בתקופה האחרונה המשטרה נאלצת להתמודד עם אתגרים רבים מהרגיל. לצד המשך אכיפת הסגר השלישי, השוטרים נשלחים להפרות סדר והתפרעויות חמורות של פלגים חרדים קיצוניים ו"שבאבניקים" שהחליטו להצטרף ולהעלות את בני ברק וירושלים בלהבות, ועלייה באלימות במגזר הערבי הכוללת מחאות ועימותים בערים שונות.
ניצב-משנה שלומי טולדנו, סגן ראש מינהלת אכיפת הקורונה הארצית, התייחס בריאיון לוואלה! NEWS ליחסים המתוחים עם המגזר החרדי. "כל הסיפור של יחסי משטרה-חרדים לא נולד בקורונה. אולי זה התעצם לאור כך שהמשטרה נשלחה לאכוף את ההפרות הבוטות שהיו בחלק מהמגזר החרדי, ואני מדגיש - בחלק מהמגזר", אמר. "אסור להכליל את כולם. רובם משתפים פעולה ומקפידים על ההנחיות. יש פלגים מסוימים וזה לא משנה אם זה קורונה או לא, שתמיד יש דין ודברים איתם וזה כבר לא מעט שנים".
לקריאה נוספת על אכיפת המשטרה
לדבריו, "יש לנו קשרי קהילה מצוינים עם תושבי בני ברק ועם המגזר החרדי, אנחנו כל הזמן בהידברות איתם, המטרה היא להניע את האנשים לבצע את הדברים בהסכמה. אנחנו נמצאים בשטח גם בכוחות גלויים וגם בכוחות סמויים. אנחנו קובעים את סדר הכוחות שנכנס בהתאם להתנגדות הצפויה על פי הניסיון שלנו. כשאנחנו נכנסים למקומות כאלה אנחנו צריכים לבוא עם כוחות חזקים יותר".
נצ"מ טולדנו התייחס גם לרגיעת ההפגנות בבני ברק, והבהיר שהמצב עלול להשתנות במהירות. "מניסיון רב שנים עם המגזר החרדי, צריך כל הזמן להמשיך בשיח של ההידברות, אבל לצד זה גם להיות נחושים וחזקים", הדגיש. "מספיק אירוע אחד קטן שיצית מהומות ואז נחזור שוב להפרות סדר. בסוף אנחנו לא שקטים ועושים את הערכת המצב היומית שלנו".
לאחרונה התגברו הטענות על אכיפה בררנית של המשטרה. אחת הדוגמאות לכך הייתה בהלוויה שהתקיימה אמש (שני) ביפו לזכרו של מוחמד אבו נג'ם, מבכירי התנועה האסלאמית בעיר שנרצח שלשום, אליה הגיעו אלפי בני אדם. רבים מהמשתתפים בהלוויה, שנערכה בניגוד להנחיות הקורונה, נראו בתיעוד מהמקום ללא מסיכות וללא שמירת מרחק.
למרות ההפרות, בסרטון מהלוויה שהופץ ברשתות החברתיות לא נראו שוטרים. בתגובה, אמר טולדנו כי המשטרה בוחרת בקפידה באיזה אירועים לפעול, ומתי עדיף לא להתערב. "אכיפה זה מקצוע, צריך לדעת לעשות את זה בשום שכל", הסביר. "אם אתה נמצא באיגודי כוחות סביב הפרות סדר, אתה יכול לעשות שיקול דעת ולנתח איפה אתה יכול לנהל סיכונים. לפעמים הנזק גובר על התועלת".
"צריך לזכור שלא הכול גלוי ומתבצע באופן מידי, יש בסוף גם טיפול שניתן לאחר המעשה ואנחנו עושים את זה", ציין. "גם טענו כלפינו שאנחנו לא אוכפים חתונות במגזר הערבי, וזה לא נכון. אנחנו נערכים בכוחות לחתונות כאלה ומגיעים לאכוף".
השחיקה המתגברת - ומי הם מפרי הבידוד?
בהמשך, טולדנו התייחס גם לחשש הציבורי מסגר רביעי. "הציבור שחוק. אנחנו נמצאים שנה תחת מגיפת הקורונה. במקרה של סגר רביעי, תהיה עוד יותר תחושת שחיקה", צפה. "גם השוטרים שלנו מתוחים מכל כיוון אפשרי וסביב האכיפה. בסוף מה שנשאר לנו זה רק לבקש מהציבור להישמע להנחיות. כולנו רוצים לסיים את הסאגה הזו, אף אחד מאיתנו לא התגייס למשטרה בשביל לאכוף קורונה. אנחנו מנסים לעשות את זה עם הרבה שכל והרבה רגישות".
חלק ניכר מפעילות המשטרה בתקופה האחרונה הוא אכיפה של מבודדים וחולים מאומתים שנדרשים לשהות בבידוד. "יש לנו מערכת טכנולוגית ששואבת נתונים באופן אוטומטי ממשרד הבריאות ומתעדפת אכיפה של מבודדים", סיפר טולדנו. "אנחנו פחות מגיעים לאנשים מבוגרים למשל, הנתונים מלמדים שהם פחות מפרים בידוד. הפרופיל הקלאסי של מפרי הבידוד הם גברים בגילאי 18-40. גם כאלה שחזרו מחו"ל ממדינות אדומות עם פוטנציאל גבוה יותר להפר בידוד, וגם אליהם אנחנו מגיעים".
בתוך כך, אגף התנועה במשטרה ממשיך באכיפת עבירות תנועה במקביל לעיסוק בתקנות הקורונה. לא אחת מגלים שוטרי אגף התנועה חולים מאומתים שנוסעים בכביש ועלולים להפיץ את המגיפה. במקרים אלה המשטרה לא מסתפקת רק בדוח של 5,000 שקלים, אלא גם פותחת תיק פלילי ומפר הבידוד מקבל זימון לחקירה מיד עם החלמתו.
שלשום, בשעות הלילה, נעצר רכב במחסום בצומת גילת. מבדיקה שערך שוטר אגף התנועה במערכות משרד הבריאות נמצא כי הנוסעת, ילידת 1996 תושבת אשקלון, היא חולת קורונה מאומתת שהפרה בידוד. האישה קיבלה הזמנה לחקירה בתחנה המשטרה בגין עבירה של חשד להפצת מחלה. יתר הנוסעים שהיו עמה קיבלו הנחיות ליצור קשר עם משרד הבריאות ובמקביל הועבר דיווח לגביהם.
עוד באותו יום, בכביש 6 לצפון, הבחין שוטר בנהגת בת 20 מתל אביב המשתמשת בטלפון נייד. בבדיקה שבוצעה באמצעות מערכות משרד הבריאות נמצא כי היא חולת קורונה מאומתת. הנהגת זומנה לחקירה בתחנת המשטרה בגין החשד להפצת מחלה, זאת בנוסף לדוח על שימוש בטלפון נייד.
אמש הטיל בג"ץ פצצה. השופטים קיבלו עתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, לשכת עורכי הדין והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ופסלו נוהל משטרתי שמאפשר לשוטר לדרוש מאדם להציג תעודת זהות ללא כל סיבה. פסק הדין הורה למשטרה לגבש נוהל חדש ומצומצם יותר, שיקבע מפורשות מהם הקריטריונים בהם אדם נדרש להזדהות בפני שוטר. זאת, בעקבות טענות כי המשטרה משתמשת בסמכות ההזדהות באופן מפלה נגד אוכלוסיות מוחלשות.
באכיפת הקורונה התגברו החיכוכים בין אזרחים נורמטיביים לשוטרים סביב הנושא. טולדנו ביקש לחדד: "תקנות הקורונה לא נכללות במה שבג"צ פסק אתמול. אזרח חייב להזדהות בפני שוטר וזה על בסיס תקנות שעת החירום. זה לא רלוונטי לעניין הקורונה. הציבור צריך להמשיך ולהישמע להוראות השוטרים. לגבי הפסיקה עצמה, הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל ילמד את הפסיקה וינחה את השוטרים בהתאם לחוק".