ייחודיות וטכנולוגיות חדשות, שישפרו את חייהם של סובלים מבעיות רפואיות שונות. התרופה היקרה ביותר שנכנסה לסל השנה היא Cablivi, בעלות של כ-560 אלף שקלים למטופל לשנה, ומטרתה למנוע עיוורון בעקבות המחלה NMOSD, הגורמת להפרעת דם אוטואימונית נדירה ומסכנת חיים. החולים במחלה זו סובלים מקרישי דם בכלי הדם הקטנים בכל הגוף באופן המוביל לעיוורון. בישראל ישנם 28 חולים במחלה הזו, וכלל הטיפול בהם יעלה כמעט 15 מיליון שקלים.

בנוסף, חברי ועדת הסל המליצו על שדרוג חד פעמי של מערכת חיצונית עבור 626 ילדים ובני נוער בישראל הסובלים מחרשות עמוקה. השדרוג מאפשר חיבור לטכנולוגיות מתקדמות לרבות סמארטפונים ומחשבים בעלות של 16 מיליון שקלים. במהלך השנה תיבחן יעילות השדרוג וחברי הוועדה יקבעו בשנה הבאה אם לסבסד את המערכת גם עבור בוגרים מעל גיל 18.

עוד בוואלה!

האוצר והבריאות סיכמו: תקציב סל התרופות יוגדל ב-50 מיליון שקלים

לכתבה המלאה

תרופה נוספת שאושרה היא "פורסיגה" המסייעת לחולי לב. 177 אלף בני אדם בישראל זקוקים לה, וכעת ועדת הסל המליצה לאשרה בעלות של 1,200 שקלים למטופל לשנה. בין החולים הללו, גם משה שוורץ בן 67 מראשון לציון, הסובל מאי ספיקת לב לאחר אירוע קרדיווסקולרי שעבר.

"לא הצלחתי לנהל את חיי כמו פעם ונזקקתי לעזרה מהסובבים אותי, ואם לא די בכך, עברתי גם דום לב ונזקקתי להחייאה", סיפר שוורץ. "ידעתי שהמצב שלי גרוע, אבל לא ידעתי עד כמה. עד כה הטיפול ב'פורסיגה' נועד רק לחולי סוכרת והשנה הוא אושר בסל הבריאות עבור חולים שיש להם אי ספיקת לב. אני כל כך מאושר שוועדת הסל אישרה את הטיפול. זה יקל עליי מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית, לא אצטרך לקנות את התרופה באופן פרטי".

"ידעתי שהמצב גרוע". שוורץ (צילום: באדיבות המצולמים)

תרופה אחרת, "אפידיולקס", נועדה לסייע לכ-350 חולים בישראל הסובלים מתסמונת דרווה - תסמונת נדירה של אפילפסיה בקרב ילדים - בעלות של 54 אלף שקלים לשנה. ענבר דבי מפתח תקווה, אימה של תאיר בת התשע הסובלת מהתסמונת, בירכה על ההחלטה. "אלו בשורות טובות מאוד לתאיר שלנו ולכל הילדים החולים בתסמונות הנדירות של מחלת האפילפסיה", אמרה. "תאיר אובחנה בתסמונת הנדירה הזו בגיל שלושה חודשים כתינוקת".

"יחסית לגילה הצעיר, תאיר עברה הרבה סבל ואשפוזים רבים ולצערנו בית החולים היה ביתה השני ושלנו", המשיכה. "סוף סוף עם הרבה תפילות התגשמה התקווה היחידה שנותרה לנו והתרופה שהוכחה כמסייעת לצמצום ההתקפים באופן משמעותי אושרה ונכנסה לסל. אני מאושרת למשמע הבשורה וכולי תקווה כי התרופה תעניק לתאיר חיים טובים וארוכים ללא כל פרכוסים".

"חיים טובים ללא פרכוסים". ענבר דבי ובתה תאיר (צילום: באדיבות המצולמים)

במקור הוקצו לוועדת הסל 550 מיליון שקלים. מחשש לחריגות, חברי הוועדה ביקשו להסתפק ב-520 מיליון בלבד, אולם באוצר סירבו לכך. כמו כן, בשל עיכוב בהחלטות ועדת הסל - נוצר עודף תקציבי לשנת 2021. בשל כך, חברי הוועדה תקצבו באופן חד פעמי טיפולי שיניים לילדים כולל עזרה ראשונה, אבחון ייעוץ וטיפולים משמרים, בעלות של כ-9.7 מיליון שקלים. בריאות השן בילדים הייתה עד כה דרך משרד החינוך, אולם עכשיו היא עברה לקופות. חברי הסל החילטו לאשר את הטיפול לשנה כדי לדעת כמה הוא שימושי.

קופות החולים טענו כי הטיפול בנושא תוקצב בסכום נמוך מאחר ואלו ההוצאות של משרד החינוך, אולם כשהטפול יעבור לקופות, הן מחויבות לפרסם את זה ולערוך טיפול אקטיבי שיגדיל את המחיר. הועדה תקבע אם זה יכנס באופן קבוע רק בשנה הבא לאחר שיהיו נתונים על גבוה המחיר שהטיפול עלה לקופות החולים.

נושא נוסף שקיבל התייחסות הוא בדיקות סקירה לגילוי נשאים למחלות גנטיות, עבור 35 אלף מטופלים בסיכון בסך של 4 מיליון. חברי הועדה חילקו את הסקרים לקבוצות , ונוספו בדיקות לאוכלוסייה הבדואית והקראית ובקרבהאוכלוסייה היהודית האשכנזית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully