עשרות אלפים המרותקים לביתם טרם חוסנו: "אתם תקבלו בסוף אחרי כולם"

יותר ממחצית מעשרות אלפי המרותקים לביתם בישראל חוסנו נגד קורונה, כך עולה מדבריו של ראש המשל"ט הלאומי למאבק בקורונה, אלי גלעד. לדבריו, 61 אלף איש מתוך 108 אלף המרותקים לביתם חוסנו נכון להיום (שני), ובשבוע האחרון מסייעים ארגוני מתנדבים ופיקוד העורף במטרה להגדיל את כמות המתחסנים, שכן לא ניתן לשנע את החיסונים לבתים.

בשיחת זום שערכה היום השרה לשוויון חברתי לשעבר מירב כהן עם נציגי משרד הבריאות, בהם המשנה למנכ"ל איתמר גרוטו, ראש המשל"ט וראש חטיבת הרפואה ד"ר ורד עזרא, הם אמרו כי יש לפנות לקופות החולים ולבקש אמבולנס לצורך הסעת מרותקים אל מקום החיסון. הנציגים הוסיפו כי האחריות בעניין היא של קופות החולים, שהונחו בנושא.

עם זאת, ילדים להורים מרותקי בית תיארו קשיים. לטענתם, לא הצליחו לתאם עד כה הסעות מותאמות לחיסונים לבני משפחותיהם, ואף לא הוצע להם פתרון כזה. הם מצביעים על פערים בין ההנחיות למצב בפועל, ומביעים תסכול על כך שהאחריות מונחת לפתחם.

כך למשל, אלכסנדרה אמרה בשיחה כי שני הוריה סיעודיים ואינם יכולים להגיע להתחסן. "לפני יומיים הצלחתי להשיג את קופת החולים של ההורים שלי, והתשובה שקיבלתי הייתה: 'אתם תחוסנו בסוף, אחרי שנחסן את כולם'. לא קיבלתי שום הצעה לאמבולנס או פתרון לוגיסטי, או כל מחשבה מחוץ לקופסה", סיפרה.

לדבריה, הנטל של למצוא פתרון לחיסון עבר למשפחה: "אני צריכה עכשיו לחפש איך לחסן את שני ההורים שלי", אמרה. היא ציינה כי במשרד הבריאות אמנם טוענים כי נתנו הנחיות, אך בשטח לא רואים את הביצוע ומי שהכי זקוקים לחיסון - טרם חוסנו. "צריך לראות מה יהיה עכשיו", הוסיפה.

אביבה, שאמה בת 82 ומוגדרת מרותקת בית, סיפרה בשיחה כי אמה לא יצאה שנה מהבית. "אני פה לזעוק את הזעקה שלה. היא צמאה לצאת לחיים החוצה ולחזור לחיים הטובים. רואים אותה כל יום דועכת, פשוט דועכת, ללא חשק לחיות. היא באוכלוסיית סיכון, אבל אני מעדיפה לקרוא לזה אוכלוסייה שקופה, שלא רואים אותה. במידה והדבר הזה לא ייפתר, היא תמשיך להישאר בבית, בבידוד כפוי, בדעיכה, חוסר מוטיבציה. אנחנו פשוט נאבד אותה".

ורד, שאמה בת 87 מרותקת בית וסובלת ממחלת ריאות, סיפרה כי ניסתה לברר עם קופת החולים שלה על פתרון בנושא מרגע שהתחילו עם החיסונים. "קיבלתי בהתחלה בהבנה את ההסברים, אבל הפסקתי לקבל את זה בהבנה כי אני לא מאמינה שאי אפשר, ויש אנשים שהזמן שלהם קצוב. אני לא בטוחה שאימא שלי תגיע לשלב שתזכה לראות עוד פעם את הנכדות והנינים שלה".

לדברי יפעת סולל מעמותת כן לזקן, "שומעים מתחילת החיסונים כמה מרותקי הבית חשובים. אנחנו חודש וחצי לתחילת החיסונים, וזה עוד לא נפתר". לדבריה, "המערכת אמורה לדאוג לזה, ולא עמותות. לקופות אין פתרונות והן לא מחויבות לעשות את זה".

ד"ר עזרא ממשרד הבריאות ציינה שקיימים פתרונות להבאת המרותקים אל מתחמי החיסונים. "מאחר שאנחנו מבינים שמרותקי בית - חלקם הגדול כשיש הסעה מתאימה, בין אם זה אמבולנס, רכב עם מעלון, כלי תחבורה אחר או סיוע - יכולים להגיע, אנחנו באמת עסוקים במבצע הזה. מי שמוביל אותו זה הקופות". לדבריה, בכל מרפאה יש איש קשר למרותקי בית.

השרה לשעבר כהן אמרה כי "חיסונם של מרותקי הבית צריך להיות בראש סדרי העדיפויות שלנו, שכן מדובר בקבוצה בסיכון, כאשר הסובבים אותם עלולים להדביקם בנגיף גם אם הם התחסנו, מכיוון שהחיסון מגן על המחוסן אבל לאו דווקא על סביבתו. הבעיות התפעוליות הנובעות מכך שלא ניתן לטלטל את החיסון מובנות לחלוטין, אבל אנחנו תקועים באותה נקודה כבר למעלה מחודש וחצי ומחובתנו לספק פתרונות יצירתיים לבעיה הזו בהקדם".

בשלב זה לא ניתן לפצל את המגשים למנות יחידות ולכן לא ניתן לחסן בבתים. לצד הניסיון להביא כמה שיותר מרותקי בית למרכזי החיסונים, אומרים במשרד הבריאות כי הם פועלים על מנת שניתן יהיה לשנע גם בקבוקון יחיד, עבור אלה שכלל לא יכולים לצאת מהבית אולם גם במקרה זה יידרשו מתחסנים נוספים משום שהבקבוקון מכיל שש מנות.

"מבחינת סדר העדיפויות כמובן שמרותקי הבית בסדר העדיפויות עליון לחיסון. העניין זה הקושי הלוגיסטי להביא את החיסון אליהם הבית מבחינת יכולת הטלטול וכל מני מגבלות של החיסון", אמר גלעד.