הקורונה זירזה את השינוי החשוב בעולם הרפואה. ישראל צריכה לנצל זאת

עשרת החודשים החודשים האחרונים נתנו דחיפה משמעותית למה שמכונה "רפואה מרחוק". הביקור במרפאה התחלף בשיחת טלפון או בשיחת וידאו עם הרופא, מעקבים תקופתיים ובדיקות מורכבות שהתקיימו רק בבית החולים, מבוצעות בלי שהמטופל יצטרך לצאת מביתו וניהול מחלות כרוניות שדורשות מעקב צמוד התחלף בשליחת מידע מרחוק הישר אל מחשב הרופא.

התפיסה השתנתה גם בקרב הרופאים, שהחזיקו בגישה שמרנית לפיה הרפואה מבוססת על מגע אישי בין רופא למטפל, וגם בקרב המטופלים: אלו העדיפו בימים כתיקונם לפגוש את הרופא שלהם פנים מול פנים, אך בתקופת הקורונה, בחרו לצמצם הגעה למקומות ציבוריים וחשיפה לאנשים, והחלו לגלות פתיחות רבה יותר לאפשרויות הרפואה מרחוק.

המגמה הזו מגובה במספרים רשמיים: על פי סקר גאלופ שנערך לאחרונה, יותר מ-80% מהנשאלים אמרו שהם יהיו "מודאגים מאוד" או "מודאגים במידה בינונית" מביקור אצל רופא או בבית החולים, במידה ויהיו זקוקים לטיפול רפואי דחוף. בנוסף, קרוב ל-50% מהמנתחים בארצות הברית והרופאים המאבחנים מדווחים כיום על סיוע על-ידי רפואה מרחוק, לעומת רק 18% לפני התפרצות הקורונה.

על פי הערכות האנליסטים של חברת Forrester, שנת 2020 הסתיימה עם כ-200 מיליון ביקורים וירטואליים בארצות הברית בלבד, עלייה חדה מהצפי המקורי שלהם ל-36 מיליון ביקורים בלבד. הממשל האמריקני נתן דחיפה למגמה הזאת, עם צמצום זמני של תקנות מסויימות והרחבת סבסוד טיפולים וירטואליים, במסגרת ביטוח הבריאות של Medicare. ניתן להניח שדרישה מצד רופאים וצרכנים תוכל לגרום להסרת חלק מההגבלות הללו לצמיתות.

השינוי הזה מבורך מכמה סיבות: חולים כרוניים, הזקוקים למעקב וביקוריים תקופתיים, יוכלו לצמצם ביקורים בבתי החולים ולהנות ממעקב וטיפול בסביבה הביתית המוכרת והבטוחה, בלי להטריח את עצמם בנסיעות ולהסתכן בחשיפה למחלות וזיהומים; חיסכון כספי עצום למערכת הבריאות העמוסה בלאו הכי באמצעות הפחתת הביקורים והאשפוזים בבתי החולים; נגישות של פתרונות רפואה מתקדמים למטופלים בפריפריה, שלא נמצאים בקרבת בתי חולים גדולים.

אנליסטים מעריכים שעד שנת 2024 כ-40% מביקורי המרפאה יהיו וירטואליים, בהתאם להעדפת החולים: ברגע שאתה מוציא את השד הדיגיטלי מהבקבוק, קשה להכניס אותו בחזרה. ביקורים וירטואלים יכולים להחליף ביקורי המשך אצל הרופא לאחר שהגיעו תוצאות של בירור מסוים, או ביקורים לשם בקשות מנהליות כמו מרשמים והפניות.

מלבד ביקורים וירטואליים, שם המשחק החדש יהיה "דאטה": לצד הזמן שיוקדש לביקורים הווירטואליים, רופאים ישקיעו אולי אף יותר זמן בעיבוד רציף של הנתונים שיתקבלו ממכשירי הניטור שהמטופלים ילבשו, או שיושתלו בגופם. סנסורים בתוך הלב יאפשרו ניטור מרחוק של הלחץ בתוך הלב וטיפול מרחוק מבוסס "דאטה" בחולי אי-ספיקת לב; שעוני יד יינטרו מרחוק לחץ דם מבלי לחבוש "שרוול" מסורבל סביב הזרוע; "דאטה" מתוך קוצבי לב יעבור באופן רציף למחשב של הרופא בלי שיהיה צורך להסירו מהגוף; מדבקות חזה יאתרו הפרעות בקצב הלב ועוד ועוד.

רפואה מרחוק, וירטואלית ומבוססת "דאטה", היא רפואת המחר, והטכנולוגיות שיאפשרו אותה כבר פה. אבל כדי להטמיע את הטכנולוגיות הללו בתהליכי העבודה בבתי החולים ובקופות החולים, נדרש שינוי פרדיגמה של מערכת הבריאות הישראלית: עליה להקצות כוח אדם לא רק למפגשים עם מטופלים ולביצוע פרוצדורות בתוך בתי החולים, אלא גם לתמיכה ברפואה הביתית, ולהעברת המידע מהמטופל לרופא. אם כל זה יתקיים - הטיפול שאנחנו הרופאים נעניק למטופלים שלנו ביום שאחרי הקורונה - יהיה איכותי יותר.

ד"ר בנימין בן אברהם הוא קרדיולוג ומנהל שיקום הלב ביחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין