78 שנים לאחר שהפסיק לפעול מחנה ההשמדה סוביבור בפולין - אותרו תגיות זיהוי אישיות של ארבעה ילדים שנשלחו למחנה, במהלך חפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו במקום. התגיות, שעל פי הערכות הארכיאולוגים ניתנו לילדים בידי הוריהם, הן תליוני מתכת שענדו על צווארם בעת ששהו במחנה. כל תגית נשאה את שם הילד, תאריך הלידה ואת שם העיר ממנה הגיע.
שמות הילדים שתגיותיהם נמצאו הם לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, והילד דוד יהודה. הארבעה הגיעו למחנה ההשמדה מאמסטרדם שבהולנד. "תגיות המתכת של הילדים אפשרו לנו לחבר פנים וסיפור לשמות, שהיו עד היום שורה אנונימית ברישומי הנאצים. החפירה הארכיאולוגית נותנת לנו הזדמנות לספר את סיפורם של הקורבנות ולכבד את זכרם", אמר יורם חיימי, ארכיאולוג מרשות העתיקות וממנהלי החפירה בסוביבור.
אל תפספס
את החפירה הארכיאולוגית הנערכת לקראת הקמתו של מרכז מבקרים חדש במחנה, מנהלים יחד עם חיימי הארכיאולוגים ויטק מזורק מפולין ואיבר סחוטה מהולנד, בעזרתם של תושבים מקומיים. "ככל הידוע לנו, תליונים עם שמות ילדים נמצאו רק במחנה סוביבור, והם לא מוכרים משום אתר אחר. מעניין לראות, שהתוויות שונות זו מזו, ולכן נראה שלא מדובר ביוזמה מסודרת, אלא ביוזמות פרטיות של הורים, שהכינו עבור ילדיהם תווית זיהוי", הסביר חיימי. "סביר שההורים ביקשו לוודא שניתן יהיה לאתר את יקיריהם בכאוס של מלחמת העולם השנייה", הוסיף.
לצורך קבלת פרטים על הילדים, יצרו החוקרים קשר עם מרכז וסטרבורק, אשר בתקופת השואה שימש כמחנה ריכוז של יהודים שגורשו מהולנד למזרח אירופה, והיום משמש כמרכז מבקרים והנצחה.
"עשר שנים אני חופר בסוביבור, וזה היה היום הקשה ביותר שלי", תיאר חיימי. "עמדנו עם הדיסקיות בשטח, ליד המשרפות, התקשרנו למרכז, ומסרנו להם את השמות. התגובה היתה מיידית. קיבלנו לטלפון תמונות של ילדים רכים ומחייכים. הכי קשה היה לשמוע שאחד מהילדים שאת התגית שלו החזקנו ביד, הגיע לסוביבור במשלוח של רכבת ילדים בני 8-4, שנשלחו לכאן למות לבדם. הסתכלתי על התמונות ושאלתי את עצמי - איך מישהו יכול להיות אכזר כל כך?".