מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, אמר היום (שני) כי החיסון לקורונה יופץ בתחילת הקיץ. ברקע המעבר לשלב 2, ציין בוועדת המדע והטכנולוגיה כי שלב 3 בניסויים יחל באפריל ויתבצע מחוץ לישראל, לאחר שלטענתו נתקלו ברגולציה מחמירה יותר מחברות אחרות. הוועדה דנה במצב הנוכחי של החיסונים השונים ובהבדלים ביניהם.
"נתקלנו ברגולציית יתר - אף חברה לא היתה צריכה להגיש את זה", טען. "להערכתי היינו יכולים להיות עמוק בשלב השלישי. מקווה שלא נעבור תקלות נוספות". שפירא הוסיף כי יש למכון יכולת לייצר 15 מיליון חיסונים, שמלבד אזרחי ישראל ישמשו גם את "שכנינו הקרובים".
לדבריו, "לפלטפורמה שלנו יש ניסיון של 300 אלף מחוסנים מסביב לעולם על פני שלוש שנים, יש לנו ניסיון יעיל ובטוח. בדקנו את זה בארבעה מודלים על ארבע חיות שונות, אף חברה לא עשתה זאת. עד כה המחוסנים לא פיתחו תופעות לוואי".
אל תפספס
מנהל המכון הביולוגי הודיע כי החיסון יינתן במנה אחת בלבד לכל אדם, לעומת שתי מנות בהפרש של חודש בחיסונים של פייזר ומודרנה. "החיסון שלנו יהיה רק הזרקה אחת, לא פעמים כמו יתר החיסונים האופרציה של שתי הזרקות לכל תושבי מדינת ישראל היא מאוד מסובכת. מה שאסטרהזניקה עשתה זה במקרה הטוב טעות, יש עליהם ביקורת קשה מהקהילה המדעית - אנחנו לא נוהגים ככה".
לדבריו, המכון הביולוגי יכול לסיים את שלב 2 במהירות אם "הדרכים ייפתחו בפניהם". הוא הוסיף: "את שלב 3 לא נעשה בארץ ואני מקווה שיהיה לנו יותר נוח שם. אין לנו רוח גבית מספיק חזקה. יש פה עשייה בטוחה, אחראית וטובה אבל לא קיבלנו הנחות כמו החברות הרווחיות".
ד"ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני קורונה במשרד הבריאות, ביטל את טענותיו של שפירא. "לגבי החיסון של המכון הביולוגי - הרגולטור מכוון לקדם את המוצר, אני לא מכיר עיכובים מכוונים. אם המוצר בטוח מתקדמים איתו", אמר. "אני לא סבור שמשרד הבריאות דורש משהו שמשרדים בשאר הארצות לא דורשים. המידע שמגיע אלינו מחברות אחרות הם באיכות גבוהה ואנחנו צריכים לעמוד בסטנדרט הזה כדי להגיע לבטיחות. אסור לנו להגיע לפשלות כמו חבורת אחרות".
פיינשטיין הסביר כי "היתרון הגדול של חיסוני ה-RAN (פייזר ומודרנה - מ"כ) זה המהירות. אני מאמין שיגיעו עוד חיסונים אחרים בהמשך הדרך, אבל בקשר לקורונה המהירות הוא פרמטר חשוב ומרכזי". בהתייחסו לחיסון ספוטניק 5 הרוסי, אמר כי הוא "לא יכול להתייחס לחיסון ספציפי, אבל ככלל אנחנו לא מאפשרים הקלות בנושא הבטיחות".
"כרגע אנחנו חושבים על התזמון, אוכלוסייה בסיכון תקבל את החיסון ראשונה", המשיך. "השיקול השני יהיה רגולציה - רוב החיסונים לא נדבקו על ילדים ולכן הם לא יהיו בין הראשונים. השיקול השלישי יהיה בטיחות החיסונים".
ד"ר אוהד קובילר מהמועצה להסדרת מחקרים ביולוגיים חיזק את דבריו. "פייזר ומודרנה התחילו את השלב השני תוך כדי השלב הראשון, למכון הביולוגי זה לא התאפשר ולכן היה עיכוב".
במהלך הדיון, אמר פרופ' תומר הרץ, ביולוג מאוניברסיטת בן גוריון, כי עדיין לא ברור אם החיסון יהיה חד פעמי או שנתי. "אנחנו רואים שיש שינוי גנטי בקורונה ולכן יכול להיות שזה יהיה חיסון עונתי", הוסיף. "כך או כך האור היחידי במנהרה זה החיסונים - שום דבר אחר לא ייתן לנו לחזור לשגרה".
יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), סיימה את הדיון בהאשמה: "חשוב שנבחרי הציבור יהיו יותר זהירים בהבטחות ובאמירות שנזרקות לחלל האוויר לגבי החיסונים, כך שלא תיווצר תחושת שווא בציבור ש'הנה עוד רגע יגיע חיסון והמגיפה מאחורינו'". עוד הוסיפה כי "לגבי המכון הביולוגי, צריך לקדם ולעודד חיסון תוצרת הארץ, חשוב שנקשיב לדברים שנאמרו, הציפייה היא כי הרגולטור לא יביא לקשיים מיותרים בשל רגולציית יתר שמביאה לעיכוב ולא לתועלת".
בשבוע שעבר התכנסה לראשונה קבוצת העבודה לבחינת חלוקת חיסוני הקורונה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, כחלק מהכנה לקראת מבצע חיסונים נרחב נגד הנגיף. כחלק מעבודת הקבוצה, נקבע תעדוף האוכלוסיות לקבלת מנות החיסון. ככל הנראה, כמו בכל חיסון, הראשונים שיקבלו יהיו צוותי הרפואה, אוכלוסיית הקשישים ואנשים בסיכון.
החיסונים שצפויים להגיע לישראל
ישראל חתמה על הסכם חיסונים עם כמה חברות: פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה. שלוש החברות צפויות לספק חיסונים ל-12 מיליון איש בישראל. בכל החוזים ישראל הסכימה לקחת על עצמה את עיקר האחריות על תביעות משפטיות בגין נזקים שעלולים להיגרם בגלל החיסון. עם מרבית החברות, ישראל אף ויתרה על החזרים כספיים במידה והחיסון לא יצא לפועל.
החיסון של פייזר, החברה המתקדמת ביותר עם 95% יעילות, יינתן בשתי מנות ובטווח של כמה שבועות האחד מהשני. החיסון צריך להישמר בהקפאה עמוקה של 70- מעלות עד חמישה ימים לפני מתן המנה. ישראל הזמינה שמונה מיליון מנות ממנו, שהן ארבעה מיליון חיסונים, כשעלות כל מנה היא 39 דולרים.
החיסון של מודרנה רשם גם הוא אחוזי יעילות גבוהים - 94.5% - בעוד שהוא צריך להישמר בקירור של 20- מעלות. מדובר בתנאים מקלים יותר לעומת פייזר, בין היתר משום שזו הטמפרטורה בה מאוחסנים רוב החיסונים בישראל. מודרנה תספק לישראל שש מיליון מנות, כלומר שלושה מיליונים חיסונים. עלות כל מנה נעה בין 74-64 דולרים.
גם חברת אסטרהזניקה סיימה את השלב השלישי של הניסוי שלה, ובתוצאות הביניים יעילות החיסון שלה מגיע עד 90%. ישראל רכשה מהחברה עשרה מיליון מנות לחמישה מיליון אזרחים, כשעלות כל מנה היא רק שמונה דולרים. ישראל מיהרה לחתום עם החברה הבריטית לאחר שנודע לה שהיא עומדת לפרסם את הנתונים, ולא רצתה להיתפס לא מוכנה כמו במקרה של פייזר.
משום שעדיין לא ניתן אישור לאף אחד מהחיסונים, טרם ניתן לדעת באופן מדויק מתי הם יגיעו. עם זאת, ישנה הערכה כי ייתכן וכבר בתחילת 2021 יחלו החיסונים בישראל.