הילדה, אלמנה הזקוקה למטפלת צמודה, תציין בחודש אפריל יום הולדת 100. אך גם בימים אלה, בהם מגיפת הקורונה ממשיכה להתפשט, היא נאלצת להילחם בבירוקרטיה כדי לקבל סיוע. לפני כחודשיים המטפלת שלה עזבה אחרי שהייתה איתה חמש שנים, ובנותיה הצליחו אחרי מאמצים למצוא עבורה מטפלת אחרת. עם זאת, ברשות האוכלוסין וההגירה דחו על הסף את הבקשה להאריך את האשרה שלה משום שהיא שוהה יותר משמונה שנים בארץ. גם הערר שהוגש לבית הדין לעררים נדחה.
הילדה הייתה עצמאית עד לפני כחמש שנים, אז נפלה ונפגעה. מאז היא סובלת מקשיים פיזיים וזקוקה למטפלת צמודה. בתה שרון מספרת כי עם הודעת העזיבה של המטפלת, היא ואחותה פנו לחברות סיעוד בניסיון למצוא מטפלת חדשה לאמן - דבר שהתברר להן כמורכב במיוחד.
"אמרו לנו בחברות שיש חוסר במטפלים כי הרבה עזבו בגלל הקורונה, ואימא שלי גם בת 99 אז גם אם יש מישהו רלוונטי, אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד אצלה", היא מתארת ומסבירה כי עובדים מעדיפים מטופלים צעירים יותר על מנת שיוכלו להישאר תקופה ממושכת לעבוד. לבסוף, הן איתרו את מריה, שעבדה עם מכרה של המשפחה שהלכה לעולמה, אך מאחר והיא יותר מ-63 חודשים בארץ היא נדרשה לאישור מיוחד.
לקריאה נוספת בנושא
חוק הכניסה לישראל קובע כי לא ניתן להאריך אשרה של עובד סיעודי זר מעבר ל-63 חודשים מתאריך כניסתו, אלא אם מדובר בהמשך העסקה אצל מטופל שבו טיפל במשך שנה לפחות, וזאת כדי למנוע השתקעות בארץ. עם זאת, הוגדרו גם מקרים חריגים, בהם ניתן לבקש הארכת אשרה.
שר הפנים רשאי להאריך את האשרה לעובד "מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי, וקשורים למורכבות או לייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש לו או לנסיבות אישיות אחרות". זאת, בהתאם להמלצת הוועדה ההומניטרית. עם זאת, נקבעו בחוק תנאי הסף, וביניהם כי הוועדה תדון בבקשה רק אם לא עברו שמונה שנים מאז כניסתו לראשונה לישראל של העובד, וכן לא התקבלה בקשה קודמת של שר הפנים להארכת רישיונות מסיבות הומניטריות לפני כן.
מריה נכנסה לישראל לפני יותר משמונה שנים, ולכן הבקשה להאריך את האשרה שלה נדחתה על הסף. "מי שמוכן לבוא לעבוד אצל אנשים כה מבוגרים זה כאלה שאין ברירה אלא לבקש עבורם אישור מיוחד", אומרת שרון. "ואימא שלי היא בת 99. היא במלכודת מטורפת".
"כשהמטפלת הודיעה שהיא עוזבת והתחלנו במרוץ למצוא מישהי, התחושה הייתה של חוסר אונים ומלכודת לא הגיונית. זו תחושה מאוד קשה", הוסיפה שרון, "לה יש עוד אותי ואת אחותי, שאנחנו מתבטאות ויכולות לעזור ויודעות למי לפנות, אבל יש הרבה קשישים שאין להם בכלל מי שיעזור להם. ויש קשישים שיש להם משפחות שאין להן את היכולת לעזור באותה מידה. זה מצב בלתי נסבל. אנשים שנמצאים פה מקום המדינה, ועבדו ותרמו ומגיעים לישורת האחרונה והם נטושים".
בערר, שהוגש באמצעות עו"ד תומר ורשה, נטען כי החוק "מותיר את העוררת - ומטופלים אחרים בעלי נסיבות דומות - בפני שוקת שבורה, עת הם אינם יכולים לאתר מטפל סיעודי חלופי, ומנגד לא ניתן לאשר את בקשתם להאריך את אשרתם של המטפל אותו הצליחו לאתר". כמו כן, צוין כי בשנים 2016 ו-2018 נתן שר הפנים אישורים גורפים בשל ריבוי בקשות ועומס.
עוד נכתב בערר כי "אם טעם פרוצדורלי היווה בעבר טעם מספק להחלטה זו הרי שמכוח קל וחומר שמשבר עולמי, אשר לא פסח על מדינת ישראל, ופגע במיוחד באוכלוסיית המטופלים הסיעודיים - כמפורט לעיל - באופן חסר תקדים, אשר טרם נראה בימנו יהווה טעם לכך ששר הפנים ימצא מזור הומניטרי לאוכלוסייה זו".
בחודש שעבר דחה הדיין חנניה גוגנהיים את הערר בנימוק שהבקשה אינה עומדת בתנאי הסף וכי לשר ולוועדה אין סמכות לדון בבקשות מסוג זה. כעת הילדה צפויה להגיש ערעור בית המשפט המחוזי. "זה גם מאבק משפטי שעולה כסף. וגם לא הוגן לאימא שלי. היא במצב קוגניטיבי מדהים ויש לה איכות חיים למרות המצב הפיזי הלא פשוט. אילולא אני ואחותי לא היה גם מי שיילחם בשבילה. היא בוודאי לא יכלה לדאוג לעצמה", אומרת בתה ומציינת כי הדחייה גם הקשתה על קבלת קצבת סיעוד בתקופה זו.
כתוצאה מתנאי הסף, המדינה לא תמיד מגיעה למכסה שנקבעה לאישורים במקרים חריגים - 1,500. בשנת 2020 אושרו 1,228 בקשות עד ספטמבר אותה שנה, 855 בקשות נדחו על הסף ו-141 לאחר דיון בוועדה. ברשות האוכלוסין מסרו כי בשנה שעברה אושרה כמעט כל המכסה. בשנת 2019, אושרו רק 964 בקשות, 772 נדחו על הסף ו-474 נדחו לאחר דיון.
אלפי מטפלים מוכנים להישאר בישראל - ונדרשים לעזוב
עו"ד ורשה, בעל משרד בתחום ההגירה והמעמד בישראל שקיבל פניות חוזרות בנושא ממשפחות של קשישים, אומר כי החוק בעייתי במיוחד בתקופה וזו יש לחוקק הוראת שעה שתקל על המטופלים ותבטל את תנאי הסף. זאת על מנת ששר הפנים יוכל להאריך את האשרה לעובדי הסיעוד רק על בסיס מצב המטופל, ללא קריטריונים נוספים.
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה שפורסמו לפני כשלושה חודשים, ישנם בישראל כ-55 אלף עובדי סיעוד זרים בעלי אשרות וכ-13 אלף ללא אישור. "משבר הקורונה יצר זעזוע עמוק בקרב אוכלוסיית הקשישים ומשפחותיהם, שבבת אחת מצאו עצמם בבידוד מיקיריהם, והם נסמכים עוד יותר על שירותיהם המסורים של המטפלים הסיעודיים הצמודים", אומר ורשה, "עובדה זו בצירוף סגירת השמיים למטפלים חדשים, לצד העובדה שקשישים רבים מעדיפים להישאר בבתיהם עם מטפל צמוד ולא לעבור לבידוד בבית אבות, הביאו לעלייה דרמטית בביקוש למטפלים".
"והנה מתברר כי הביקוש הגואה פוגש גם היצע שנמצא ממש בהישג יד - ונמנע רק בשל אוזלת ידן של הרשויות", ורשה הוסיף, "מסתבר שיש בארץ אלפים רבים של מטפלים סיעודיים שהגיעו לישראל כחוק ובאשרות, עבדו כאן בהצלחה מרובה, מכירים את השפה והמנטליות ומוכנים להישאר כאן ולהמשיך לשרת את הנזקקים הסיעודיים - אך כל אלה נדרשים כעת על ידי המדינה לעזוב את הארץ, תוך הותרת קשישים ונכים קשים ללא פתרון סיעודי".
רשות האוכלוסין: "הבקשה נדחתה על הסף בהתאם לחוק"
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה כי "כפי שצוין הבקשה נדחתה על הסף בהתאם לתנאי הסף הקבועים בחוק". עוד נמסר כי "לגבי כל בקשה שנדחית (וגם במקרה זה) אנחנו מציינים במכתב הדחייה שניתנת תקופת התארגנות והיערכות שנכון להיום עומדת על תאריך 31.3.2021".
כמו כן ציינו ברשות האוכלוסין כי "לעניין הפעולות שנעשות להקלה על המטופלים ישנה שורה של פעולות שבוצעו ופורסמו, בעיקר בחודשים האחרונים אך לא רק".