בישראל מעודדים מהחלטת הרשות הרגולטורית לתרופות ומוצרי תרופות בבריטניה (MHRA) לאשר היום (רביעי) את החיסון החדש נגד נגיף הקורונה של חברת התרופות "פייזר", אך עדיין ממתינים לתוצאות המשלימות ונתוני הבטיחות המלאים של הניסוי, שיוצגו לקהילה המדעית רק בעוד כמה ימים.
בכל מקרה, ההחלטה על אישור החיסון בישראל תגיע רק לאחר החלטה של הרגולטור האמריקני, ה-FDA, אף שבמשרד הבריאות מבהירים כי ההחלטה בנושא תתקבל באופן עצמאי, ללא קשר לרשויות המובילות בעולם. "ישראל היא רשות רגולטורית עצמאית, כל חיסון שיינתן בארץ צריך לקבל אישור משרד הבריאות", נמסר.
בריטניה היא המדינה הראשונה בעולם שמאשרת את החיסון של פייזר לשימוש, עוד לפני ארצות הברית והאיחוד האירופי - וכי החיסון יהיה זמין לשימוש כבר מהשבוע הבא. בארצות הברית, מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) צפוי לדון בבקשת החברה למתן אישור חירום בעוד כשבוע. עם זאת, באיחוד האירופי, שממנה פרשה בריטניה בתחילת השנה הזהירו מפני אישור מהיר מדי של החיסונים, והגוף הרגולטורי שלו אמרו כי יקבלו החלטה רק ב-29 בדצמבר.
ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי, הסביר לוואלה! NEWS כי "הרשויות האנגליות רציניות מאוד ואפשר לסמוך עליהן", ואמר כי ייתכן שבעקבות הברקזיט וניתוקן מאירופה התאפשר להן להיות יותר זריזות מהאיחוד האירופי, כמו גם מארצות הברית - שטרם העניקה לחיסון את אישור החירום.
"אנגליה חטפה מכה אנושה בגל הקודם ונפגעת גם בגל הנוכחי, היא רוצה לגמור עם זה וכולם מבינים שחיסון יעיל זו הדרך היחידה להגיע לשם", אמר ד"ר גרטי. "אני מניח שאין עיגולי פינות, בסופו של דבר כולם נחשפים לאותו מידע וכולם בוחנים אותו, ויש הרבה מאוד מדענים שמסתכלים על המחקר בשבע עיניים".
גרטי הוסיף כי ישנה חשיבות יתירה לזהירות יתר והימנעות מטעויות כשמאשרים חיסון, בשל הפוטנציאל לערעור האמון של ציבור המתחסנים. "ברור לכולם שאם יהיו טעויות, אמון הציבור ייפגע והוא לא יבוא להתחסן גם בחיסונים בטוחים יותר", אמר.
לדבריו, בישראל עדיין ממתינים לאישור האמריקני לחיסון כדי להיות בטוחים. "ה-FDA יקיימו את הדיון בשבוע הבא, כך שההחלטה של הבריטים לא קריטית מבחינת ישראל כי החיסונים עוד לא הגיעו לארץ", הסביר. "חשוב לזכור שמה שעומד מנגד אלו סיבוכי המחלה וההשלכות שלה, שבכל תרחיש כמעט חמורים בהרבה".
החיסון של פייזר יגיע לאישור ב-FDA ב-10 בדצמבר, ושבוע לאחר מכן הוא ייבחן על ידי הרשות האירופית. כדי להגביר את אמון הציבור בחיסונים, האמריקנים הצהירו שהתהליך יהיה שקוף ופומבי. אולם, הרגולציה העמוסה עלולה לגרום להם לפגר מאחור, בעוד הבריטים כבר יתחילו לחסן את האזרחים שלהם.
לפייזר הסכם חתום עם ישראל, ולפיו יסופקו שמונה מיליון מנות חיסון, שיינתנו לכארבע מיליון אזרחים, כשכל מחוסן מקבל שתי מנות חיסון. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז כי החיסונים הראשונים יגיעו בתחילת 2021, אולם בסעיף זה נכתב בהסכם כי החיסונים יגיעו "בהתאם לנסיבות", כלומר: פייזר מחויבת לישראל עד סוף 2021, אבל לא מחויבת בתאריך שבו תתחיל לספק את הסחורה.
מלבד פייזר, ישראל חתמה על הסכם אספקת חיסונים גם עם חברת מודרנה, שפיתחה חיסון בטכנולוגיה דומה, וחברת אסטרהזניקה הבריטית. כמו כן, צפויה רכישת החיסון "ספונטיק 5" מרוסיה, לצד המשך פיתוח חיסון ישראל במכון הביולוגי בנס ציונה. ההסכמים עם פייזר ומודרנה מתקיימים במקביל ולא אחד על חשבון השני, כך שלמעשה ישראל תקבל את החיסון משתי החברות הגדולות. המשמעות היא שגם אם פייזר תוכל לספק רק כמות מצומצמת של חיסונים בתחילת 2021, במשרד הבריאות מקווים שמודרנה, שלאחרונה הכריזה על יעילות של 94.5%, תוכל להשלים את החוסרים ולהעניק עוד חיסונים לישראל.
החיסון של חברת פייזר לא מכיל את הנגיף הפעיל שגורם למחלה אלא עושה שימוש בחלק קטן מהחומר הגנטי שלו, שנקרא mRNA. זו גישה מדעית שפותחה במקור כדי להילחם בסרטן. החיסון גורם למערכת החיסונית לייצר נוגדנים שתוקפים את חלבון הדוקרנים - שבין השאר מעניק לנגיף הקורונה את צורתו הייחודית והמזוהה, אך הוא גם זה שמאפשר לנגיף לחדור לתאי הגוף שהוא תוקף.