מדוכאים יותר, מובטלים יותר, חווים יותר אלימות על הכביש וצורכים פחות - אלה הם רק חלק מההשפעות של משבר הקורונה על הישראלים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת היום (שלישי) את הנתונים הרשמיים במסגרת הסיכום השנתי של מדדי איכות חיים בישראל במהלך מגפת הקורונה.
לפי הדוח, סך התמותה מסוף מרץ עד סוף אוקטובר גבוה ב-10.7% מהתמותה שהייתה משוערת ל-2020. מדובר בעודף התמותה המיוחס לתקופת הקורונה. אחוז המתים מנגיף קורונה הגיע באוקטובר לכמעט 21%, כשמתחילת 2020 ועד לסוף אוקטובר נפטרו בישראל 40,377 תושבים.
על אף הירידה המשמעותית במספר תאונות הדרכים. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, החל בחודש מרץ 2020 - חלו שינויים בתנועת אזרחי ישראל והם הקטינו את נפח התנועה בדרכים. המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחי ישראל בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, הובילו לירידה חדה במספר תאונות הדרכים. כך בחודשים ינואר-אוקטובר 2020 נפגעו 14,699 בני אדם בתאונות דרכים לעומת 19,496 בני אדם בתקופה המקבילה בשנת 2019.
למרות הירידה בנפח התנועה על הכביש, מהדוח עולה כי בתקופת הקורונה נרשמה העלייה בדיווחים על התנהגות אלימה בכבישים. 55.1% מבני 20 ומעלה מדווחים שנפגעו מהתנהגות אלימה בכביש ברבעון השני של שנת 2020 לעומת 50.7% בתקופה המקבילה בשנת 2019.
אחת ההשלכות הנוספות של משבר הקורונה, שכעת גם קיבלה חיזוק מנתוני הלמ"ס, היא ההשפעה הנפשית של תקופות הסגר על האוכלוסייה. 19% מבני 21 ומעלה דיווחו שהם חווים דיכאון בנובמבר 2020 לעומת 16.2% שדיווחו על כך באפריל. לעומת זאת, דווקא בקרב בני 65 ומעלה הייתה ירידה מסוימת בתחושת הדיכאון, מ-18.9% בחודש אפריל ל-16.0% בנובמבר.
חוקרי הלמ"ס מצאו גם כי 78.4% מהנשאלים נותנים אמון במערכת הבריאות בטיפול במשבר הקורונה. עם זאת, מחודש מאי עד לנובמבר נצפתה ירידה דרמטית באמון בממשלה בקרב בני 21 ומעלה בהתמודדות עם משבר הקורונה, מ-69% ל-47%.
במסגרת הסקר נשאלו המשיבים עד כמה השתנה מצבם הכלכלי בעקבות משבר הקורונה והאם לדעתם מצבם הכלכלי ישתפר בשניים עשר החודשים הבאים. בנובמבר דיווחו 42.2% שמצבם הכלכלי החמיר או החמיר מאוד. בנוסף, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה החולפת הצריכה האישית לנפש ירדה ב-9.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מכך, התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ב-4.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עלייה מדאיגה בשיעור אבטלה ממושכת
הדוח של הלמ"ס מעלה סוגייה מטרידה אחרת בשוק העבודה - העלייה בשיעור האבטלה הממושכת. נתון זה אמור להדאיג את מקבלי ההחלטות, מפני שככל שעולה תקופת הנתק בין העובדים לשוק התעסוקה, כך גוברים הסיכויים של המובטלים להיקלע למצב של "האבטלה הכרונית" בעגה המקצועית.
בשנת 2019 שיעור האבטלה הממושכת עמד על 17.4%. כחצי שנה לאחר תחילת המגבלות הקשורות לקורונה, באוקטובר, שיעור האבטלה הממושכת היה 26.5% (27.5% בקרב נשים ו-25.7% בקרב גברים). מדד שיעור האבטלה הממושכת עוקב אחר הבלתי מועסקים החווים ניתוק ממושך משוק העבודה, והוא מחושב כאחוז הבלתי מועסקים שחיפשו עבודה מעבר לשישה חודשים (27 שבועות ומעלה) מתוך כלל הבלתי מועסקים.