הרמטכ"ל אביב כוכבי התייחס השבוע לראשונה לממד הסייבר ההתקפי בצה"ל בזירות השונות, סוגייה שעד כה הצבא בחר לא להתבטא בנוגע אליה באופן פומבי. כוכבי, שלא התראיין לכלי התקשורת מאז נכנס לתפקידו לפני כשנתיים, מסר באמצעות דובר צה"ל כי "מרחב הלחימה המשמעותי שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר - שבו ביצענו מבצעים התקפיים רבים".
בשנה החולפת חלה ירידה בטרור ובאיומים על גבולות מדינת ישראל כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה בעולם כולו, והודות לפעולות סיכול של צה"ל ושב"כ במעגלים השונים. "תקפנו השנה כ-500 מטרות בכל הזירות, ובנוסף ביצענו מבצעים רבים בממד החשאי", ציין הרמטכ"ל.
בשנים האחרונות תחום הסייבר ההתקפי נמצא תחת אחריות אגף המודיעין, והתחום ההגנתי תחת אחריות אגף התקשוב. במטה הכללי העלו בעבר רעיון להקים אגף סייבר שיעסוק בהגנה ובהתקפה בתחום זה, אך בשל ויכוחים ואי-הסכמות בקרב צמרת הצבא הסוגיה ירדה מהפרק. לפי הערכות, סגן הרמטכ"ל הבא, אלוף הרצי הלוי שהיה בעבר ראש אמ"ן, יפעל לקדם את הנושא.
בדבריו התייחס כוכבי לכמה נושאים ביטחוניים. הרמטכ"ל אישר כי עדיין קיימת נוכחות איראנית בסוריה, שמאיימת על עורף מדינת ישראל. לדבריו, "ההתבססות נמצאת במגמת האטה ברורה כפועל יוצא של פעילות צה"ל, אך יש לנו עוד כברת דרך להשלמת היעדים בזירה".
לצד הפעילות בזירה הסורית, אישר הרמטכ"ל כי צה"ל פועל כיום במסגרת "המערכה החשאית שבין המלחמות" נגד אויבים מגוונים במעגלים השונים. "אנו פועלים בשש זירות באופן אינטנסיבי. יש זירות עם פעילות באופן יום-יומי ויש כאלה עם פעילות שבועית או חודשית", אמר. עם זאת, כוכבי נמנע מלהתייחס לפרסומים זרים על תקיפות חיל האוויר במדינות אחרות, פרט לסוריה. "במרבית המדינות המקיפות את ישראל יש אזורים ללא משילות, המאתגרים אותנו בהפעלת 'מנופים' קלאסיים", המשיך.
עם זאת, בתדרוך לעיתונאים הסביר כוכבי כי "מהלכי הנורמליזציה במזרח התיכון היום בעלי השפעה חיובית על בריתות והיבטי הביטחון".
גם גורמי ביטחון ששוחחו עם וואלה! NEWS בשבוע שעבר אמרו כי יש השלכות ביטחוניות חיוביות רבות לתהליכי הנורמליזציה עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ובחריין. דובר צה"ל לא העביר התייחסות של הרמטכ"ל לסוגיית פרויקט הגרעין האיראני, או מימון והכוונת הטרור של כוח קודס האיראני במזרח התיכון, באופן המערער יציבות ומאיים על משטרים.
באותו נושא אמרו גורמי הביטחון כי "יש עוד זמן עד שנשיא ארצות הברית ייצא מהבית הלבן, ולכל יום מבחינת כל המדינות במזרח התיכון יש משמעות גדולה. כולם מבינים, כולל הפלסטינים, שכל יום יכול להיות בגדר הפתעה. טראמפ בלתי צפוי".
בינואר 2017 נכנס דונלד טראמפ אל הבית הלבן, ופחות משנה וחצי לאחר מכן הכריז על פרישה מהסכם הגרעין ואישר את אסטרטגיית "מקסימום לחץ" על טהראן, תוך הטלת סנקציות כבדות.
טראמפ, בדומה למדיניות הישראלית, התמקד בשלושה מאמצים עיקריים במערכה נגד איראן: פרויקט הגרעין, התעצמות באמצעי לחימה קונבנציונליים מתקדמים בדגש על טילים מדויקים והתבססות איראנית במרחק, בעיקר באמצעות שליחים כמו מיליציות שיעיות מאפגניסטן ועיראק או חיזוק כוחות מקומיים כמו חות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון, ג'יהאד אסלאמי ברצועת עזה או סורים ברמת הגולן.
במערכת הביטחון ממתינים לשמוע על מדיניות הנשיא הנבחר ג'ו ביידן ואנשיו בכל מה שקשור להסכם הגרעין האיראני, ומעריכים כי לכל החלטה אמריקנית תהיה השלכה ישירה על ישראל בכלל ועל התכניות של צה"ל בשנים הקרובות בפרט.