דוח: דרום סודאן עוקבת אחרי עיתונאים ופעילים בסיוע חברה ישראלית

תחקיר של אמנסטי גילה כי שירות הביטחון הלאומי במדינה מטיל אימה על עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרי המשטר בין היתר עם אמצעים ליירוט תקשורת שסיפקה "ורינט מערכות בע"מ". בחברה סירבו להגיב

דרום סודאן: מנהיג המורדים לשעבר הושבע לתפקיד סגן נשיא (צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה)

שירות הביטחון הלאומי של דרום סודאן מנהל מעקבים לא חוקיים כדי להטיל אימה על עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרי המשטר - כך עולה מדוח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שפורסם היום (שלישי), ומתאר אווירת טרור במדינה, שמתבטאת בפחד עז ובצנזורה עצמית.

הדוח, שכותרתו "אוזניים לכותל: ההשפעה הכובלת של מעקבים בלתי-חוקיים בדרום סודאן", הציג ראיות חדשות ליכולות המעקב של הרשויות, והדגיש גם את התפקיד שממלאות חברות תקשורת ומעקב המאפשרות יירוט שיחות טלפון ללא אמצעי הגנה משפטיים מתאימים.

בארגון ציינו כי איתרו מסמכים המראים כי חברה ישראלית, ששמה "ורינט מערכות בע"מ", סיפקה לדרום סודאן אמצעים ליירוט תקשורת בין 2015 ל-2017 לפחות, למרות הסכנה מכך שהם יתרמו להפרות זכויות אדם. בחברה לא הגיבו לפרסום הדוח.

"למעקבים הבלתי-מבוקרים והבלתי-חוקיים של שירות הביטחון יש השפעה כובלת על החברה האזרחית ועל האקטיביזם הבלתי אלים. האיום במעקב הוא נשק בפני עצמו. מבקרי ממשלה ופעילי זכויות אדם סיפרו לנו על חיים בפחד מתמיד מפני ריגול," אמר דפרוז מוצ'נה, ראש אזור מזרח ודרום אפריקה באמנסטי.

עוד בוואלה!

חוקרים בקנדה: הטלפונים של עשרות כתבי אל-ג'זירה נפרצו עם תוכנה של NSO

לכתבה המלאה
המדינה קרועה אחרי מלחמת אזרחים. חייל בדרום סודאן (צילום: AP)

מוצ'נה הוסיף כי פעילים דרום סודאנים "אמיצים רבים ממשיכים להילחם על זכויותיהם ועל זכויותיהם של אחרים, תוך עמידה איתנה מול מעקבים, הפחדה והטרדה. הגיע הזמן שהרשויות בדרום סודאן ישימו קץ לשימוש בשיטות בלתי-חוקיות ויאפשרו לאנשים לממש את חופש הביטוי שלהם ללא חשש מהתנכלות שלטונית".

על פי הדוח, מאז הכרזתה של דרום סודאן על עצמאותה ביולי 2011, חופש הביטוי הוגבל באופן חמור, וכיום מחשיבה ועדת האו"ם לזכויות אדם את המדינה כאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם עבור עיתונאים. הממשלה נוקטת שיטות של הפחדה, הטרדה, מעצרים שרירותיים וממושכים, עינויים ופגיעות אחרות בזכויות אדם, העלמות והוצאות להורג ללא משפט כדי להשתיק מבקרי ממשלה, פעילי זכויות אדם ועיתונאים, וזאת בעיקר באמצעות שירות הביטחון הלאומי.

במהלך חקירה שנמשכה שנתיים, 63 אנשים, כולל פעילים עיתונאים ועורכי דין מקומיים, חלקו עם אמנסטי אינטרנשיונל את חוויותיהם ואת הידע שלהם על המעקב הפיזי והטכנולוגי אחריהם. פעיל אחד סיפר: "אני חושב שזה מאוד מתיש, פיזית, לדאוג ללא הרף ממה שיקרה לך או למשפחתך, וזה גורם לקושי נפשי של ממש".

יחסים קרובים עם ישראל. נשיא דרום סודאן קיר ונשיא מצרים א-סיסי (צילום: AP)

באמנסטי בחנו יותר מ-57 דוחות ומחקרים שנערכו על ידי גופי האו"ם, ארגונים בין-ממשלתיים ובלתי-ממשלתיים, כמו גם החלטות, חוקים ואמנות. המסגרת המשפטית של דרום סודן מעניקה לשירות הביטחון הלאומי סמכויות גורפות אך ללא פיקוח לביצוע מעקב, וללא הגנה מספקת על הזכות לפרטיות.

רוב הפעילים אמרו כי המעקב, ההטרדה והסיכון הממשי למעצר שרירותי, לכליאה ללא משפט ולהרג אינם מונעים מהם לדבר, אולם הם שוקלים ומסננים בקפידה את דבריהם, את המקום שבו הם מדברים ואת מי שהם מדברים עמו. "אתה לא יכול לדבר בלי לחשוב פעמיים", אמר אחד הפעילים.

באמנסטי קראו לממשלת דרום סודאן לחדול מהשימוש באמצעי מעקב פולשניים עד "לביסוס מסגרת רגולטורית הולמת לשמירה על זכויות אדם, וכן לקיים חקירות עצמאיות בדחיפות במקרים של מעקב בלתי-חוקי והפרות זכויות אדם אחרות, כדי להביא לדין את האחראים".

דרום סודאן טרם השתקמה ממלחמת אזרחים אכזרית שהתחוללה בה מאז 2013 ועד להסכם השלום בשנה שעברה. לאורך המלחמה עלו הקשרים בין ישראל לדרום סודאן, שהיא המדינה הצעירה ביותר בעולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully