רוב הציבור סבור: השלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה חמורה

לפי מדד המכון הישראלי לדמוקרטיה חלה עלייה באי האמון ביחס למדד הקודם שהוצג ביוני ולשנים הקודמות, ו-57% חושבים שהדמוקרטיה בסכנה. עם זאת, שיעור דומה סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו. עוד עולה כי קיימת ירידה באמון הציבור בכל מוסדות המדינה

מערכת וואלה! חדשות
בווידאו: לוין מודיע על פיזור הכנסת ה-23 (צילום: ערוץ הכנסת)

כ-57% מהציבור סבורים כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה - כך עולה ממדד הדמוקרטיה לשנת 2020 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמתפרסם היום (שני) והוגש לנשיא המדינה ראובן ריבלין. מדובר בעלייה ביחס למדד הקודם שהוצג ביוני האחרון (53%) וביחס לשנים עברו.

עוד עולה מהמדד כי ברקע משבר הקורונה, רוב הישראלים סבורים שחלה היחלשות בסולידריות החברתית במדינה: רק 17% מהציבור סבורים שיש בישראל סולידריות חברתית - המדידה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. כמו כן, המדד, שמוצג זו השנה ה-18 ברציפות, מגלה שיש צניחה בתיאור מצבה של ישראל: בשנה שעברה חצי מהמשיבים חשבו שמצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. עם זאת, קרוב לשני שליש מהישראלים - 64% - עדיין חושבים שישראל היא מקום טוב לחיות בו (לעומת 76% ביוני האחרון).

כמו כן, גם השנה רוב המרואיינים היהודים, כ-60% מהנשאלים, העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, ואילו רוב בקרב המרואיינים הערבים, כ-58% מהמשיבים, חשבו ההפך - שהוא לא דמוקרטי מנקודת ראותם.

עוד בוואלה! NEWS

בלי להסתבך: רוסטביף מרשים בקלי קלות

לכתבה המלאה
57% מהציבור סברו שהדמוקרטיה בסכנה. אדם מצביע בקלפי באשדוד, בבחירות האחרונות (צילום: לירון מולדובן )

מבחינת המצב הכללי חלה צניחה בתיאור מצבה של ישראל. בשנה שעברה מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ובחודש יוני האחרון חלה ירידה ל-37%. באוקטובר חלה ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, כשני שליש מהישראלים, כ-64% מהנשאלים, עדיין סברו בחודש אוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו, אם כי גם כאן חלה ירידה דרמטית לעומת 76% שחשו כך בחודש יוני האחרון.

בהשפעת משבר הקורונה, היחלשות בהערכת הסולידריות החברתית. יום הבחירות בבני ברק (צילום: ראובן קסטרו)

מרבית הישראלים, כ-61% מהנשאלים, הגדירו ביוני את מצבם האישי כטוב או טוב מאוד, אך גם כאן חלה ירידה לעומת השיעור המקביל לפני שנתיים - שעמד על 80%.

אמון הציבור היהודי בצה"ל - הנמוך ביותר מ-2008

בארבעה חודשים: האמון בכנסת צנח מ-32% ל-21%

ירידה חלה גם באמון הציבור במוסדות המדינה. בחלק מהמוסדות חלה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020. בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא כרגיל בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% בשנה שעברה ל-81% אמון באוקטובר, הנמוך ביותר מאז 2008.

כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל, אך הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% בשנה שעברה ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר. ירידה משמעותית חלה גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר.

מעט אחרי בית המשפט, המשטרה עם 41% של אמון ציבורי והתקשורת עם 32% אמון בחודש אוקטובר. סוגרות את הרשימה: הממשלה (25%), הכנסת - שהאמון בה צנח ל-21% מ-32% ביוני - והמפלגות - שהאמון ירד ל-14% באוקטובר.

אמון הציבור הערבי נמוך מזה של היהודים. אישה מצביעה בבחירות לכנסת בחיפה (צילום: רויטרס)

אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים, וצנח משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט, שנהנה מאמון הרוב ביוני עם כ-60%, צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, אחרי עלייה ל-30% ביוני, התרסק האמון במפלגות ל-14% באוקטובר. בשנה שעברה הן זכו לכ-20% של אמון.

עוד נמצא במדד כי 84.5% מהציבור היהודי בישראל מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 44% בלבד מהציבור הערבי. גם השנה, בדומה לשנים קודמות, רוב הציבור הישראלי, כ-58% מהמשיבים, מעריכים שהנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה בהרבה בשמאל (87.5%) ובמרכז (74%), מאשר בימין (43%).

"במלחמת ההתשה של נבחרי הציבור בציבור - אין מנצחים"

"בתחתית הרשימה נמצאות הכנסת והמפלגות"

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר עם הגשת המדד ש"זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת, והכנסת מפזרת את עצמה, וקוראת לעם בישראל לפקוד את הקלפיות. דומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור, אין מנצחים. יש רק שחיקה וייאוש".

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אמר כי "נתוני מדד הדמוקרטיה השנה נותנים ביטוי לעומק המשבר החברתי ולתחושות הקשות בציבור, ומהווים תמרור אזהרה בוהק למקבלי ההחלטות. המשבר חשף ואף תרם להעמקת השסעים בחברה הישראלית. אם בשעת משבר בטחוני, התרגלנו לתגובות שהתאפיינו בחיזוק הסולידריות והערבות ההדדית, הרי שמשבר הקורונה הצליח לפורר את הלכידות הלאומית שלנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully