יו"ר הכנסת לשעבר שלמה הלל הלך לעולמו היום (שני) בגיל 97. הלל היה חבר כנסת מטעם מפא"י ושר המשטרה והפנים. הוא היה אחד ממובילי מבצעי ההעפלה של יהדות עיראק, וזכה בפרס ישראל.
הלל נולד בשנת 1923 בבגדאד, עיראק, וכשהיה בן 11 העפיל עם הוריו לארץ ישראל. הוא למד בגימנסיה העברית בתל אביב ולאחר מכן באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום לימודיו היה בהכשרה בקיבוץ דגניה א', לקראת הקמת קיבוץ מעגן מיכאל, אולם אז גויס למפעל הנשק המחתרתי "מכון איילון" שפעל ברחובות מתחת לאפו של שילטון המנדט הבריטי.
ב-1946, והוא רק בן 23, הוא גויס על ידי המוסד לעלייה ב' לשליחות בארץ הולדתו, עיראק. לימים כתב כי אחרי תקופה כה ארוכה בארץ ישראל הוא חשש שלא יוכל להשתלב שוב בעיראק וכי אינו דובר כבר כראוי את השפה הערבית. אולם משה כרמל, איש המוסד לעלייה ב', לא הרפה ממנו - והלל חזר למולדתו במטרה לפתוח נתיב אווירי שבאמצעותו אפשר יהיה להוציא את יהודים מעיראק. הלל קיבל השראה מסיפורה של אניית המעפילים "אקסודוס", עליה היו 4,000 ניצולי שואה שעשו דרכם מאירופה לישראל.
המבצע אותו הוביל הלל, רק בן 24, מוכר בשם "מבצע מייקלברג". שני טייסים הרפתקנים אמריקנים שגויסו למשימה הטיסו בשתי טיסות מאה יהודים מעיראק לארץ ישראל. הטיסות יצאו תחת אפו של השלטון העיראקי העוין, ונחתו בשדות בקעת יבנאל. משם נלקחו היהודים במהירות לקבוצת כנרת, מבלי שהמשטרה הבריטית גילתה את דבר המבצע.
לאחר הכרזת העצמאות המשיך הלל לעסוק בפעילות של הברחת יהודים מעיראק לישראל. היהודים שהצליחו להימלט הגיעו למחנות מעבר באיראן ומשם טסו לישראל. במרץ 1950 הועבר בעיראק חוק שהתיר ליהודים לצאת מהמדינה, תוך שלילת אזרחותם והחרמת הונם ורכושם. תוך פחות משנה נפרדה הקהילה העתיקה, בת כ-3,000 שנה, ממולדתה. הלל גויס להיות ממובילי מבצע העלאתם לישראל של 124 אלף מיהודי עיראק במבצע שמוכר בשם "מבצע עזרא ונחמיה".
לימים אמר הלל כי "סיפורה המלא של תנועת המחתרת החלוצית בעיראק, מאבקה ועלילותיה, יש בו כדי להפריך את הדימוי המטאפורי-אגדתי. של 'כנפי נשרים' או "השטיח המעופף' שניסו לשוות לעלייה מארצות המזרח, כאילו האנשים עצמם היו סבילים ולא נקפו אצבע עד ששטיח מעופף הגיע לדלת ביתם או שנשרים באו והעבירום מהכלא התם. זהו סיפור של קהילה יהודית שלחמה עד כלות הנפש, בעקשנות, בהתמדה ותוך הסתכנות על זכותה להיגאל".
ב-1952 הפך לחבר כנסת מטעם מפא"י וכעבור שבע שנים התמנה לשגריר ישראל בגינאה. ב-1961 מונה לשגריר בחוף השנהב, וולטה עילית ובניגריה. לאחר מכן היה חבר במשלחת ישראל באו"ם וסמנכ"ל במשרד החוץ.
בשנת 1974 שב לכנסת מטעם "המערך" וכיהן בה עד 1988. הוא היה שר המשטרה בין 1977-1974 ושר הפנים במשך חצי שנה ב-1977. במהלך הכנסת ה-11, בין 1988-1984, כיהן כיושב ראש הכנסת. בתקופת כהונתו בכנסת וכיו"ר הכנסת קידם את החינוך לדמוקרטיה בקרב מבוגרים ובני נוער, קידם חקיקה האוסרת רישום מפלגות שיש במטרותיהן משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולחם נגד מפלגות המסיתות לגזענות. בנוסף פעל להחזרת הרכוש היהודי שנשאר במדינות ערב.
לאחר פרישתו מהכנסת, בשנים 1989-1997, כיהן כיושב-ראש העולמי של קרן היסוד. משנת 1993 כיהן כנשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בשנת תשנ"ח קיבל את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
"מנהיג ציוני יוצא דופן"
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שכיהן בעצמו כיו"ר הכנסת, ספד להלל. "הוא היה מדור הנפילים, דור שנאבק במו ידיו על הקמתה של מדינת ישראל, על ביצורה ועל קיומה כמקלט בטוח לעם היהודי. הוא פעל להבאתם ארצה של עולים ועולות מארצות המזרח בדרכים רבות ומגוונות, בגלוי ובסתר, במבצעי העפלה נועזים ומרחיקי ראות ורבים חייבים לו את עלייתם והשתרשותם בארץ", אמר ריבלין.
"כיושב ראש הכנסת הוא היה אמון על ביצור מעמדם ואיתנותם של הדמוקרטיה הישראלית ובית המחוקקים ודרש מחברי הכנסת להקפיד בפיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת. מי יתן ונשכיל לפעול לאור דבריו החשובים ונקפיד: 'לשמור מכל משמר על הדמוקרטיה, מפני הקמים עליה ובמיוחד מפני הקמים עליה מבית'", הוסיף.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הלל היה "מבניה המובחרים של יהדות עיראק", והדגיש כי "מורשת הקהילה הבבלית לדורותיה מילאה את לבו גאווה, ובעשייתו הענפה הוא הוסיף לה נדבכים חדשים".
"נועם הליכותיו, צניעותו וגישתו הממלכתית באו לביטוי בכל תחנות חייו הציבוריות", הוסיף נתניהו, "שלמה הלל, שזכה לאריכות ימים, תמיד ייזכר כאוהב גדול של ארץ-ישראל על כל חלקיה. עשייתו הברוכה למען החברה הישראלית אף היא תעמוד לדורות".
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין (הליכוד), תיאור אותו כ"מנהיג ציוני יוצא דופן", כלשונו. "ישראל נפרדת היום מאחד מהאצילים שבמנהיגיה. איש ציבור מסור, שפעל רבות למען תקומת המדינה ובניינה, ועשה רבות לעידוד העלייה ולהבאתם של עולים רבים ארצה במבצעים נועזים", מסר לוין, "הפרידה משלמה הלל היא פרידה ממנהיג ציוני יוצא דופן, שמדינת ישראל חייבת לו רבות על עשייתו הציבורית והדיפלומטית ארוכת השנים. מנהיגותו מעוררת ההשראה של שלמה הלל תחסר לנו מאוד".
יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, מסרה כי "ביום חמישי האחרון עוד הספיק שלמה הלל לצרף את שמו כדי לסגור את רשימת המפלגה לכנסת הקרובה, והערב איננו. הלל, איש נעים הליכות ומרשים, היה מעמודי התווך של תנועת העבודה והשאיר את חותמו בפעילותו הענפה בממשלה וכיו"ר כנסת מרשים וממלכתי במיוחד. חיזוק ידיים ותנחומים למשפחתו".
עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת, ספד למי שהיה נשיא המועצה לאורך שנים ארוכות. "תולדות חייו של שלמה שזורים במורשת המופלאה של תקומת ישראל. שלמה הוביל את מבצעי הבריחה החשאיים של יהודים מעיראק, ממייסדי התע"ש, חתן פרס ישראל על פעילותו למען החברה, יו"ר הכנסת ושר בממשלות ישראל". הוא ציין גם כי "כנשיא המועצה הוביל שלמה שורת מאבקים ציבוריים למען שימור המורשת והצלת אתרי מורשת".