ועדת הכנסת המיוחדת לעניין נגיף הקורונה קיימה היום (שני) דיון על רקע התפרצות חוזרת בחברה הערבית. הנתונים המגיעים מהמגזר מעידים על חציית רף האלף נדבקים חדשים ביום, ומשרד הבריאות עדכן הבוקר על החמרת הדירוג של שישה יישובים ערבים לפי תכנית הרמזור.
בהצעה לסדר היום שהגיש יו"ר מפלגת בל"ד ברשימה המשותפת, מטאנס שחאדה, על פי נתונים ממכון ויצמן, החברה הערבית "שוברת את הטבלאות" בכל אחד ואחד ממדדי התחלואה. מספר המאובחנים לעשרת אלפים נפשות בשבוע האחרון, 16.8, היה פי ארבעה יותר מהחברה החרדית (4.2) ופי חמישה מכלל האוכלוסייה (3.5).
הערבים מהווים 49% מכלל המאובחנים בשבוע האחרון - פי שניים וחצי מחלקם היחסי באוכלוסייה. החברה החרדית, שספגה ביקורת רבה על התנהלותה לאורך המשבר, אחראית רק על-6% מהנדבקים, פחות מחלקה באוכלוסייה.
לקריאה נוספת בנושא
איימן סייף, פרויקטור הקורונה של משרד הבריאות בחברה הערבית, הודה במהלך התכנסות הוועדה כי יש בעיה ביישום הסגרים. "המלחמה היומיומית שלי היא על יותר משאבים לחברה הערבית", אמר סייף. "מודה שיש יש הרבה בעיות עם סגרים ואנחנו בוחנים את זה. זה לא הכלי המועדף עלי. מודה שלקח יותר מדי זמן לקבל את ההחלטה לגבי השבים מטורקיה".
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, קראה להעלות את כמות הבדיקות המתבצעות בערים הערביות. "אם מרבית היישובים האדומים הם ערביים ורק 14% מהבדיקות נערכות שם, שזה אפילו לא תואם את האחוז באוכלוסייה, זה אומר שמדינת ישראל לא משקיעה מספיק מאמץ במניעת התפשטות המגיפה בחברה הערבית, ובלמנוע את הזליגה לכלל החברה הישראלית".
מודר יונס, יו"ר פורום ראשי הרשויות הערביות, אמר כי "קודם כל, חייבים להודות שההתנהגות של החברה הערבית הביאה עליה את הגל הזה".
פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, התריע בפני הוועדה על הבעיות שמייצר נגיף הקורונה בחברה העברית. "זה הרבה יותר מבדיקות. אנשים לא באים לדיאליזה, מתים מסוכרת, מתים משבץ מוחי, בעיות נפשיות, הפחד והאימה גדולים. אנשים נרצחים", אמר חכים. "יש מיתוס נגד החיסון. לא מאמינים בחיסון. משרד הבריאות העביר את ההסברה לפיקוד העורף ואני לא מקבל את זה".
"זה קריטי ביותר שנתכנן באופן ממוקד את מבצע החיסון לחברה הערבית. אני שמח שראש הממשלה יתחסן בשבת, אבל איני בטוח שזה יספיק לשכנע את האוכלוסייה להתחסן", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, במהלך התכנסות הוועדה. "המגמות בחברה הערבית מדאיגות. החיסון הוא חלק מהפתרון, אבל לא כל הפתרון".
ח"כ אימאן חטיב (הרשימה המשותפת) אמרה כי השנה האחרונה הייתה קשה במיוחד עבור החברה העברית. "כל אחד יודע שהבעיה של התחלואה היא בחברה הערבית, אז למה לא מפנים לשם משאבים?", אמרה בוועדה. "השנה הזו הייתה קשה לעסקים, למשפחות, לצעירים, לסטודנטים. זה יחזור בבומרנג גדול מאד אל החברה הישראלית".
"צריך לבנות כלים של התאמה תרבותית להנחיות, זה לא עניין של תרגום מעברית לערבית", אמר פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל בהסתדרות. "בנושא האכיפה דרושה יותר ויותר אכיפה. לא לסמוך על השלטון המקומי, כי מסיבות מסורתיות קשה להם לעשות את זה".
"מאז שהגשנו את ההצעה לפני כעשרה ימים המצב החמיר מבחינת סגרים ויישובים אדומים", טען ח"כ מטאנס שחאדה בפנייה ליו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין (הליכוד). "עוד סיבה לזינוק בשיעור התחלואה ביישובים הערביים היא שהמדינה והמשטרה אינן ממלאות את תפקידן באכיפת ההנחיות. הסגרים המקומיים לא יעילים דיים".
"אני מצפה מכל הגורמים לתת דין וחשבון מדוע כשמדובר בסגר על החברה הערבית, ננקטות פרקטיקות ברוטאליות כגון שימוש בערמות חול ופסולת במקום בניידות משטרה כדי לאכוף את הסגר", הוסיף. "אנו מצפים לתשובות ברורות מדוע כשזה נוגע לחברה הערבית, הממשלה והמשטרה מקפידות לגלות רשלנות מפוארת, שהיא גם מסכנת חיים וגם מוסיפה להחליש כלכלית את החברה הערבית".
דבריו של שחאדה מגיעים ברקע הודעת משרד הבריאות על שינוי בדירוג התחלואה של כמה יישובים ערבים. באקה אל-גרבייה, כסרא סמיע, עוספיה, פסוטה וקלנסווה עברו מכתום לאדום, וערערה בנגב הפכה מירוקה לצהובה.
במשרד הבריאות טוענים כי הם מטפלים בסוגיות העולות מהשטח ומהוות מוקדים לעלייה בתחלואה, בהם חזרה ממדינות אדומות ובעיקר מטורקיה, חתונות ולוויות וכניסה לשטח הרשות הפלסטינית. עוד מסרו כי הם מקדמים "מתווים לאירועים וחגים בחברה הערבית, כגון: מתווה מסיק הזיתים, מתווה לחגים הנוצרים ועוד", אבל הסירו אחריות כשציינו את הסיבה לעלייה בתחלואה: "בסופו של דבר, אי הקפדה של חלק מהאוכלוסייה על ההנחיות ממשרד הבריאות, דגש על בידודים, עטיית מסיכה, והתקהלויות".
"נכון להיום יותר מהכפלנו את כמות הבדיקות", הוסיפו. במסגרת המאמצים להורדת התחלואה, ציינו גם סיוע לרשויות בחקירות אפידמיולוגיות וסיוע לרשויות באמצעות תכנית "בני חיל" שכוללת תקציב עבור סלי מזון, פיקוח ואכיפה רשותי, הסברה ורכזים. "נכון להיום ניתן מענה ליותר מ-80 רשויות ערביות בהיקף של 22 מיליון שקלים".