הלך לעולמו יצחק שושן ("אבו סחייק"), מראשוני קהילת המודיעין של מדינת ישראל ולוחם מודיעין בקרב יחידת המסתערבים של הפלמ"ח, טרם הקמת המדינה. שושן היה בן 96 במותו.
הוא נולד ב-19 באפריל 1924 בחאלב, סוריה. בשנת 1942 העפיל לארץ ישראל דרך גבול הצפון וכשלוש שנים לאחר מכן התגייס לפלמ"ח, במסגרת הכשרה בקיבוץ גבת. הוא שירת בפלוגה ז' של הגדוד הרביעי והיה במחלקה הערבית של הפלמ"ח.
מי שגייס אותו ליחידה הסודית היה שמעון סומך ("סמען"), האיש שעל פי שושן לימד אותו ועוד עשרות לוחמים "להיות ערבים". ההכשרה הייתה מורכבת וכללה גם לימוד תפילה וגינוניה על כל הדקויות שטמונות בכך. סמען "סימן" את שושן אחרי ששאל אותו האם ירצה לשוב לחאלב מבלי שיגלו אותו ונענה בחיוב.
אל תפספס
ברומן "ארזים" שכתב הסופר אמנון שמוש, ידידו ובן עירו חאלב, על פי סיפורו של שושן, הוא כותב כך על גיוס שושן וצעירים נוספים שעלו לישראל מארצות ערב ליחידה הסודית: "עקרו אותם מן החברה החדשה, שבה התחילו להכות שורשים, והטילו אותם בכוח אל העבר הערבי שממנו השתדלו לברוח. כל מה שהתאמץ עד אז לשכוח התחיל להשתדל לזכור. כל המנהגים, שמהם ביקש להיגמל, בדרכו אל הישראלי הנכסף. כל השינויים שחלו בו ביודעין ושלא ביודעין. למחוק. לשוב על עקביו. נחמא פורתא, שלא היה צריך להיהפך ליהודי גלותי חלשלוש אלא לערבי אבדאי, ג'לוב יעני, הקרוב ביותר לדמות הצבר המחוספס".
בהמשך השתתף שושן בכמה פעולות, בהן פיצוץ מוסך בבעלות ערבי בחיפה שבו הוכנה מכונית תופת. באותה פעולה השתתף איתו יעקובה כהן. מהפיצוץ האדיר נהרגו 30 בני אדם ו-70 נפצעו.
עם בריחת התושבים הערבים מחיפה, הוטל עליו ועל בן זוגו לחולייה, חבקוק כהן, להצטרף לשיירות הפליטים ולצאת איתם לביירות ומשם להמשיך לרבת עמון. אחרי כמה ימים במחנה שבויים של ה"הגנה" יצאו בדרכם צפונה והחלו לפעול באיסוף מודיעין בביירות, כשפרנסתם מהכנסות דלות מחנות מכולת שקנו.
בין הפעולות שהוטלו עליהם אז היה איסוף מודיעין לקראת מבצע פיצוץ היאכטה "איגריס", ששירתה את היטלר ואחרי המלחמה נקנתה בידי מיליונר לבנוני, ועל פי המידע שנאסף הייתה אמורה לעבור הסבה לספינת תותחים שתפעל נגד ישראל. אחרי שנאסף המודיעין, הפעולה יצאה לדרך. סחייק הוא שקיבל על החוף את אליהו ריקה, חברו מ"המחלקה הערבית" שסופח כחבלן לפלוגה הימית ומי שהצמיד את המוקשים לאוניה.
אחרי שנתיים בלבנון שבו שושן וכהן לישראל. בספר "אנשי הסוד והסתר", שכתב עם רפי סיטון, חברו לשירותי המודיעין, הביע שושן את האכזבה שליוותה אותו אז; "היינו בטוחים שכאשר נחזור לארץ תערך לנו קבלת פנים כלשהי. לא דובים ולא יער. איש לא חיכה לנו", סיפר.
שושן גויס לצה"ל, עבר קורס קציני חי"ר ונקלט בחיל המודיעין. שם פגש אותו יום אחד קצין מודיעין בשם אברהם ארנן. באותם ימים החל להגות ארנן רעיון של הקמת יחידת מודיעין שתפעל בארצות האויב, רעיון שכעבור מספר שנים הבשיל להקמת היחידה סיירת מטכ"ל ושושן נמנה על הגרעין המייסד של היחידה. עד אז פעל כמפעיל סוכנים במדינות אויב.
שושן המשיך למלא תפקידים שונים בחיל מודיעין, בהם הפעלת סוכנים והכשרת לוחמים. ב-1966 עבר לשרת במוסד עד שנת 1982. אחד מתפקידיו באותן שנים היה כשעמד בראש המחלקה המיוחדת להצלת יהודים מארצות מצוקה והעלאתם ארצה.
בין השנים 1969 ל-1972 הוביל מבצע יוצא דופן שבמהלכו הוברחו לישראל יותר כ-750 יהודים מסוריה. יש לזכור שלאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ועד שנת 1992 סגרה ממשלת סוריה את השערים בפני היהודים שנותרו לחיות בה ומנעה מהם לצאת מגבולותיה.
במסגרת המבצע שלימים זכה לכינוי "מבצע שושן", היו נאספים מחופי ביירות היהודים שהגיעו מסוריה ומועלים על ספינות של חיל הים בדרך לחופי ישראל. במהלך המבצע נערכו מאות גיחות כאלו. באמצע שנות ה-70, כשפת"ח השתלט על החוף, הצליח שושן לשכנע את הלבנונים כי יאפשרו את יציאתם, בטיסה סודית, של יותר ממאה יהודים מסוריה שנמצאו אז בביירות, בטרם יאונה להם רע.