11 חודשים לאחר הכרזת ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בסין בשל התפרצות נגיף הקורונה, ניתן להגיד בבטחה שענף התעופה ושירותי המעטפת היו מהנפגעים הגדולים ביותר של המשבר. מדינות העולם הוגדרו אדומות, הטיסות הופסקו, הנוסעים נשארו בבתים וההפסדים הובילו לשורת פיטורים וקיצוצים, מהם ייקח לענף שנים רבות להתאושש.
רשות שדות התעופה בישראל נאלצה לפעול תחת הנחיות משתנות של משרד הבריאות, ולשנות את הפעילות בהתאם שוב ושוב: מהקצאת שטחים למעבדות קורונה, ריווח ושמירה של ריחוק חברתי בשטחי הטרמינל, שינוי תהליכים בבידוק וקליטה, ועד התמודדות עם מצבי קיצון כמו התפרעויות נוסעים בעקבות כישלון מודל הטיסה לדובאי והבידוד הכפוי במלוניות. כך נראתה השנה של ענף התעופה לפי נתוני הרשות.
נמל התעופה בן גוריון סיים את שנת 2019 על סיפה של הגדרה כ"נמל תעופה בינלאומי גדול" ועם יותר מ-24 מיליון נוסעים. את שנת 2020, לעומתה, הוא מסכם ב-4.5 מיליון נוסעים בסך הכול - ירידה של 81% בתנועת הנוסעים. לצורך השוואה, בחודשים יולי-אוגוסט לבדם בשנת 2019 העביר השדה 5.5 מיליון נוסעים.
הצמצום בהיקף הפעילות של חברות התעופה הוריד את מספרן מיותר מ-140 לכ-60 בלבד. החברות המובילות בחישוב השנתי היו אל על עם קרוב למיליון נוסעים, טורקיש איירליינס עם 319 אלף נוסעים, יונייטד איירליינס עם 267 אלף נוסעים, איזיג'ט עם 259,750 נוסעים וריינאייר עם 234,500 נוסעים. אולם אם מבודדים את הנתונים לתקופת הקורונה המובילות הן יונייטד איירליינס, טורקיש, אל על (שסבלה מחודשי השבתה ארוכים), ישראייר ופגסוס.
הירידה בהיקף הפעילות בנתב"ג
- מ-24 מיליון נוסעים ב-2019 ל-4.5 מיליון נוסעים - ירידה של 81%
- מפעילות של יותר מ-140 חברות תעופה ב-2019 לכ-60 בשנה הנוכחית
- מטיסות לכ-200 יעדים ב-2019 לפחות מ-100 יעדים בשנה הנוכחית
מ-200 יעדים טרום הקורונה, פעילות החברות עברה לכמאה בלבד. בין היעדים הפעילים הפופולריים ביותר היו טורקיה, ארצות הברית, יוון, איחוד האמירויות, צרפת ואוקראינה - כולן ללא יוצא מן הכלל מדינות אדומות, וחלקן ממובילות התפשטות הנגיף.
הצמצום הגדול ביותר במגזר הציבורי
לצמצום הפעילות הייתה השפעה קריטית על קופת הרשות, שכן זו ממומנת מאגרות ותשלומים שונים של חברות התעופה עבור השירותים הניתנים להן - אגרות נוסעים, שכירות של חנויות דיוטי פרי ועסקים אחרים הפועלים בשטח השדה ועוד - ואינה נתמכת על ידי המדינה כלל. למעשה, בערב ההכרזה על מצב החירום משכה המדינה עודפים מקופת הרשות בסכום של 3.6 מיליארד שקלים.
הירידה בהכנסות לסכום אפסי מחד והצורך להמשיך להפעיל את השדות נתב"ג ורמון כאתרים אסטרטגיים מאידך, יחד עם משיכת הסכום על ידי המדינה, הביאה את הרשות לשורת צמצומים.
לדברי גורמים ברשות, הצמצום היה הגדול ביותר במגזר הציבורי. "אין אף אחד במגזר הציבורי שביצע עשירית ממה שאנחנו עשינו", אמרו. בין השאר, השינוי כלל צמצום הוצאות נלוות לעובדים, הוצאת 220 עובדים לפנסיה מוקדמת וקידום תכנית פרישה נוספת, ביטול שעות נוספות, הוצאת 3,500 עובדים לחל"ת, וקיצוץ של 10% משכר הבכירים, אליו נלווית הורדה של 15% למשך ארבעה חודשים.
בעקבות התחזיות העגומות לחזרת הפעילות להיקפים שהיו מוכרים לפני המגיפה, כפי שפורסם בוואלה! NEWS, עצרה הרשות 200 מתוך 245 פרויקטים של בנייה, התחדשות והרחבה בשדה. חמישה מיליארד שקלים מתוך תקציב פיתוח כולל של שישה מיליארד הוקפאו.
בשלב הנוכחי, מתכוונת לפנות הרשות לקבלת מסגרות אשראי מהמערכת הבנקאית בהיקף של שני מיליארד שקלים, לצורך מימון הפעילות השוטפת. זאת, בין היתר, מאחר שבניגוד למדינות אחרות בישראל משלמת הרשות ולא הממשלה את עלויות הביטחון ופיקוח הטיסה בשדות התעופה. אולם גם ברשות מודים כי התוספת הוא רק הנשמה זמנית, ובהיעדר צפי לחזרה לנפח הפעילות שהכירו בעבר, בשנה הקרובה תפנה הרשות להמרת מסגרות האשראי בהלוואה לטווח ארוך באמצעות אג"ח מוסדי.
להערכת הרשות, השפעת המשבר על ענפי התעופה תימשך לפחות עד המחצית השנייה של השנה במקרה הטוב, ובמחצית השנייה של 2022 במקרה הרע. אך גם אז, אומרים ברשות, תנועת הנוסעים תישאר הרבה מאחור עם כשמונה מיליון, הדומה לזה שנרשם ב-2004. על תאריך יעד או דרך לחזרה למספרים של 2019 אף אחד כרגע לא מדבר, וכנראה שההגעה לשם תיארך עוד זמן רב.