הממשלה אישרה היום (שלישי) בישיבת זום את הצעת החוק של משרד האוצר להתאמת התקציב ההמשכי, שיאפשר למשרדי הממשלה להמשיך לתפקד למרות פיזור הכנסת ובהיעדר תקציב מדינה מאושר. בנוסף לתקציב, סדר היום של הממשלה כולל גם אישור תכנית לחיזוק העיר אשקלון, תקציבים לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון, אישור הנושא המרכזי ליום העצמאות בשנה הבאה וסעיפים נוספים.
לא מדובר באישור תקציב שמונע את פיזור הכנסת, אלא באישור תקציב שיאפשר לממשלה לתפקד גם אחרי פיזור הכנסת. מבלי שיאושר תקציב 2020, הממשלה תצטרך לפעול ב-2021 על בסיס תקציב המשכי מ-2019 בשנה השנייה ברציפות, ללא התאמות. המהלך של האוצר נועד לאפשר התאמות בתקציב ההמשכי.
ללא תיקוני חוק היסוד, תסריט שנראה כרגע פחות סביר, הסכום שיעמוד לרשות המשרדים הממשלתיים בשנה הבאה יהיה כ-310 מיליארד שקלים - נמוך בכמאה מיליארד שקל מהוצאות הממשלה בשנת 2020, שהסתכמו ב-412 מיליארד שקלים. כמו כן, תזכיר החוק מאפשר את המשך השימוש ב"קופסאות קורונה" חוץ-תקציביות בהיקף של 53 מיליארד שקל, המאפשרות הקצבת מימון במסגרת חוץ-תקציבית. לשם השוואה, התקציב המתוכנן לשנת 2021 היה 426 מיליארד שקלים ו"קופסאות הקורונה".
"אני מעריך את ההתכנסות שלנו פה, דווקא אחרי ימים לא קלים. יש לנו אתגר בנושא הקורונה ואנחנו נייחד לזה ישיבה בפני עצמה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה, "בהקשר ליום הזה, חרף העובדה שאנחנו הולכים לבחירות אנחנו נעשה את מה שנכון למשק המדינה ובצורה הכי אחראית".
ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שתמך באישור הצעת החוק, הסביר כי עשה זאת לאחר "ההפקרות הפושעת" של נתניהו וכץ, כלשונו, שנמנעו מלהעביר תקציב מדינה מוסדר.
"מתוך אחריות לאזרחי ישראל, החלטתי שנאשר היום את החקיקה שתאפשר להקצות תקציב המשכי לשנת 2021 בכדי לאפשר למדינה לתפקד בצורה מינימלית בזמן הבחירות", מסר גנץ, שהאשים את השניים במצב שנוצר. "ראש הממשלה ושר האוצר נהגו בהפקרות פושעת בכך שלא הביאו תקציב מדינה במשך חצי שנה - תוך הפרת הסכם בוטה והכל משיקולים צרים, אישיים ומשפטיים. למרות הציניות הזו - אני לא אתן את ידי לפגיעה באזרחי ישראל. לא זו דרכי, לא זו דרכה של כחול לבן".
שר האוצר ישראל כץ בירך על האישור. "משמעות אי העברת החוק היתה פגיעה אנושה ביכולת מתן השירותים לאזרחי ישראל והסיוע לנפגעי הקורונה, כולל בתחומי הבריאות והכלכלה, החינוך, הרווחה והביטחון ותחומים רבים חשובים", אמר.
כמו כן, הממשלה תדון על הקפאת השכר הממוצע במשק. זאת בעקבות העלייה בשיעור האבטלה והעובדה שמרבית העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, השתכרו שכר נמוך, כך בשנת 2020 נרשמה עלייה ברמת השכר הממוצע במשק.
השכר הממוצע המפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר אמור היה לעלות מכ-10,500 שקל לכ-11,500. מדובר בעיוות חשבונאי שלא מבטא נכון את מצב המשק, ולכך עלולות להיות השלכות בעלות עלויות כבדות למשק.
כתוצאה מכך צפויים היו לעלות, בין היתר, שכר המינימום וקצבאות הצמודות לשכר הממוצע במשק, ההפרשות לביטוח הלאומי, וכן תעריפים המוצמדים לשכר הממוצע (כמו תשלומי חשמל וארנונה). מדובר בעלויות עודפות למשק שמסתכמות בכ-9-7 מיליארד שקל. מסיבות אלה הציע משרד האוצר להקפיא את נתון השכר הממוצע במשק בהוראת שעה, כך שיישאר כפי שפורסם בחודש ינואר 2020. יצוין כי עם חזרת העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו לעבודה, הצפי הוא שהשכר הממוצע ירד באופן חד, אם לא יוקפא בשנת 2021.
שר האוצר ישראל כץ, קרא הבוקר ליו"ר כחול לבן בני גנץ וכל סיעות הכנסת לגלות אחריות לאומית ולאפשר היום, ללא קשר לכל המחלוקות הפוליטיות, את העברת חוקי היסוד שיאפשרו תפקוד תקין של המדינה מראשית ינואר ועד לאחר הבחירות הצפויות ואישור התקציב הבא.
"משמעות אי העברת החוק תהיה פגיעה אנושה ביכולת מתן השירותים לאזרחי ישראל והסיוע לנפגעי הקורונה, כולל בתחומי הבריאות, הכלכלה, החינוך, הרווחה, הבטחון ותחומים רבים חשובים", מסר כץ. "זהו רגע לגלות אחריות ולהתאחד בדאגה לאזרחי ישראל".