נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן חתם אמש (רביעי) על סדרת צווים לטובת המאבק בשינויי האקלים, כולל עצירת קידוחי נפט וגז חדשים על אדמות פדרליות וקיצוץ בסבסוד דלקים מאובנים. ביידן הבטיח ליצור משרות חדשות עם קידום המדיניות הירוקה שלו, המנוגדת לזו האנטי-סביבתית של קודמו הרפובליקני דונלד טראמפ.
"בעיניי, חיכינו כבר זמן רב מול משבר האקלים הזה", אמר ביידן בטקס בבית הלבן. הוא ציין את האיומים הניצבים בפני ארצות הברית מהתגברותם של סופות, שריפות, שיטפונות ובצורות הקשורים לשינויי האקלים ולזיהום אוויר. "הגיע הזמן לפעול".
הנשיא הדמוקרטי חשף מדיניות ממשלתית שמעמידה את שינויי האקלים במרכז מדיניות הביטחון והחוץ של ארצות הברית, לצד תכנון תשתיות מבית, שלדבריו יספקו מיליוני משרות ראויות. ביידן כינה את משבר האקלים איום קיומי וסכנה לצמיחה הכלכלית של ארצות הברית.
האגף הליברלי במפלגה הדמוקרטית לחץ על ביידן לנקוט גישה תקיפה מול המשבר, וזו זכתה לשבחים מצד שותפים בינלאומיים ופעילים למען הסביבה. עם זאת, תאגידי הנפט טוענים שזה יעלה לארצות הברית במיליוני מקומות עבודה ובהפסדים של מיליארדי דולרים בזמן שהכלכלה עדיין סובלת ממגיפת הקורונה.
"במשיכת קולמוס, הממשל מחזיר לאחור את העתיד האנרגטי הזוהר של אמריקה ומציב אותה במסלול לעבר הסתמכות גדולה יותר על אנרגיה זרה המיוצרת לפי סטנדרטים סביבתיים נמוכים יותר", אמר מייק סומרס, נשיא מוסד הדלקים האמריקני, שהוא איגוד תעשיות הנפט הגדול ביותר בארצות הברית.
השליח המיוחד של הממשל לנושא האקלים, ג'ון קרי, אמר כי ארצות הברית מתכננת להכריז יעד לצמצום פליטות גזי החממה שלה עד 2030, במסגרת הסכם האקלים, לפני שביידן יארח פסגת אקלים בינלאומית ב-22 באפריל. ביידן הכריז בשבוע שעבר, מיד עם השבעתו, כי הוא יחזור להסכם האקלים שממנו פרש טראמפ, בהמשך לביטול צינור הנפט קיסטון XL שהיה אמור להגיע לקנדה.
ארצות הברית שנייה רק לסין בפליטות גזי החממה, שלפי מדענים קשורות לשינויי האקלים. קרי רמז בדבריו כי ארצות הברית תשתף פעולה עם סין, אבל לא תחליף סוגיות בוערות אחרות לטובת התקדמות בנושא.
ביידן הנחה את משרד הפנים לעצור הנפקה של רישיונות חדשים לקידוחי נפט וגז באדמות ציבוריות ובסמוך לחופים "כמה שאפשר" ולערוך "בדיקה קפדנית" של הרישיונות הקיימים. זה לא יהיה תקף למדיניות האנרגטית בשטחים שבהם מחזיקה הממשלה בנאמנות עבור השבטים הילידים.
הנשיא אף הציב יעד של שימור 30% מהאדמות והמים בשטחים הפדרליים עד 2030 כדי להגן על חיי הבר, ותנסה להכפיל את יצור האנרגיה המתחדשת מהרוח עד 2030.
הצווים הנשיאותיים נוגעים לחלקים יבשתיים גדולים בעיקר במדינות מערביות, וכן על שטחי קידוח ימיים שנמצאים בעיקר במפרץ מקסיקו. יחד, הם מהווים כרבע מאספקת הנפט והגז של ארצות הברית.
ברית האנרגיה המערבית, המייצגת את חברות הקידוחים הפועלות במדינות שבמערב ארצות הברית, עתרו נגד ההחלטה של הממשל.
מישל לוג'אן גרישם, המושלת הדמוקרטית של ניו מקסיקו שנסמכת משמעותית על רווחים מקידוחים בשטחים פדרליים, אמרה כי היא תעבוד יחד עם ממשל ביידן לטובת מדיניות "שתיקח בחשבון נסיבות אינדיבידואליות ואת המציאות הפיננסית בטווח הקצר של מדינות כמו שלנו".
ביידן הנחה את הסוכנויות הפדרליות "לבטל את כל הסובסידיות לדלקים מאובנים בהתאם לחוק", אם כי לא ברור אילו מהן ניתן לבטל, מאחר שרבות מהן קיבלו את אישור הקונגרס. הנשיא הוסיף כי הוא יבקש מהקונגרס להפסיק את הסבסוד בסך 40 מיליארד דולר דרך חקיקה.
הנשיא אמר כי המטרה שלו היא שמגזר האנרגיה יהיה נקי מחומרים מזהים עד 2035. הוא הזכיר "צדק סביבתי" בתכנית שלו כדי לקדם את ההשקעה בקרב קהילות מוחלשות ומועטות שנפגעו מזיהום. הוא אף הבטיח לסייע לשקם קהילות שהתבססו כלכלית על פחם, נפט, גז ומפעלים.
"הוא הבהיר כי הוא רצני לגבי חיזוק המנהיגות האמריקנית ביחס לפתרונות סביבתיים", שיבח את התכנית פרד קרופ, נשיא קרן ההגנה על הסביבה.