צוות המתמחה ברעלים ובגז עצבים של שירות הפדרלי של רוסיה (FSB) היה אחראי להרעלתו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני - כך עולה מתחקיר שפורסם היום (שני) על ידי כמה כלי תקשורת בינלאומיים, בהם CNN וקבוצת בלינגקט. ה-FSB, היורש של המשטרה החשאית הסובייטית, עקב אחרי יריבו הבולט ביותר של הנשיא ולדימיר פוטין בשנים האחרונות, והתחקיר חושף את צעדה של יחידת העלית לאורך מסעו של נבלני בסיביר, שהסתיים בהרעלתו הקשה.
רישומי שיחות ונסיעות העלו כי הצוות עקב אחרי נבלני ללפחות 17 ערים מאז 2017, ככל הנראה מאז שהכריז כי הוא מתכנן להתמודד מול פוטין בבחירות לנשיאות. בסופו של דבר, הוא נפסל ולא התחרה ב-2018. על פי התחקיר, היה ניסיון להרעילו כבר ביולי, בזמן שנסע לנופש עם רעייתו יוליה למובלעת הרוסית קלינינגרד.
בשיחה עם CNN בשבוע שעבר, שנערה ממקום סודי בגרמניה, נבלני אמר כי הוא לא מזהה אף אחד מהסוכנים שהוצגו לו בתמונות - ואז עצר. "יש לי תחושה מוזרה מאוד כשאני רואה את פניהם", אמר נבלני. הוא אמר כי "מפחיד ביותר" לגלות שהמעקב אחריו היה כל כך ממושך.
במהלך הנסיעה, יוליה חשה לפתע שלא בטוב. היא התיישבה בבית קפה לאורך הטיילת, והצליחה לחזור למלון. "הרגשתי חולה כפי שלא הרגשתי בחיי", היא סיפרה. למחרת, היא כבר החלימה.
חודש לאחר מכן, נבלני טס לסיביר כחלק מקמפיין לעידוד הצבעה נגד מועמדי הקרמלין בבחירות מקומיות. הוא התמוטט בטיסה מטומסק למוסקבה, והמטוס נחת נחיתת חירום באומסק, שם הוא טופל בבית חולים לפני שהועבר לגרמניה.
הרופאים בגרמניה אישרו כי הוא הורעל בנוביצ'וק, גז העצבים הקטלני שבו השתמשה מוסקבה נגד המרגל לשעבר סרגיי סקריפל ובתו יוליה. אותו ניסיון חיסול לפני שנתיים וחצי היה, לפי בריטניה, עבודה של המודיעין הצבאי הרוסי GRU. גם אז, בלינגקט הצליח לחשוף פרטים של הסוכנים הרוסים שהגיעו לסולסברי.
בדומה לעמדות שהשמיעו ממשלות ושירותי מודיעין במערב ובניגוד לטענותיה, רוסיה לא השמידה את תכנית הנשק הכימי שלה, שפותחה בימי ברית המועצות. במקום זאת, היא מסווה את פיתוחה במוסדות ממשלתיים.
על פי התחקיר, שלושה סוכני FSB טסו ממוסקבה לנובוסיבירסק יחד עם נבלני, ואז עקבו אחריו לטומסק. לפחות חמישה עובדים נוספים של הסוכנות תמכו במשימה. חלקם הגיעו לאומסק, שם היה נבלני בתרדמת כשהוא מחובר למכונת הנשמה.
חברי היחידה תקשרו אלו עם אלו במהלך הנסיעה, והייתה עלייה פתאומית בפעילות זמן קצר לפני ההרעלה, כשנבלני עזב את בית המלון שלו בשעות הבוקר ויצא לנמל התעופה של טומסק. לאחר מכן, זוהו שרידים של נוביצ'וק בבקבוק המים שבחדר המלון שלו.
לפי רישומי השיחות והנסיעות, בבלינגקט העריכו כי ההרעלה באוגוסט אושרה על ידי הדרגים הבכירים ביותר בקרמלין. עוד העריכו כי רוסיה מפעילה תכנית חיסולים מבית, המכוונת נגד נבלני ומתנגדי משטר אפשריים אחרים.
ב-2016, ועדת חקירה ציבורית בבריטניה קבעה כי פוטין וראש ה-FSB "ככל הנראה" אישרו את חיסולו של מתנגד המשטר אלכסנדר ליטוויננקו. הוא מת לאחר ששני אנשי השירות החדירו לו פולוניום, חומר רדיואקטיבי, לכוס התה שלו בעת שנפגשו בלונדון.
אחד המוסדות שנקשרו להרעלתו הוא מכון המחקר המדעי מספר 2, המוכר גם בשם המכון לקרימינולוגיה של ה-FSB או בכינוי העממי יותר, מפעל הרעלים של ה-KGB. על פי התחקיר, שהתבסס על נתוני שיחות טלפון, שמונה מחברי צוות החיסול של נבלני עובדים במכון הזה.
הם פעלו ממתקן מאובטח בתוך המכון, השוכן בדרום-מערב מוסקבה. נתוני הסלולר מיקמו את היחידה בשני אתרים נוספים, כולל אחד "סודי ומאובטח ביותר" שבפרבר צפוני של מוסקבה.
על ראש התכנית הסודית פיקח קולונל סטניסלב מקשקוב, שבעבר עבד במפעל כימיקלים שבו פיתחו מדענים סובייטים דור חדש של גזי עצבים קטלניים, כולל נוביצ'וק. הוא לא הגיב לפניות אליו. יתר חברי הצוות היו מרקעים שונים, לחלקם היה תואר ברפואה, אחרים היו מומחים בכלי נשק כימיים ובמבצעים מיוחדים. התחקיר העלה כי הם השתמשו הן בזהויות האמיתיות שלהם והן בזהות בדויה, בהתאם למשימה.
מוסקבה ממשיכה לטעון שאין הוכחות לכך שנבלני, המחלים בגרמניה, הורעל, וטוענת שאין מה לחקור. בחודש שעבר ציין שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב כי ייתכן שהוא הורעל במטוס בדרכו לגרמניה, או עם הגעתו לברלין. נבלני כבר אמר בעבר כי רק ה-FSB או שירות ביון החוץ ה-SVR היו יכולים לבצע זאת.
התחקיר הזה מהוה מבוכה נוספת לרוסיה, שנראה שסוכניה טרם התרגלו למציאות הדיגיטלית של המאה ה-21. תנועותיהם במקרים רבים קלות לאיתור, וכן במקרה של נבלני, הצוות השתמש גם בטלפונים סלולריים רגילים לצד אלו החד-פעמיים.